ביט 69 - "דרישת שלום"
(היי פייבר)
 
מילים ולחן: רענן פוגל; הפקה מוזיקלית: רענן פוגל, לורל אמיר, אורי שפלן
 
"ביט 69" הם אחת הלהקות היותר מסקרנות שפועלות כאן בשנים האחרונות. ראיתי את הגרוב שלהם בלייב כשעבדתי בערוץ הילדים והם היו אז באטרף עם האלבום הראשון שלהם. עכשיו הגיעה כנראה העת לאלבום השני, אך מתוקף הזמנים המשתנים הוחלט כי הלהקה לא תוציא אלבום נוסף, אלא תפיץ שירים דרך האינטרנט והסלולר בלבד.
 
ב-"דרישת שלום", הסינגל הראשון מתוך הרשימה החדשה, יש תחושה שרענן פוגל סולן הלהקה מתפוצץ עם קלידים וגיטרות ונותן בראש עם שיר רוקנרול שלא היה מבייש את טובי הרוקרים פה. נכון, אמנם יש כאן שוב התמרמרות מול הממסד, מול הצבא ובערך מול עוד כל דבר שזז במדינה, אבל ככה זה כנראה שמחזיקים הכל בבטן במשך שנתיים ובסופו של דבר מחליטים להוציא החוצה. זה יוצא זועם, זה יוצא בועט וזה לא עושה חשבון לאף פרה, בין אם היא קדושה או לא. לא משנה אם זה בפורמט של אלבום או בכל דרך אחרת, המוזיקה של "ביט 69" היא משהו ששווה לשים אליו לב, גם אם אתם לא ממש חובבי הז`אנר. 

איגיון - "האדם"
(עצמאי)
 
מילים: יצחק רבין, לחן: איתי און, הפקה מוזיקלית: איתי אורן וניר אוטמזגין 
  
אני מאמינה שאת המסורת של רבין צריך להעביר במערכת החינוך, ולא בנאומים בכיכר. בכל מקרה, להקת "איגיון" לקחה טקסט קצר וטעון שכתב רבין והפכה אותו לשיר שיכול בקלות להיות רקע לטקסי הזיכרון לראש הממשלה המנוח, לחללי צה"ל או לכל אירוע זיכרון אחר. בגלל התזמון של יציאת השיר לאור, הוא לא הצליח לחדור אצלי את מעטה הציניות, אבל ברור לי לגמרי שאם אשמע בהקשר אחר, טקסי יותר, שקי הדמעות שלי כבר יכנסו לפעולה. 

מוש בן ארי -  "חלומות בלי בית"
(הליקון)
 
מילים ולחן: מוש בן ארי, הפקה מוזיקלית: אסף איילון, מוש בן ארי
 
מוש בן ארי מרגש אותי בכל פעם מחדש. הקול שלו רך ומחוספס בעת ובעונה אחת, הלוק שלו די מלחיץ אבל כשהוא פותח את הפה כאילו הכל נמוג ואפשר להתמכר למילים שלו כמו לטעם של מרק טוב ביום סוער. דווקא ב"חלומות בלי בית" הוא לא מצליח לעשות לי את זה. השיר נשמע דומה מדי לחומרים האחרונים שלו, חסר בו לטעמי עניין ודרמה או לחילופין פריטה של מיתרים של רגש שבן ארי בדרך כלל מספק בשירים שלו. מצד שני, מאוד אהבתי את המטאפורה על החלומות שיושבים על ספסל "אבודים בים של אוצרות כמוסים / נואשות זקוקים הם ליד נדיבים". 

גלעד שגב - "נועדנו" (תרגום מהשיר  The Knife של Marble House)
 
מלים ולחן: Dreijer, Karin Elisabeth / Dreijer, Olof Bjorn / Johansson, Jay Jay. תרגום: גלעד שגב אורחים: דין דין אביב ויהודה קיסר
 
בדיוק כשחשבתי שכבר אין מה לחדש בשירי חתונות ושאר שמחות, שמעתי את "נועדנו" של גלעד שגב ששר יחד עם דין דין אביב. המקצב הים תיכוני של השיר, המילים שלו והשילוב בין הקולות של שגב ואביב עשו לי חשק לקחת את היד של בחיר ליבי ולהגיד "איי דו". לא מדובר בשיר מקורי שכתב שגב, אלא בגיור של שיר שביצע במקור צמד שוודי. את הגרסה הבלונדה ל"נועדנו" לא שמעתי, אבל יש לי מעין תחושה שאין מה טמפו ים תיכוני כמו בגרסה שלנו. אבל מה זה משנה? מדובר בשיר שעושה טוב על הלב, שמחזיר את האמונה באהבה ושכיף גדול-גדול לשמוע בכל פעם מחדש.