ההפתעה: סשה אגרונוב זכה בפרס השחקן הראשי

לשם שינוי לא תישלח השנה למוקדמות אוסקר הסרט הזר יצירה ישראלית העוסקת במלחמת לבנון הראשונה. רוב חברי האקדמיה הישראלית לקולנוע העניקו הפעם את הזכות הזאת ל"עג`מי", שקטף אמש את פרס אופיר לסרט הטוב ביותר, בטקס שנערך אמש באודיטוריום בחיפה.
 
את הפרס העניקו למפיק מוש דנון השחקנית מילי אביטל ואיש הנהלת מפעל הפיס מוטי ששון. בדברי תודתו פרגן דנון לסרטים שהתמודדו מול "עג`מי" ("לבנון", "סיפור גדול", "הבודדים" ו"היו לילות"), אמר שנעשה כאן קולנוע מרתק וקרא לקהל ללכת לראות סרטים ישראליים בבתי הקולנוע.
 
בסך הכול זכה "עג`מי" בחמישה פרסים, שלושה מהם (בימוי, תסריט, עריכה) הוענקו ליוצריו, ירון שני וסכנדר קובטי (שנעדר מהטקס בגלל שהות בחו"ל), והחמישי למחבר המוזיקה המקורית של הסרט, רביע בוכארי.
 
"לבנון", המתחרה העיקרי של "עג`מי", זכה בארבעה פרסים: שחקן המשנה (זוהר שטראוס), צילום (גיורא ביח), העיצוב האמנותי (אריאל רושקו) והפסקול (דוד לי ואלכס קלוד).
 
טקס פרסי אופיר ה-20 נערך הפעם בחיפה במחווה לעיר שתארח בחג הסוכות את פסטיבל הסרטים הבינלאומי ה-25. בטקס ארוך (לא מעט בגלל הפסקות פרסומות בלתי נגמרות), בהנחייה מבודחת וקולחת של מוני מושונוב ואבי קושניר.
 
הסרט השלישי שהשתתף בשלל חלוקת הפרסים, "סיפור גדול", רשם שלוש זכיות: שחקנית ראשית (עירית קפלן), שחקנית משנה (לבנה פינקלשטיין) ועיצוב תלבושות (ענבל שוקי). הפתעה גדולה נרשמה בקטגוריית השחקן הראשי, שבה זכה סשה אגרונוב ("הבודדים"), שקיבל את הפרס מראש עיריית חיפה יונה יהב, בתמורה לחבישת כובעו, ובהתלהבותו הזמין לבמה את הפרטנר שלו בסרט, אנטון אוסטרובסקי, ואת השחקנית שהופיעה לצידם, רותם זיסמן.
 
אגרונוב גבר על מועמדים "בטוחים" כיואב דונט ("לבנון") ואיציק כהן ("סיפור גדול"). בדברי תודתו סיפר הצעיר, שנראה מופתע מעצם הגיעו למעמד זה, על דרכו מחבר המדינות כעולה חדש לישראל, ובירך את הבמאי שלו רנן שור על שהיה לו אומץ ללהק שני שחקנים לא מקצועיים לסרטו.
 
בכלל, הטקס הזה התאפיין בסוג של העברת שרביט ספונטנית מיוצרים ותיקים לחדשים, ומאסכולה של שימוש בשחקנים בעלי ניסיון לקונספציה ניסיונית מאתגרת של עבודה עם אנשים ללא ניסיון במשחק אבל עם התאמה לדמויות שבתסריט. שני וקובטי ("עג`מי") ושמוליק מעוז ("לבנון") הם יוצרים שזהו סרטם הראשון באורך מלא, ואילו כמעט כל שחקני "עג`מי" והשניים הראשיים ב"הבודדים", הם שחקנים לא מקצועיים. לכך אפשר להוסיף גם את הזוכה עירית קפלן, שחקנית תיאטרון שזהו לה סרט ראשון. אכן שינויים מרעננים בתפיסות היוצרים, שהוכיחו את עצמם במבחן התוצאה.
 
בפרס הסרט הדוקומנטרי זכה כצפוי "שיטת השקשוקה" (בימוי: אילן עבודי), והבחירה התקבלה בתשואות רמות של הקהל באולם. מיקי רוזנטל ניצל את ההזדמנות להדגיש שאפשר לפעול למען חברה צודקת יותר ונגד זכויות יתר של טייקונים ושהסרט הזה הוא הוכחה שאסור להתייאש במאבק הזה. בסופו של דבר, אמר, הסרט לא צונזר והגיע למאות אלפי אנשים. עוד אמר שהרעה החולה שלנו היא אובדן התקווה והסרט הזה מוכיח שאפשר אחרת. 

רגעים מרגשים
 
שני רגעים מרגשים במיוחד נרשמו בטקס. האחד היה הענקת פרס מפעל חיים לאסי דיין, שהתקבל אף הוא בתשואות רמות וארוכות. קדם לכך סרטון שפירט את פועלו העשיר והמגוון, כמביא ושחקן, בארץ ובחו"ל. בסרטון הרעיפו עליו דברי פרגון מרגשים רבים בתעשייה, בהם יוסף סידר, גילה אלמגור, שולי רנד וידידו הקרוב נפתלי אלטר, שאמר שהשורה שכתב דיין לשיר "במקום הזה" בסרטו "החיים על פי אגפא", "הלכתי והלכתי ולאן שלא הגעתי לא באתי", מיטיבה לתאר את אופיו. לאחר מכן אלטר, איש קולנוע ומוזיקאי, ניגן את השיר הזה בפסנתר על הבמה, כשאליו מצטרפת בתו, רוני אלטר.
 
כשעלה סוף סוף לבמה נראה דיין נרגש, ואף ששיבץ בדבריו נימה צינית, כהרגלו, היה הפעם הרבה יותר מאופק. "זה פרס מפעל החיים השני שאני מקבל", אמר. "הגיע הזמן שאקבל פרס מפעל מתים, כי זה מוגזם קצת העניין הזה. אני לא אוכל להודות לכל מי שעבד איתי כי הרשימה קצת ארוכה, אז אני מודה לכולם. ובמיוחד לאמי (רות דיין), שהיא בת 92 ואני עדיין חושב שהמשפט `אמא יש רק אחת` מכוון אליה. אמא אחת יש בעולם וזו היא".
 
הרגע השני נרשם כאשר הוענק פרס על הישגים והצטיינות מקצועית למפיק אורי סבג, שנפטר בספטמבר 2008 בגיל 46, ולא זכה לראות את הישג השיא של סרטו האחרון, "לבנון", שזכה כידוע בפרס "אריה הזהב" בפסטיבל ונציה.
 
ארי פולמן, שסבג הפיק לו ולאורי סיוון את סרטם הראשון, "קלרה הקדושה", נשא דברים נרגשים לזכרו. "הוא היה איש נדיר, מלא רגישות וחוכמת חיים", אמר. "אורי נתן הזדמנות ליוצרים צעירים, בהם דרור שאול ויובל שפרמן. אם יש מורשת אחת שהוא משאיר, זו המורשת. בבקשה מכם מפיקים, כשבאים אליכם צעירים שאתם התקווה שלהם, תנו להם צ`אנס".
 
לאחר מכן עלתה לבמה לקבל את הפרס אלמנתו עינת ושני ילדיהם. "אני מתרגשת וגם עצובה וגם מתגעגעת", אמרה. "בשבילנו אורי הוא האחד והיחיד, אהבת חיי והאבא המושלם. בשביל כולם אורי היה אמן, איש קולנוע בעל תעוזה ואמונה. הוא היה צריך להיות פה, ללכת על השטיח האדום בוונציה".
 
דוברים לא מעטים התייחסו במהלך הטקס למצבו של הקולנוע הישראלי בארץ ובעולם ובדרכים ובצורך לשמר את המומנטום. מיכה חריש, יו"ר מועצת הסרט הישראלי, אמר כי אישור חוק הקולנוע אינו מספיק ויש לעשות עוד כדי להעמיד בידי תעשיית הקולנוע אמצעים כלכליים קבועים ויציבים להמשך היצירה. כן אמר שהמועצה תפעל לכך שקהל בארץ יבוא לראות את הסרטים הישראליים וכן תסייע בשיווקם בחו"ל, כדי להביא לכך שהיוצרים המקומיים ירוויחו וימשיכו ליצור.
 
יו"ר האקדמיה לקולנוע מארק רוזנבאום אמר כי זו הייתה שנה נהדרת לקולנוע הישראלי וכי יותר ממחצית הסרטים שהוגשו לאקדמיה מצוינים. עוד קרא לאכוף על גופי השידור את מחויבותם על פי חוק לתמוך כלכלית בקולנוע הישראלי. הוא ציין את האבסורד בכך שמתוך שיש גופי שידור רק "הוט" ו"קשת" עומדות בהתחייבות, ובפועל מי ששקיעה הכי הרבה בקולנוע הישראלי היא רשת הטלוויזיה הצרפתית "ארטה".
 
ואילו שרת התרבות והספורט, לימור לבנת, שהתכבדה להעניק את פרס הבימוי, אמרה: "באתי להצדיע לקולנוע הישראלי, שבשנים האחרונות הוא השגריר הטוב ביותר שלנו בעולם. טוב שהצלחנו להעביר את חוק הקולנוע, מה שמאפשר שקט מסוים. אבל צריך לדאוג לכך שזכייניות הטלוויזיה ובכלל זה ערוץ 10 ימלאו אף הן את התחייבויותיהן, כולל חובות העבר". לבסוף פנתה לציבור יוצרי הקולנוע שגדשו את האולם ואמרה: "אני אומרת לכם בעברית תקנית – שאפו". 
 
רשימת הזוכים
 
סרט עלילתי: "עג`מי"
 
בימוי: ירון שני וסכנדר קובטי ("עג`מי")
 
שחקן ראשי: סשה אגרונוב ("הבודדים")
 
שחקנית ראשית: עירית קפלן ("סיפור גדול")
 
שחקן משנה: זהר שטראוס ("הבודדים")
 
שחקנית משנה: לבנה פינקלשטיין ("סיפור גדול")
 
צילום: גיורא ביח ("לבנון")
 
תסריט: ירון שני וסכנדר קובטי
 
עריכה: ירון שני וסכנדר קובטי
 
עיצוב אמנותי: אריאל רושקו ("לבנון")
 
עיצוב תלבושות: ענבל שוקי ("סיפור גדול")
 
מוזיקה מקורית: רביע בוכארי ("עג`מי")
 
עיצוב פסקול: דוד ליס ואלכס קלוד ("לבנון")
 
סרט תיעודי: "שיטת השקשוקה"