גלעד שגב לא מנסה להסתיר את ההתרגשות ואת הרגשות. במופע שמגיע בעקבות אלבום הבכורה הוא נפתח לקהל, אולי קצת יותר מדי. מיכל בן דוד הייתה שם.
ממגנט בלי שיאים
גלעד שגב נראה אולי כמו הבן של השכנה ממול. אבל גם בלי אישיות כריזמטית, אבק כוכבים או יופי מהפנט, את הלהיט שלו "עכשיו טוב", כולם מכירים. מהרדיו.
בשישי האחרון (אחרי איחור לא כל כך דיפלומטי של 45 דקות) עלה שגב לבמה של הבארבי להופעת בכורה רשמית. רואים עליו שהוא מתרגש, וזה ממש לא מפריע לו. להיפך. בקול הביישני שלו הוא מודה שכל פעם מחדש הוא והחבר`ה שאיתו על הבמה מתרגשים בטירוף. הבנות בקהל נמסות.
רק שעה וקצת של מוזיקה נמשך המופע הזה, כולל הדרן אחד בן שני שירים. ככלל, אין במופע ששיאים שמפילים את הקהל מהכסא, אבל בכל זאת יש בשגב משהו ממגנט ויש משהו בקול שלו שעושה חשק להקשיב לו שוב ושוב.
שגב נפתח מאוד עם הקהל. הוא מספר על אמא ("סופי"), על האח שנהרג, על הלהקה שלו, על אהבה, על עצמו. בקיצור, במחיר של כרטיס אחד שגב נותן גם טיפול פסיכולוגי שבעיקרו מלמד שיש לו אהבה והיא תנצח. האמת היא שלא ברור עד כמה הוא יוכל להחזיק את הקהל קשוב לאורך זמן, אם ימשיך לעשות לעצמו פסיכואנליזה בשידור חי.
עכשיו טוב
מלבד שירי האלבום מבצע שגב את "שיר ללא שם", של שלום חנוך, שזכה לעיבוד מחדש לכבוד פרויקט מיוחד של גלגל"צ. "נורא הופתעתי כשפנו אלי ובאותו רגע גם נורא נלחצתי", הוא משתף את הקהל בצניעות. שיר נוסף שזוכה לטיפול חדש של שגב הוא "אני סולחת", שיר שכתב לג`וזי כץ, שעוסק ביחסים בינה ובין שמוליק קראוס.
שגב נותן לקהל גם טעימה מהאלבום שבדרך – שיר חדש בשם "פחדים", שממשיך, כך נדמה, את נוסחת "אמצע הדרך" המנצחת של האלבום הראשון.
אחד משיאי הרגש במופע הוא כששגב לוקח את הגיטרה שלו, ושר את "מותק שלי". השיר הזה אמנם לא עשה כותרות כמו "עכשיו טוב", אבל הוא אחת הבלדות היותר ממיסות ומופלאות ששמעתי ושגב מלטף בקול שלו את הקהל.
"ועכשיו טוב", שיר הנושא מאלבומו הראשון היה אחד השירים הטובים של השנה החולפת ונלווה אליו גם סיפור מרגש במיוחד – אחיו של שגב נהרג בתאונת אימונים בצה"ל, ובשיר הוא משלים עם האובדן, מבין שאפשר ללכת הלאה. במופע שומר שגב מקום של כבוד לשיר שעשה אותו, שמקפיץ את הקהל כבר מהאקורדים הראשונים. נדמה גם ששגב נכנס בעצמו לאיזה "מוד" מיוחד כשהוא מבצע את השיר הזה. וזה לא נגמר כאן..
בסוף ההדרן שגב שר שוב את "עכשיו טוב", והפעם הוא נשמע הרבה יותר טוב. כשהוא כבר מרגיש את סוף המופע מתקרב, הוא פתאום משתחרר. הוא עשה את זה. הוא מילא את הבארבי באנשים שבאו לשמוע אותו שר. ועכשיו הוא יכול באמת להראות להם מה הוא שווה.
לפרטים נוספים
15/11/2004
:תאריך יצירה
|