הדג נחש  - "עוד אח אחד"
(התו השמיני)
 
מילים ולחן: פישי הגדול; מילים נוספות: שאנן סטריט; הפקה מוזיקלית: יוסי פיין.
 
שאנן סטריט והדג נחש חוזרים. מצד אחד זה נפלא כי הרכב ההיפ הופ הירושלמי הזה עושה מוזיקה מצוינת. מצד שני, הטקסטים שלהם תמיד כל כך נוקבים, חודרים ובלתי מתפשרים שעצם חזרתם אומר ששום דבר באמת לא השתנה פה.

ואכן ככה. "עוד אח אחד" עוסק באלימות הגואה אצלנו, בזילות של חיי האדם ובהרס והחורבן שאותו אובדן מותיר אצל אלו החיים. הבית המסיים כולו שאלות ותהיות שכל אחד מאיתנו צריך לשאול כדי שבעתיד אולי נראה איזה אור בקצה המנהרה.

"עוד אח אחד" הוא סינגל ראשון מתוך אלבומם השישי של חברי ההרכב  שייצא לאור בקרוב תחת השם "6". 

אריק ברמן - "לילי מרלין"
(אן.אם.סי)
 
מילים ולחן: אריק ברמן; הפקה מוזיקלית: משה לוי.
 
המוזיקה של אריק ברמן היא אחד הדברים הכי מעוררי השראה שנוצרו בשנים האחרונות. משהו בקול שלו, בסקס אפיל, בלחנים, בקולות הרקע, במילים, בשילוב כלי ההקשה הופך כל שיר לשונה מקודמן ולמסקרן ביותר לקראת הבא אחריו.

"לילי מרלין" בהחלט עונה על כל הקריטריונים האלו. כלי ההקשה העדינים שברקע, קול הליווי הנשי שמצטרף בסוף מבליטים ומעמיקים את הסצנה שברמן מתאר בשיר בצורה מאוד  ריאליסטית. בעיני ברמן טוב כאן בהרבה מאשר בלהיטים שלו, שסובבים ברובם על כיבושים, אגו וסליחה מאוחרת. ב"לילי מרלין" נשמע פתאום ברמן אחר, שחושף טפח אבל מסתיר טפחיים, והצליח לסקרן ולרתק אותי הרבה מעבר לרגיל.
 
מיי פיינגולד -  "תודה"
(הליקון)
 
מילים ולחן: מיי פיינגולד; הפקה מוזיקלית: גיל מרום.
 
מיי פיינגולד לא הייתה פייבוריטית שלי ב"כוכב נולד", יותר מדי גסה וצעקנית לטעמי. ב"תודה" פיינגולד מתונה הרבה יותר ממה שאני מורגלת, לכן ראיתי לנכון להתייחס אליה בסקירה הנוכחית. הסינגל הוא תודה לאהוב שעזב, תודה בעצם על שום דבר, על שנאה שנותרה ועל חלום שהתנפץ והשאיר חלל.

פיינגולד עדיין רוקיסטית, אבל מעודנת ובשילוב הסקסופון "תודה" הופך למשהו שהאוזן שלי יכולה לסבול. יש מצב שמיי פיינגולד יכולה אפילו לרגש, השאלה אם היא תסכים לוותר על המניירות של אורית שחף ותשאר עם מי שהיא. יכול להיות ש"תודה" הוא הצעד הראשון בדרך. 

שי רחמן - "ראש הממשלה שלי"
 (עצמאי)
 
מילים ולחן: שי רחמן; הפקה מוזיקלית: ברק רוקנשטיין.
 
גם לכם יש תחושה כאילו הפוליטיקאים שלנו שכחו בכלל לשם מה הם נבחרו? אם התשובה היא לא, כנראה שאתם לא חיים במדינה הזו. אם התשובה היא כן, שי רחמן החליט להיות לכם לפה ופשוט לכתוב מכתב לראש הממשלה.

ב"ראש הממשלה שלי" רחמן מדבר אל ההוא שיושב במעלה הפירמידה ומנסה להסביר שנאומים עם מילים ריקות לא ממלאים את החלל שנוצר אצלנו. משהו ב"ראש הממשלה שלי" מאוד רענן ואחר. יש בו ביקורת והתרסה, אבל בלי לייצר אנטגוניזם. זו הסיבה שהוא יצליח לתאר את התחושות של רבים.