לא לפחד כלל

הפרופסור לפיזיקה עילם גרוס נטל על עצמו משימה – להנגיש את הפיזיקה לקהל הרחב. בין עבודתו כחוקר חלקיקים במכון ויצמן ובמרכז האירופאי לחקר הגרעין בז`נווה לעבודה על אלבום הבכורה שלו (כתיבה, לחן ושירה) הוא מעביר השנה במשכנות שאננים גם את סדרת ההרצאות "קיצור תולדות הזמן".

"זו סדרה שהרעיון שלה הוא לקרב את הקהל למדע ולעשות את המדע נגיש גם דרך החיים של המדענים שהם מעניינים לא פחות מהמדע שלהם" מספר גרוס בשיחה מז`נווה. "אי אפשר לנתק בין מהלך חייו של המדען לבין המדע שלו. למשל אלברט איינשטיין שהיה אדם ססגוני ביותר או סטיבן הוקינג, או מארי קירי ואפילו  ניוטון שהתעסק במה שהיו קוראים היום כישוף. איכשהו המדע הכתיב את החיים והחיים הכתיבו את המדע. באמצעות החיים של המדענים אני מנסה להסביר את המדע שלהם באופן הכי נגיש שאפשר עם המון אמצעי מולטימדיה ובאופן פשוט".

מה זה אומר ב"אופן פשוט"?

"אח שלי אמר לי פעם שאם אני לא מסוגל להסביר משהו באופן פשוט במשפט אחד אני כנראה לא מבין אותו וזה מה שהנחה אותי. להסביר נושא כמו מכאניקת הקוונטים לאדם שלא יודע על זה כלום, או לאדם ששמע על החתול של שרדינגר והוא מאוד סקרן, או למי שראה את הסרט `בליפ` שהפך את המדע לקטע  רוחני.

"המטרה היא להביא כמה שיותר אנשים לא לפחד ממדע אלא להבין את הראש של המדענים להבין למה שווה להשקיע כסף במדע ואיפה היינו היום בלי זה. יש בום ענק של ספרי מדע פופולרי מאז הספר של סטיבן הוקינג `קיצור תולדות הזמן` שעל שמו קראתי לסדרה כולה (אחד מ-70  אנשים בעולם קנה את הספר הזה, לא בהכרח קרא אותו אומר גרוס). רציתי שבעקבות הקורס כל אדם יהיה מספיק סקרן לקחת ולקרוא ספר מדע פופולרי.

"אני לא מאכיל אנשים בכפית אני מאתגר אנשים לחשיבה וגורם להם ליהנות מזה,  כאילו פתרו תשבץ טוב או פאזל טוב או הלכו לסרט. זו לא עוד הרצאה שמאבדים את המרצה אחרי חמש דקות.  אם בזה עשיתי איזושהי תרומה לקירוב של המדע לעם כדי שאנשים יבינו למה צריך לתמוך במדע ולמה אז באתי על שכרי. לא רק ללמד משהו יפה אלא לקרב אנשים למשהו שנראה בלתי נגיש  אבל בעיני הוא נגיש לחלוטין".

למה אנחנו כל כך מפחדים ממדע?

"בגלל האופן שמלמדים אותו בתיכון, מנקודת מבט טכנית. לא נוגעים בהיסטוריה ולא בפילוסופיה של המדע. זה כמו  לקחת משהו נורא יפה ואת כל היופי שלו לשים במגרה ולהשתמש רק בגרעין שממנו הוא נוצר.

"מתמטיקה היא כמו שפה. בשפה אתה יכול לכתוב שיר יפה ואתה יכול לכתוב שטויות. אז מלמדים את האנשים בתיכון פיזיקה כסוג של חשבון בלתי נגיש וזה ממש לא נבון וגם באוניברסיטה יש את הבעיה הזו ורק בדוקטורט אתה מגלה שיש המון יופי ופילוסופיה בפיזיקה, ממש כמו יופי שיש בשירה ולשם אני רוצה להגיע. הנוסחה היחידה שיש אצלי בהרצאות האלה היא - E=mc², שהפכה בעצמה לשירה.

"לפני 200 שנה ויותר אנשים בכל העולם שרצו להיחשב אינטלקטואלים היו הולכים לשמוע הרצאת פיזיקה להמונים ואיכשהו במהלך השנים הפיזיקה עברה למגדל השן ואני מנסה להוריד אותה משם".

פרופ` עילם גרוס בפעולה בכנס פיזיקאים (יח"צ)

התכניות הגדולות של אלוהים

למה אתה מתכוון כשאה אומר שבפיזיקה יש יופי כמו בשירה?

"הפיזיקה מגייסת את המתמטיקה כדי להסביר איך העולם שלנו מתנהל ולהבין את העולם בצורה הכי יפה הכי אסתטית והכי סימטרית מושלמת והרמונית. באמצעות הפיזיקה אפשר להסביר התנהלות של דברים בעולם, החל מבריאת העולם. למשל, הצליחו להוכיח את קיומו של המפץ הגדול על ידי מתמטיקה,  על ידי הפעלת המוח בדרך הכי יפה שאפשר. המתמטיקה שעושה את הפיזיקה מאפשרת לאנשים לנצל את המוח שלהם בצורה הכי בונה, אינטלקטואלית ואלגנטית.

"לא סתם בריאן גרין, אחד המדענים שמנגישים את המדע לקהל והפך לסופרסטאר בניו יורק, קורא לספר שלו `היקום האלגנטי`. היקום שלנו אלגנטי והפיזיקה מאפשר להראות את האלגנטיות אם מגישים אותה נכון. אם לא - אנשים ממשיכים לפחד".

הפופולריזציה של המדע חשובה היום יותר מתמיד לא? מדברים על מחסור בתקנים, על בריחת מוחות , כל זה אפרופו ההישג הגדול של עדה יונת, עמיתה שלך ממכון ויצמן, זוכת הנובל בכימיה

"חשוב שהציבור יבין למה חיוני לתת כסף למדע ולמה זה רע כשהממשלה לא נותנת מספיק. מדינה שלא מקדישה כסף למחקר צרוף עוצרת את המדע, נשארת מאחור ובסופו של דבר תהפוך להיות תלויה לחלוטין במדינות אחרות ונבערת. ויש בעולם דוגמאות עצובות כאלה, בלי לנקוב בשמות, למדינות שעצרו את המדע.

"המדע הפרקטי  יכול להתקדם מקסימום עד איפה שמגיע הידע התיאורטי שלנו. אם לא נמשיך לפתח את המדע התיאורטי, הצרוף, גם הפרקטי ייעצר וזה יפיל את הכל. המוחות הגדולים לא הולכים לפיזיקה שימושית, הם רוצים להיות מאותגרים בתכניות הגדולות של אלוהים, בשאלות של הפיזיקה התיאורטית. אם רוצים שישראל תראה פרס נובל בפיזיקה צריך להבין שבעולם מסתובבים פיזיקאים ישראלים גדולים שהם פשוט הפסד נטו אדיר למדינת ישראל. צריך לעודד מדענים להישאר פה".

הרוקר שבמדען

בגיגול מהיר על פרופסור גרוס עולים מייד כמה קישורים מפתיעים. מתברר שהפרופסור הוא גם רוקר. לפני שנה ומשהו הוציא סינגל ראשון לרדיו שכתב הלחין ושר, "איינשטיין באסטרדם" וגם זכה לתהודה מסוימת. בין הקטעים שמסתובבים בעולם הווירטואלי אפשר למצוא גם שיתוף פעולה מוזיקלי מתועד עם ערן צור ועוד.

"את ערן צור אני מכיר כמה שנים" הוא מספר, "הוא המוזיקאי הישראלי הנערץ עלי ביותר בשבילי לשיר אתו היה הגשמה של חלום  גדול. מעבר להיותו מוזיקאי הוא כזה חצי פילוסוף סופר וכיף לדבר אתו כי דברים מעניינים אותו. הוא הקהל האידיאלי שלי והגיע פה ושם להרצאות".

אז מה על הקריירה המוזיקלית שלך?

"נורא רציתי להצליח עם המוזיקה, אבל בינתיים הצלחתי קצת יותר עם ההרצאות. כשאני כותב מוזיקה זה גורם לי לתחושה של התפעמות של יופי שאותה אני מוציא החוצה כמו שאני מצליח להבין משהו בפיזיקה בצורה פשוטה. שני הדברים באים מאותו מעיין של יצירתיות  אני מניח. כשאני מספר שאני  עושה מוזיקה בטוחים שמדובר במוזיקה מתוחכמת או קלאסית ופתאום מגלים שמדובר ברוק. כמו שאת הפיזיקה אני עושה פשוטה ונגישה ככה בעיני המוזיקה שלי פשוטה, נגישה ופתוחה".

הוצאת סינגל ראשון והיה גם דיבור על אלבום

"אני בשלבי סיום  על הדיסק הראשון שלי שמפיקים צור בן זאב ועמית עמרמי. את הסינגל הבא שיצא, `ים של פרחים`, הפיקו לי משה לוי וצור בן זאב. אבל כרגע אני מדבר אתך  ממעמקי מאיץ החלקיקים בז`נווה אז את מבינה למה הדברים עובדים לאט -  אני קודם כל מדען. אני עובד על התקליט עשר שנים. אבל אני לא מוותר על האיכות, המפיקים הם ממדרגה ראשונה".

 
סדרת ההרצאות של פרופסור עילם גרוס תתקיים אחת לחודש החל מה- 6 בנובמבר 2009 במרכז הכנסים משכנות שאננים בירושלים. לפרטים ולהרשמה: 02-6292212.