"7 דקות בגן עדן" (ישראל 2009)
 
דרמה. סרט הבכורה של עמרי גבעון. רגע אחרי שהיא מאבדת את החבר שלה, מתפנה גליה (ריימונד אמסלם), צעירה ירושלמית, לנסות ולשקם את זיכרונה המרוסס והמנוקב, וללקט את פיסות חייה המנופצות.

גליה והחבר שלהאורן (נדב נטס) נקלעו בזמן הלא נכון לאוטובוס בירושלים, שמחבל מתאבד הפעיל בו מטען הרסני-קטלני. אורן שוכב בקומה תקופת מה ואז נפטר. גליה סובלת מצלקות המכסות חלק ניכר מגבה, תוצאה של פגיעת רסיסים וכוויות. אבל יותר מטריד אותה זיכרונה, בו נפערו בורות אפלים, והיא מבינה שעד שלא תשלים את הפערים לא תוכל לנסות לשוב למסלול חייה השוטף.
 
היא מנסה לאתר דמויות בזק"א ובמד"א שיאפשרו לה להשלים את חלקי הפאזל לתמונה שלמה, אבל דווקא מפגש מקרי ברחוב עם בועז (אלדד פריבס), בחור שנרתם לסייע לה בצרכים בסיסיים שונים, מצית בה איזה זיק חיים חדש. אבל מהשלב הזה נפתח אצלה תהליך של שחזור מערכות חייה, במהלכו צפים בתודעתה זיכרונות נעימים, וכאלה שפחות, ולא מעט הפתעות מזומנות לה בדרך הריפוי הפיזי והנפשי, והמוכנות לעשות בחירה גורלית קשה מחודשת, בחיים ובאהבה. 90 דקות.
 
סרט בכורה בוגר ובשל, המספק חיטוט עמוק ומכאיב בתודעה הפוסט-טראומטית.

 
"שרלוק הולמס" (ארה"ב 2009)
 
מתח-אקשן. עיבוד בעל מאפיינים חופשיים למדי של הבמאי גאי ריצ`י ("לוק סטוק ושני קנים מעשנים", "סנאץ`") לגיבוריו הספרותיים של ארתור קונן דויל.
 
לאחר סדרת מקרי רצח בלונדון של המאה ה-19, שכולם היו בעלי מימד פולחני, הולמס (רוברט דאוני ג`וניור) ויד ימינו ווטסון (ג`וד לאו), שמנהלים ביניהם באופן תדיר דו-קרב מוחי ופיזי, כמו שני יריבים, וכוחם בגלגול הזה לא רק במוחם, נדרשים לעניין.
 
הם מצליחים להגיע בדקה ה-90 על מנת להציל אישה צעירה, שהייתה אמורה להיות קורבן אף היא. השניים חושפים את האיש שעומד מאחורי מעשי הרצח, לורד בלקווד (מארק סטרונג), ומסייעים לסקוטלנד יארד ללכוד אותו. בלקווד נידון למוות. אלא שהדברים לא מתנהלים כמתוכנן, והאיש, הטוען שהוא שולט בכוחות האופל, חוזר מן המתים ובאמתחתו תכנית שטנית להשתלט על הפרלמנט של לונדון, ומכאן – השמיים הם הגבול.
 
 הולמס ווטסון מחויבים להתמודד עם המזימה השטנית החדשה, ונעזרים בשירותיה של איירין (רייצ`ל מקאדמס), האישה היחידה אי-פעם שהצליחה לגבור על הולמס ואף ניהלה איתו מערכת יחסים סוערת. 128 דקות.     
 
ריצ`י מפתל, מסבך ומסרבל את העלילה, כהרגלו, אבל בסוף מוציא תחת ידיו ממתק אקשן מענג ומשעשע.