המלחמה בפיראטים: קולנוע לבתי קולנוע

בשנת 2009 נעשו ניסיונות מצד הוליווד לחזק את אחיזת קולנוע התלת-מימד בקהל, כדי לגרום לציבור הרחב להגיע לבתי הקולנוע. הנוסחאות המסחריות המוכרות (אקשן, המשכונים, קומדיות רומנטיות) הן ששלטו בכיפה, וגם בקולנוע הזר נעשו מעט מאוד, אם בכלל, יצירות קולנוע משמעותיות שיותיר חותם   
 
האקורד המשמעותי שמסיים את שנת הקולנוע 2009, מצד הקולנוע האמריקני לפחות - סרטו השאפתני של ג`יימס קמרון "אוואטר" - מעיד על מגמה שמגיעה מתוך איזושהי מצוקה גוברת והולכת של המדיום הזה.
 
מעבר ליצירת קולנוע אטרקטיבי, עוסקים בהוליווד בקדחתנות בחיפוש אחר הנוסחה שתאפשר כמה שפחות פגיעה פיראטית בזכויות היוצרים של אנשי התעשייה. וכך, עמלים שעות נוספות שם על הנפקת-ייצור קולנוע טכני חדשני אפקטיבי, שניתן לצפות בו רק בבתי הקולנוע.

בסרט משודרג טכנית עד מאוד כמו "אווטאר" - שום אימפקט של קולנוע ביתי, מהמשוכללים והמשודרגים שיש או שיפותחו בעתיד הקרוב, שום צפייה באתר הורדה ישירה באינטרנט ושום צריבה פיראטית - לא ידמו לחוויית הצפייה בסרט על מסך בית קולנוע גדול בתלת-מימד או באיימקס, ובמערכת סאונד דולבי-סראונד תואמת.
 
המאמץ שנעשה כעת בהוליווד כדי לשמור על מספרי הצופים המגיעים לבתי הקולנוע מושקע זה כמה שנים בכיוון הטכני, ויעיד על כך מספרם ההולך וגדל של הסרטים שהוקרנו (גם) בתלת-מימד בשנה החולפת. ההתמקדות כעת היא, באופן טבעי, בעיקר בסרטי אנימציה, אימה, בדיוני ואפקטים (שהרי דרמות וקומדיות רומנטיות לא בדיוק מתאימות לפורמט). ברשימה: "רוחות חג המולד", "הקרב על הכוכב D3", "בלאדי ולנטיין D3", "יעד סופי 4", "צעצוע של סיפור (1 ו-2) D3", "מפלצות נגד חייזרים", "קורליין ודלת הקסמים", "עידן הקרח 3", "למעלה" ו"גשם של פלאפל".
 
במקרה של "אווטאר", נראה שהסיכון וההימור ללכת על הסרט בעל התקציב היקר ביותר בתולדות הקולנוע – 300 מיליון דולר (ואולי אף יותר) - ישתלם. עד מועד סגירת כתבה זו, פחות משבוע מאז יצא למסכי הקולנוע, הכניס הסרט בקופות ברחבי העולם 230 מיליון דולר. זאת למרות שבארצות הברית הפתיחה לא הייתה הכי חזקה בהיסטוריה, "רק" 73 מיליון דולר בסוף השבוע הראשון.
 
 בארץ, לעומת זאת, נרשם מספר כמעט חסר תקדים – 90 אלף צופים - כאשר הרוב המכריע מתעקש לצפות בסרט באולמות המקרינים בשיטת התלת-מימד ולא מתפשר על "הקרנה רגילה".
 
במהלך 2009 הוקרנו בארץ 208 סרטים (בגבולות הממוצע הרגיל לשנה, מעט מעל 200), וזה כולל 17 סרטים ישראליים.

מסקרנת ההתפלגות הפנימית במכלול הזה. דווקא הקולנוע האמריקני העצמאי מוביל עם 90 סרטים (כ-44%), ואם מוסיפים את הנתון של סרטים עצמאיים לא-אמריקניים, מדובר ב-136 סרטים, וכ-66% מכלל הסרטים. כלומר, הצלחה מרשימה לקולנוע חוץ-אולפני.
 
72 סרטים (35%) מתוצרת הקולנוע ההוליוודי הגיעו להקרנות בישראל וכך גם 34 סרטי קולנוע זר, שאינם דוברי אנגלית. כאמור, 17 סרטים ישראליים עלו על המסכים השנה. מדי שבוע עלו למסכים בממוצע ארבעה  סרטים חדשים.

שנת ההמשכונים והקומדיות
 
בסך הכול חווינו שנת קולנוע בינונית, עם מעט מאוד יצירות שיותירו חותם ארוך טווח.
 
בקולנוע ההוליוודי ניכרה ההליכה על בטוח ואי נטילת סיכונים מיותרים. למשל, המשכונים לסרטים מצליחים, בדרך כלל מחטיבת הבדיוני-אקשן-אפקטים-אימה ("בלאדי ולנטיין", "יום שישי ה-13", "X-מן המקור: וולברין", "רובוטריקים – הנקמה", "סטארטרק", "שליחות קטלנית – התעוררות", "מהיר ועצבני 4", "לילה מוטרף במוזיאון 2", "מלחמת האופל: עלייתם של אנשי הזאב", "ג`י.איי ג`ו – כוח המחץ", על פי סדרת הטלוויזיה). או סרטי אנימציה (ז`אנר על בטוח לכל המשפחה), שדוגמאות לו ציינתי בקבוצת סרטי התלת-מימד, פלוס "גארפילד וסיירת החיות", "פלאנט 51", "סיפורו של דספרו", "כוח ג`י" וכו`.
 
עוד ז`אנר נטול סיכונים הוא הקומדיה (ולעיתים גם הדרמה) הרומנטית. בחטיבה זו הנפיקה הוליווד מקבץ גדול של סרטים נוסחתיים דלי מעוף בדרך כלל, אבל קורצים לקופה ולקהל, כמו "ההצעה", "טיפול זוגי", "חדשה בעיר", "הוא פשוט לא בקטע שלך", "מארלי ואני", "מלחמת הכלות", "וידויים של שופוהוליק", "האמת המכוערת", "שוב בן 17", "אקסיות לכל הרוחות" וגולת הכותרת לטעמי בז`אנר זה השנה  – "בדרך לחתונה עוצרים בווגאס".

הסרטים שהותירו חותם

על שני סרטים הוליוודיים ראוי להטיל זרקור השנה. האחד הוא "אויבי הציבור", של מייקל מאן, שהחזיר את ז`אנר סרטי המאפיה האמריקני-מסורתי לתמונה ההוליוודית. השני הוא "ג`ולי וג`וליה", סרטה של נורה אפרון, שמן הסתם יספק מועמדות 16(!) לאוסקר למריל סטריפ, בת ה-60, בכירת השחקניות האמריקניות שכבר שברה מזמן את שיאי המועמדויות הנשיים לפרס (והיא כבר מועמדת לגלובוס הזהב בטקס הקרב בזכות הסרט הזה פלוס "זה מסובך", שייכנס לסקירה שלנו של 2010).   
 
דווקא הקולנוע העצמאי הניב השנה את הלהיט הקולנועי הגדול ביותר, גורף האוסקרים "נער החידות ממומבאי", ועוד להיט קופות אמריקני גדול, ההמשכון "דמדומים 2: ירח חדש". בכלל, בחטיבת הסרטים שנעשתה מחוץ לאולפנים הגדולים נרשם המקבץ הגדול ביותר של סרטים בעלי ערך מוסף. ברשימה: "התנגדות", "מילק", "המתאבק", "הזדמנות אחרונה לאהבה", "סיטי איילנד", "שתי אהבות", "קפיטליזם סיפור אהבה", "כולם בסדר", "צעירים לנצח", "מה שעובד", "מחוז 9", "מחפשים את אריק", "500 ימים עם סאמר", "לחנך את ג`ני" ו"הנוכלים בלום".
 
בין תופעות השנה בקולנוע האמריקני נציין את "פעילות על טבעית", סרט האימה של אורן פלאי שלנו, שנעשה בתקציב של 15 אלף דולר וגרף יותר מ-100 מיליון דולר בקופות באמריקה בלבד. "2012", סרטו של רונלד אמריק, התחבר לטרנד המיסטי-אקולוגי-עכשווי-עדכני של סוף העולם - בסרט אפוף פירוטכניקת מחשב משוכללת, שגם שמשחזר ז`אנר עבר פופולרי בהוליווד – סרטי אסונות.
 
כמו כן אי אפשר בלי לציין את הסרט המתעד את החזרות של מייקל ג`קסון המנוח, לקראת מה שאמור היה להפוך לסיבוב קאמבק מרשים בלונדון –This Is It. בהחלטה יוצאת דופן הופץ הסרט, שביים קני אורטגה, על ידי חברת "סוני", להקרנות מסחריות ברחבי העולם הסרט למשך שבועיים בלבד.

בסיכום כולל בכל הקשור לקולנוע אמריקני, הסרטים הטובים ביותר שיצאו השנה למסכים הם "גראן טורינו" של קלינט איסטווד (בסוף השבוע שעבר יצא בארה"ב סרטו החדש, "אינוויקטוס", שבמרכזו נלסון מנדלה, בכיכוב מורגן פרימן), "פרוסט/ ניקסון" של רון הווארד, "ממזרים חסרי כבוד" של קוונטין טרנטינו (מיצירותיו הטובות ביותר וגם במפתיע סרט קופה מצליח בארה"ב), "יהודי טוב" של האחים כהן ו"מה שעובד" של וודי אלן. כלומר, היצירות המצטיינות של השנה שייכות לבמאים מצוינים, עם שלל קבלות עבר. הפרשנות: 2009 לא הניבה סרט משמעותי כלשהו של במאי חדש.
 
הקולנוע הזר, הלא אמריקני, שבדרך כלל מספק תפוקת ארט-האוס כזו או אחרת, היה השנה רדום למדי. ובכל זאת, הסרטים הבולטים שהנפיק היו "גומורה" האיטלקי, על המאפיה הנפוליטנית, "כנופיית באדר מיינהוף" הגרמני, על ארגון הטרור שפעל שם בשנות ה-70 וה-80, "טוקיו סונטה" היפני, על התפוררות תא משפחתי בטוקיו, "אויב הציבור מס` 1" הצרפתי, על הקרימינל ז`אק מרין, "פרידות"  זוכה האוסקר הזר על פולחן הקבורה היפני, "חיבוקים שבורים" הספרדי -  עוד עבודה מעניינת של אלמודובר, "הצוק האדום" ו"שרי מלחמה", הנציגים הסיניים התורנים שעסקו בהיסטריית הקיסרות העתיקה, תוך יצירת כוריאוגרפיית קרבות אותנטית מרהיבה.
 
עוד בלטו  "פוניו על הצוק ליד הים", עוד עבודת אנימה נהדרת של מיאזאקי היפני, "Welcome" הצרפתי, על מפגש רגיש בין צעיר מוסלמי אסייתי ואלוף שחייה צרפתי, "השתיקה של לורנה", סרט טורד שלווה מפס הייצור של האחים דארדן הבלגיים ו"להתראות" הצרפתי, אודות המרגל הרוסי שהעביר מידע חיוני למערב ונעץ את הסיכה האחרונה בבלון הקומוניסטי.         
 
הקולנוע הישראלי זכה ב-2009 בשלושה הישגים משמעותיים בזירה הבינלאומית. "לבנון" רשם את הזכייה הכי חשובה עד כה שלנו, כשקטף את פרס "אריה הזהב" (הסרט הטוב ביותר) בפסטיבל ונציה היוקרתי. "ואלס עם באשיר" היה מועמד לאוסקר וזכה ב"גלובוס הזהב", בקטגוריית הסרט הזר.
 
ספק אם ב-2010 יוטל על זרקור דומה על סרט ישראלי. חברי תא הביקורת הזרה בהוליווד החליטו ש"לבנון" או "עג`מי" אינם מועמדים ראויים ל"גלובוס הזהב" השנה, וכעת ניתן רק להמתין למועמדויות לאוסקר.