חתולה, ברווזה, ציפור ו-זאבה

אולם ירון ירושלמי במתחם סוזן דלל מפוצץ. על הבמה עץ ישיש עירום מעלים, מעליו ספסל, מימינם שער גדר. על הקלידים מיכל סולומון. ההורים מהסים את קולות הילדים המצפים להצגה שתתחיל (רבע שעה לאחר הזמן הנקוב בכרטיס).

השחקנים תופסים את מקומם על הבמה, פטר מימין, והחמישה הנותרים כמעין מקהלה יוונית ישובים על הספסל, מבצעים בקולותיהם את היצירה המוכרת של סרגיי פרוקופייב במה שמכונה כ"תיאטרון מוזיקלי", ואני הייתי מוסיפה, "תיאטרון תנועה מוזיקלי". 

פטר חי עם סבו בסמוך ליער הגדול ומשחק עם חבריו, החתול, הציפור והברווזה, עד שאלה נתקלים בזאב מאיים, המעכיר את שלוות המשחקים. הסיפור המוכר מועבר בהפקה ייחודית זו באמצעות שירתם ותנועתם של השחקנים (רוני דותן, אתי וקנין, יניב חן, רובי קסוס, ורד רגב וסיוון ברונשטיין/ניצן נאור), בהפקת התיאטרון לילדים ולנוער ובשיתוף בית הספר לאמנויות הבמה של סמינר הקיבוצים.

מהרגע הראשון, יצירתו של פרוקופייב קמה לחיים על הבמה באמצעות אנסמבל ששם דגש על משתתפותיו הנשים (ואין כאן כל כוונה לחטוא גם לשני משתתפיו הגבריים, כמובן): חתולה בעלת קול נפלא, ברווזה המשחקת מצוין, ציפור שגופה מרקד בהצטיינות, וההברקה בדמות הזאב שגם אותו מגלמת אישה, פרפורמרית בכל רמ"ח אבריה, עוצמתית, מלאת הבעה, ומאיימת כמצופה מדמותה.

הדגש על הטיפול האמנותי מרכך במעט את פוטנציאל האכזריות של הסיפור (הברווזה שנדמה שנטרפה על ידי הזאב, אבל חזרה, לרווחת כולנו בתום ההצגה אל מקומה בין החברים). 

בכל רגע על הבמה ניכרת ההשקעה הרבה בעבודה הקולית והתנועתית, כמו הניואנסים הקטנים וההומור שבצבצו פה ושם לאורך העיבוד הבימתי: פטר מנשק את המקור של הציפור המסמיקה בפרצוף נבוך ומאוהב או  ריקוד הכניסה של שלושת הציידים לבמה.

אם נדמה היה לי שמשהו מהסיפור אולי הלך קצת לאיבוד בשלל התנועה הבימתית, נוכחתי שטעות בידי במשחק ששיחקו בתי וחברהּ להצגה, ברחבת סוזן דלל, בתום המופע. "אמא את לא מאמינה מה קורה פה! הזאב רודף אחריי! אל תדאגי! יש לי רשת חזקה בתיק, אני מסבכת אותו ברשת, אני אתן לו לאכול ברווזה שלא מדברת, והוא יבטיח לי שהוא לא יעבור את השער של היער ואני אשחרר אותו כי הוא רוצה להיות חופשי!". כל מילה מיותרת. נוסיף רק שההצגה מיועדת לגילאי 8-4, אבל קצרה הצלחה גם אצל בתי בת ה-3.

"פטר והזאב", שבת, 23 בינואר 2010, מרכז סוזן דלל תל-אביב. עיבוד למחזה: איציק ויינגרטן, בימוי ותנועה: נעה לב, עיבוד לאנסמבל ווקאלי וניהול מוזיקלי: נדב ויקינסקי, עיצוב תפאורה ותלבושות: לירון גת, הדרכה קולית: יהלי תורן, עיצוב תאורה: זיו וולושין .