מחול - ביקורת הסינגלים של מיכל בן דוד

מיכל בן דוד נופלת מרגב, ממשיכה להתפעל מנובה ומסתקרנת מעופר מאירי ומטרופולין. דווקא דיקלה מפתיעה בסינגל שלישי מאכזב, ואילו סינרגיה מפספסים בגדול.

להיט דאנס מטורף

הסינגל החדש מבית היוצר של רגב - "שמש פלסטינאית" – מצוייד בכל האמצעים להפוך ללהיט דאנס מטורף. רגב, אם במקרה לא שמעתם, הוא אמן עולה בנוף המקומי. עם מראה מהפנט, קול שמזכיר במשהו את מיקיאגי בימיו הטובים, טקסטים עכשוויים ובעיקר עיבוד משובח כמו שרק אספ אמדורסקי יודע לעשות.

הנגיעות המזרחיות, הקולות המתכתיים, השילוב בין מקצב הפופ והדאנס ב"שמש פלסטינאית" הופכים אותו לשיר שתופס את האוזן כבר בשנייה הראשונה. אל תתפלאו אם תמצאו את עצמכם מזמזמים את הפזמון כבר אחרי הפעם הראשונה. לי זה קרה, ותאמינו לי, זה מה-זה כיף שסוף סוף שיר ישראלי מצליח לעשות את זה. הימור שלי – רגב עדיין לא אמר את המילה האחרונה. (רגב – "שמש פלסטינאית", הד ארצי)

מתחנחנת

אחרי "עולם" המופלא , שדקלה הוציאה לא מזמן, רואה אור "בונבוניירות" ומפוצץ את הבועה. הקול המסתלסל של דיקלה נשמע הפעם מתחנחן מדי, מתחנף מדי, כבר לא מתריס כמו ב"בוקר טוב", כבר לא מתוחכם ומסקרן כמו ב"עולם". המילים והלחן של דיקלה לא מצליחים ליצור את אותה אווירה מיסטית-משהו שהצליחו ליצור השירים הקודמים. "בונבוניירות" כשמו כן הוא – טקסט שנלעס כבר, שטעמו נס עוד לפני שנגמר השיר. ממש כמו הבונבוניירות שוקולדים עבשים/ישנים/ שמחליפים ידיים בין הדודים מפולניה. בשורה התחתונה, יש לדיקלה את האיכויות, חבל שהפעם היא החליטה להראות לנו חצי עבודה. (דקלה – "בונבוניירות", הד ארצי)

נובה ימיסו כל בחורה

אחרי הסינגל הראשון שלהם, The Clock Is Ticking” “ , נובה העלו אצלי את רף הציפיות. למרבה המזל, נובה לא נופלים למלכודת הבנאליות והמלנכוליה גם בסינגל השני , ומצליחים לרגש גם בסינגל הנוכחי. ואם כבר רגש, אז עד הסוף. מילות השיר (באנגילת אמנם) ימיסו, לדעתי, כל בחורה. סאנדיי הוא שיר אהבה עשוי טוב, מעובד טוב, מולחן טוב, ובקיצור – נובה יודעים לעשות את העבודה. אני כבר התאהבתי. (‘“Sunday” - NOVA, הליקון)

ועכשיו, למשהו אחר לגמרי..

"חזירים" מושך את העין כבר ממבט ראשון., כי הוא מגיע עטוף בשקית שחורה אטומה שמזכירה שקית זבל או לחילופין שק לאחסון גופות.. הסינגל מבשר את המעבר של המוזיקאי עופר מאירי לקדמת הבמה. עד היום ניתן היה למצוא אותו בעיקר מקפיץ מדרגה את הקריירה של דנה ברגר ושל קורין אלאל בתור מפיק מוזיקלי. עכשיו, עם ההרכב מטרופולין מביא מאירי משב רוח חורפי.

"חזירים" מזכיר מסע ברחובות תל-אביב. הוא קר, מנוכר ואורבני, אבל נותן לכל אחד למצוא בו מפלט, חום ואהבה. בניגוד לשני הבתים של השיר שבולט בהם הטון האלקטרוני-מתכתי, בפזמון בוחר המאירי לחמם מעט את האווירה, ונותן טעימות מהקול שלו. מה אני אגיד, מטרופוליטן נשמע כמו משהו אחר, לא מוכר, מן מרענן לימי החורף שבדרך. (מטרופולין - "חזירים", הליקון)

לפסטיגל!

כמה פעמים אמרו לכם ש"אין דבר כזה לא יכול`, יש רק "לא רוצה"? השיר החדש של סינרגיה יגיד לכם את אותו דבר, רק בליווי גיטרות חשמליות ותופים. מדובר בשיר שיכול היה להתאים לתנועת נוער או לפסטיגל, אבל כמוצר בפני עצמו הוא רחוק מלהיות ראוי. "ממשיכים לרוץ" לא מצליח לחדש או לרגש. פשוט אוסף של מילים חדורות מוטיבציה שהפכו אותן לשיר שייפול אל תהומות הנשיה באותה מהירות בה הוא מוצא ממכשיר הקומפקט דיסק ומושלך הצידה. סתם פיספוס. (סינרגיה – "ממשיכים לרוץ" , עצמאי)

מיכל בן דוד