"קפיטליזם סיפור אהבה" (ארה"ב 2009)
דוקומנטרי. סרטו של מייקל מור. 20 שנה מאז סרטו הראשון, "רוג`ר ואני", חוזר הבמאי החברתי לעסוק בנושא שמעסיק אותו למעשה בכל סרטיו: שליטת התאגידים הגדולים בחיי האזרח הפשוט ודיכויו על ידם.
הפעם מביא מור זווית ראייה רחבה הרבה יותר מאשר תיאור התעמרות חברת "ג`נרל מוטורס" בעובדיה ופיטוריהם כפי שאירע לאביו בעיירת הולדתו, פלינט, מישיגן. מור מנסה להבין מדוע למרות העוולות החברתיות הגדולות כל כך והמשפיעות על כל כך הרבה אזרחים במדינה, אמריקה מתעקשת להיות מאוהבת בקפיטליזם, שמאפשר רק לשכבה צרה מאוד של אזרחיה ליהנות מסיר הבשר המפוטם.
מור יוצא (ביסודיות, כהרגלו) נגד הפרשנות המעוותת שהעניקה אמריקה לרעיון הקפיטליזם – של היוזמה העצמית כביכול – שגרמה נזקים עצומים למיליוני אזרחים תמימים, עובדים חרוצים וישרי דרך (הנתון הסטטיסטי מלמד שבכל יום בשנה מפוטרים 14 אלף איש בארצות הברית). הוא מציג, בין היתר, את סיפוריהן העצובים של משפחות שלמות שמאבדות את מקור ההכנסה שלהן ואת חסכונותיהן, מפנה חצים מאשימים לעבר זרועות הממשל בוושינגטון ומנסה לקבל מהם תשובות. הוא גם חוזר לעימות ההיסטורי שבין השיטה האמריקנית לזו הסובייטית-קומוניסטית.
מור עוד הספיק לגעת בסרט בקטנה במשבר הפיננסי הגדול האחרון (כסימפטום של קפיטליזם מושחת) ובעלייתו לשלטון של אובמה, שמסמל את התקווה לשינוי, ולתפיסת עולם יותר סוציאלית והוגנת. 125 דקות.
מסמך קולנועי חשוב, מקיף ומרתק, עוקצני ואירוני, מרגש ונוגע ללב. תפור לגמרי גם על ישראל 2009.
"סקילתה של סוראיה M" (ארה"ב 2008)
דרמה. סרטו של סיירוס נורווסט, המבוסס על מקרה אמיתי. מערכת יחסים מתוחה מתפתחת בין זוג נשוי, הורים לשני בנים, בכפר נידח באירן הפרובינציאלית. הבעל עלי (נאביד נגאבאן) מעוניין לשאת אישה אחרת, צעירונת ודורש מאשתו סוראיה (מוזהאן מארנו) שתתגרש ממנו. היא מסרבת בתוקף והדברים מגיעים עד כדי כך שהוא תוקף אותה ומסית את בניהם נגדה.
עם מות רעייתו של המוסכניק המקומי, האשם (פרביז סאייד), סוראיה מביעה נכונות לסייע לו בניהול ענייני הבית, תמורת תשלום, ובעלה מנצל עובדה זו כדי לנסות להפיץ ידיעה שקרית בכפר, כאילו רעייתו בגדה בו עם המוסכניק, כדי לגרום לכך שהיא תיענש על כך ותיסקל למוות באבנים, וכך יוכל להיפטר ממנה. עד מהרה הוא מצליח להתסיס את כל בכירי הכפר נגדה.
חברה טובה של הרעיה, זהרה (שהורה אגדאשולו), אישה מבוגרת בעלת תעוזה וחסרת כל פחד, מחליטה להוציא את הסיפור הזה החוצה, ומנצלת את בואו לכפר של עיתונאי צרפתי, פרידון סאהבג`אם (ג`יימס קאביזל - מחבר הספר עליו מבוסס הסרט) - על מנת לחשוף בפניו את המקרה המצמרר, כדי שיפרסמו בעולם הרחב. 116 דקות.
הסיפור חזק, אבל הביצוע הקולנועי הוא בסגנון של "טיפול בהלם": העלילה ומהלך העניינים משורטטים בשחור-לבן, יודעים בדיוק מי הטובים ומי הרעים כאן, אין כמעט ניואנסים וזו כרוניקה ידועה מראש.
"סינגל מן" (ארה"ב 2009)
דרמה. סרט הבכורה של מעצב האופנה טום פורד, על פי הרומן של כריסטופר אישרווד. עלילת הסרט מתרחשת בלוס-אנג`לס 1962, שיאו של משבר הטילים בקובה. ג`ורג` (קולין פירת`), פרופסור בריטי בשנות ה-50 לחייו, סופג מהלומה נפשית קשה עקב מותו של בן זוגו זה שנים רבות, ג`ים ( מתיו גוד), שנהרג בתאונת דרכים.
לאחר תקופה של אבל ג`ורג` מנסה למצוא משמעות לחייו אך נתקל בניכור מצד משפחת בן זוגו המנוח. לעומת זאת חברתו הטובה ושכנתו צ`ארלי (ג`וליאן מור) מפגינה כלפיו אמפטיה, מזמינה אותו לביתה ואף מנסה לפתות אותו. ג`ורג`, המלמד ספרות אנגלית באוניברסיטה, גם נתקל בחיזוריו המהוססים של אחד הסטודנטים שלו, קני (ניקולס הולט), הרואה בו נפש תאומה ומנסה להתקרב אליו. 99 דקות.
מעוצב נהדר בשחור-לבן (הזכיר לי בסצינות מסוימות את סרטי אנטוניוני המוקדמים), אבל כושל למדי בתכנים: נשאר קר ומנוכר ולא מצליח להעביר רגש. פורד השתעבד לצורניות, על חשבון התוכן.
"אווטאר" (ארה"ב 2009)
בדיוני. הפרויקט השאפתני המדובר של ג`יימס קמרון ("טיטאניק"), שעלות הפקתו מוערכת ב-300 מיליון דולר – הסרט היקר ביותר בתולדות הקולנוע, המשלב צילום קולנוע סטנדרטי ואנימציה, וכל זאת בתלת-מימד חדשני בעל אפקט מיוחד.
ג`ק סאלי (סם וורתינגטון) הוא איש מארינס לשעבר משותק ומרותק לכיסא גלגלים. הוא מגויס לטוס ארבע שנות אור ברחבי החלל, על מנת להגיע למוצב האנושי הממוקם בכוכב פנדורה. במקום זה כורה תאגיד מסחרי מינרלים שמסייעים לפתרון משבר האנרגיה בכדור הארץ, אך מנצלים את המשאבים של בני הנאבי המקומיים. בגלל שאטמוספרת פנדורה רעילה לבני אדם, מפתחים את תכנית "אווטאר", שבה התודעה של בני האנוש מועברת לגופים ביולוגיים שיכולים לשרוד באוויר הרעיל.
האווטארים הם בני כלאיים, המהונדסים גנטית משילוב של DNA אנושי ו-DNA של בני הנאבי. בגופו החדש, ג`ייק מסוגל לשוב ולצעוד על רגליו, ומשימתו היא להסתנן אל בין שורות הנאבי, המקשים על כריית המחצב היקר. בת נאבי יפהפייה, נייטרי (זואי סולדנה) מצילה את חייו, מה שמשנה את התמונה מבחינתו. 161 דקות.
פנטזיה מרהיבה ומלהיבה, חסרת גבולות. הדמיון עולה על כל מציאות.
"אנדרדוגס" (ישראל 2009)
דרמה. סרטו של יוסי אוחיון. טכנאי מקררים (דן תורן) נחקר על ידי בלש משטרה מזדקן (אורי אברהמי) בנוגע לאירועים שהתרחשו בדירה בה עבד וכעת הוא עצור בה, בעקבות שני מקרי רצח. מתברר שהטכנאי הגיע לתקן מקרר בבית לקוחה אליו הוזמן. היא בדיוק יצאה מהמקלחת עטופה במגבת, ובתום התיקון מתברר שאין לה כסף לשלם עבורו. הטכנאי גובה חלק מהחוב בקיום יחסי מין עם הלקוחה. בהמשך הוא הופך אותה, תוך שיתוף פעולה מצידה, ל"כלבה" שלו, מצווה עליה ללכת על ארבע כשהיא בעירום מוחלט, והיא נענית לכל דרישותיו ואף מפסיקה לדבר ומתחילה לאכול מזון חיות ולנהום ככלב. בהמשך ייכנס לתמונה גם גובה חובות מאיים (חיים זנאתי) שבא כדי לקחת מהטכנאי חוב כספי גדול שצבר, ונערת ליווי תחמנית (ליאת אקטע). 90 דקות.
סרט שמנסה להיות חתרני, אבל יוצא בעיקר בוטה, קיצוני, וולגרי וחד-מימדי.