אוטודידקט מרמת גן
 
בסוף השבוע האחרון עבר הסרט "פעילות על-טבעית" את מחסום המאה מיליון דולר (104 ליתר דיוק) ברווח קופה בבתי הקולנוע בארצות הברית. והבמאי שיצר אותו בתקציב של 15 אלף דולר בלבד, אורן פלאי, התייצב בפני התקשורת בארץ, כדי לדבר על ה"פלא".
 
הסרט יוצא למסכים בארץ מחר, יום חמישי ה-19 בנובמבר. למי שעוד לא יודע, פלאי הוא בחור ממוצא ישראלי, בן 39, שאת מחצית חייו עדיין בילה בישראל.  "גדלתי ברמת גן ובגיל 16 גמרתי עם הלימודים והתחלתי לכתוב תכנת אנימציה ממוחשבת שהצליחה די טוב", הוא מספר. "שנה לאחר מכן מצאנו מישהו שיפיץ אותה בארצות הברית. עשיתי כסף לא רע בשביל ילד בן 17, וזה מה שאפשר לי להגיע אחר כך לאמריקה". בגיל 19 הוא עקר יחד עם חברו ושותפו אמיר זבדה (החתום על הסרט כאחד ממפיקיו), לחוף המערבי של ארצות הברית ופלאי מצא עצמו עובד כמפתח תוכנות משחקי מחשב ואנימציה.
 
פלאי: "היום אני כבר לא בעניין הזה, אבל עד לפני כמה חודשים עבדתי כאיש מחשבים. הרעיון לעשות סרט התעורר אצלי אחרי שראיתי סרטים כמו `פרויקט המכשפה מבלייר` ו`מים פתוחים`, זה פתח את הדלת ואמרתי לעצמי שכל אחד יכול לקנות מצלמה ולצאת לצלם סרט, ואם זה ייצא טוב לנסות לשלוח אותו להפצה. ומאחר שכבר יש לי רעיון, אז למה לא לקחת יוזמה ולעשות את זה. למה לא? מכאן באה ההחלטה לקנות ציוד ולצלם את הסרט בבית שלי, בפרברי סן דייגו".
 
לא חשבת שעדיף ללמוד קודם קולנוע?
 
"בכל הדברים שעשיתי בחיים, גיליתי שלפחות לי, באופן אישי, הכי מתאים ללמוד לבד, בעצמי, את כל מה שאני צריך לדעת. עבורי אישית הכי בטוח ללמוד לבד. כך אני לומד הכי מהר ובדיוק את מה שאני צריך. אף פעם לא הסתדרתי יותר מדי טוב עם מסגרות חינוך. אני פשוט כנראה לא בנוי לזה".
 
הסרט מגולל את סיפורם של בני זוג צעירים  מהמעמד הבינוני, קייטי (קייטי פית`רסון) ומיקה (מיקה סלואט), שנכנסים לבית פרברים טיפוסי ומתברר להם שהוא רדוף רוחות. מיקה  מתחיל ללמוד את הנושא ורוכש מצלמת וידאו שהשניים מפעילים בלילה בחדר השינה שלהם, כדי שתתעד את המתחולל בבית בעודם ישנים. והתוצאות מפתיעות, והולכות ומסלימות מדי לילה.
 
הצוות שעבד על הסרט מנה שלושה אנשים: המפיקים טוני טיילור (חברתו אז של פלי) ואמיר זבדה, ופלי, שצילם וביים. פלאי: "לא חשבתי, הנה אני הולך לעשות סרט ותהיה לי הצלחה. לא ידעתי אם זה ייצא טוב או יהיה כל כך גרוע שאתבייש להראות אותו לאנשים. אבל כל הזמן דאגתי לשמור על מוטיבציה שתדחוף אותי לצלם ולערוך אותו ואחר כך לחפש דרכי הפצה. בכלל לא חשבתי על הצלחה, רק פנטזתי עליה".

סצינה מהסרט "פעילות על טבעית", צילום: יח"צ
 
"שום דבר לא היה כתוב"
 
כתבת תסריט לפני הצילומים?
 
"תסריט אמיתי לסרט אף פעם לא היה. כתבתי לעצמי ראשי פרקים של כל הסצינות, וזה היה כתוב בפורמט המיועד רק לי, כצלם. השחקנים אף פעם לא ידעו מה הולך להיות בסיפור, מה קורה ומה אמור לקרות. סיפרתי להם רק לפני כל סצינה, שזה מה שעומד לקרות. כל הדיאלוג היה שלהם, לא אמרתי להם מה לומר שום דבר לא היה כתוב".
 
איך בחרת את השחקנים?
 
"עשיתי אודישן ל-100 ומשהו אנשים והדבר הכי חשוב שחיפשתי שתהיה להם היכולת לעשות אימפרוביזציה על המקום ושהם מגיבים בלי להיתקע ובלי לגמגם וגם שהם נראים עקביים.טבעיים בהתנהגות כמו אנשים בחיים. אחד הדברים שהיה חשוב לי הוא שייראו כמו אנשים אמיתיים ואל כמו שחקנים הוליוודיים, אז לא לקחתי הרבה בחורות שנראו יפהפיות כמו דוגמניות.
 
"כשבחרתי את קייטי ומיקה, לא היה להם כמעט ניסיון במשחק, והם לא הופיעו באף סרט קודם. מיקה אפילו לא רצה להיות שחקן, הוא בא סתם בשביל הכיף. היום הם כבר מתחילים לקבל הצעות לא עשיתי להם חזרות, אבל דאגתי שיהיו הרבה זמן ביחד. אמרתי להם תלכו, תבלו, תיהנו, כדי שיכירו טוב זה את זה ויתפקדו כזוג. דאגתי גם שהם לא יתנו ראיונות לפני צאת הסרט, כדי לשמור על האנונימיות שלהם מול קהל הצופים".  
 
ואיך צילמת את סצינות חדר המיטה הליליות?
 
"בזווית הצילום של הלילה השקעתי המון מחשבה, כי לא היה לי שום ניסיון בצילום ושיחקתי עם זה עד שזה מצא חן בעיניי. לאחר שהחלטתי לעשות את הסרט וקניתי את המצלמה, התחלתי ללמוד ולהתאמן בצילום. את הסרט צילמתי במשך שבוע (כבר בשנת 2006), ועוד כשנה לקח לי לערוך אותו ולהוסיף את האפקטים ושאר הדברים".
 
הבנת שיצא לך סרט שהקהל עשוי להתלהב ממנו?
 
"הראיתי גרסה לא גמורה לשכנים שגרים לידי, אבא ובנו בן ה-18, והאבא סיפר לי שלילד היו סיוטים בלילה, אחרי שהוא ראה את הסרט. אחר כך הראיתי אותו לחברים ולחברים של חברים, והיו אומרים לי מדי פעם שזה אחד הסרטים הכי מפחידים שהם ראו. אז כל הזמן קיבלנו תגובות וחיזוקים לאורך הדרך".
 
לאחר מכן החל פלאי לשלוח את הסרט לפסטיבלי אימה שונים והצליח למצוא סוכן ייצוג אישי וסוכן לסרט, שהציג אותו לכל האולפנים הגדולים בהוליווד. לאחר הרבה סירובים מנומסים מפיק הוליוודי אחד ושותפו החליטו להתגייס כדי לסייע למכור את הסרט. באחת ההקרנות, צפתה בו  עובדת של חברת `דרימוורקס`, שהתלהבה מהסרט, נדנדה לבוס שלה, שהתלהב ונשקלה האפשרות שהסרט ייעשה מחדש. פלאי לא התלהב, ועקב כך נעשתה הקרנת ניסיון לקהל רגיל, וכשנרשמה שם התלהבות, הוחלט לסייע למצוא לו חברת הפצה.
 
סטיבן שפילברג באמת הציע לך לשנות את סוף הסרט, לזה הנוכחי?
 
"כן. לאחר הקרנת הניסיון הציגו את הסרט לשפילברג, בעל הסטודיו, וכשהוא ראה אותו הוא התלהב, אבל חשב שהסוף לא מספיק חזק ואז הועלו כל מיני רעיונות לשינוי הסוף, והרעיון שהוא הציע היה המוצלח ביותר בהקרנות מבחן נוספות שנערכו, ולכן הוא זה שנשאר".
 
"כשאתה מראה לאנשים משהו קרוב לריאליטי זה נראה להם אמין"
 
מה לדעתך גרם לציבור להיענות גדולה כל כך לסרט?
 
"יכול להיות שעצם העובדה שהוא נראה כמו סרט וידאו אמיתי שאנשים מצלמים בבית, והשחקנים הלא מקצועיים היו מאוד טובים וטבעיים. אז מצד אחד זה רק סרט, אבל מצד שני הוא נראה נורא ריאליסטי, וקל להיכנס לעלילה שלו. ונקדה נוספת היא שהוא נוגע במה שקורה איתך כשאתה ישן ואתה הכי פגיע ולא יודע מה מתרחש סביבך. זה משהו שאנשים יכולים להתחבר אליו.
 
"שמעתי שאנשים הלכו לסרט והוא מאוד הפחיד אותם ואז הם סיפרו לחבריהם שסוף סוף ראו סרט מאוד מפחיד, וכך זה עבר הלאה. אני חושב שגם הסיפור שמאחורי הסרט מושך את האנשים לצפות בו. הם באים לראות את איך נראה הסרט שנעשה בתקציב כל כך קטן ומצליח כל כך.
 
"אחת התיאוריות שלי היא גם שאנשים התרגלו לראות תכניות ריאליטי, שעומדות בניגוד לסרטים ההוליוודיים המלוטשים. כשאתה מראה לאנשים משהו שיותר קרוב לריאליטי זה נראה להם יותר אמין וקל להם להיכנס לזה".
 
פלאי מספר שמאז צאת הסרט הוא מסתובב ברחבי עולם, בעיקר באירופה בשלב זה, ומקדם אותו בריאיונות. הוא הפסיק לעבוד במחשבים ומתרכז בפרויקטים קולנועיים. כבר קודם לכן קיבל לעיון תסריטים שונים, וכאשר יתפנה ממסעות הפרומו יקרא אותם.
 
בינתיים הוא כבר צילם סרט נוסף, בתקציב גדול יותר כמובן (הוא לא נוקב בסכום), `אזור 51`. הוא מסרב להרחיב עליו את הדיבור בשלב זה, אבל ככל הידוע הסרט מדבר על הבסיס צבאי חשאי סגור שבדרום מדינת נבדה, שבו עוסקים בפיתוח כלי טייס סודיים, ושגם יצאו לו מוניטין של אתר המשמש לנחיתת חייזרים".
 
אתה לא חושש ממבחן הסרט השני, ושהוא לא יצליח כקודמו?
 
"אני לא פוחד משום דבר. אם אני אעשה סרט אחר שייצא טוב, אז על הכיפאק. ואם לא, אז אין מה לעשות. בכל פרויקט שאני אהיה מעורב בו אעשה את המקסימום שאני יכול כדי שהוא יהיה טוב. כל עוד אני נהנה מזה, וכל עוד יהיו לי הזדמנויות לעשות את זה, אז למה לא? אני לא נעול על סרטי אימה, אם תהיה לי הזדמנות אעשה סרטים בכל ז`אנר שלא יהיה".