חוה אלברשטיין משתבחת, יהורם גאון פחות, אייל גולן עם עוד להיט, שרון חזיז מרגשת וורד שנקר נחשפת
חוה אלברשטיין - "זמן"
(אן.אם.סי)
מילים: חוה אלברשטיין, לחן: יוסי חורי, הפקה מוזיקלית: עובד אפרת
יש אמרה צבאית לפיה עוד לא נולד ה-X שיעצור את הזמן. אחרי הכל כולנו חומר מתכלה, ובכל זאת יש דברים שכאילו מצליחים לנצח את הזמן. יין טוב, משי, שיר ישן וטוב ואולי גם חוה אלברשטיין.
בסינגל החדש "זמן" היא מייחלת להיות בדיוק כמו אותן דברים שהזמן לא יכול להם, והאמת היא שיש מצב שהיא מגשימה את המשאלה הזו.
בביצה מוזיקלית שבה שולטים היפ הופ, טראנס מטורף והמון מיינסטרים פתאום לשמוע את הקול של חוה אלברשטיין עשה לי הרגשה של חג. של יום שישי בצהריים עם הבישולים של אמא. בדיוק כמו שלאחרונים יש טעם שמשתבח עם הזמן, לדעתי גם לאלברשטיין יש קול ועומק שרק הולכים ומשביחים ככל שנוקפות הדקות.
יהורם גאון - "מתאים לי"
(אן.אם.סי)
מילים: חיים קינן, לחן והפקה מוזיקלית: דוד קריבושי
My Way של פרנק סינטרה הוא אחת היצירות שמרגשות אותי בכל פעם מחדש. הסינגל החדש של יהורם גאון הוא מעין My Way שלו. אם גאון לא היה נתלה באילן כה גבוה הזה, יכול להיות שהייתי פחות נחרצת, אבל כשעושים את ההשוואה קשה שלא להתאכזב מ"מתאים לי".
הקול של גאון לא מצליח להחזיק את כל העליות והירידות שהשיר דורש, כך שלפימים נדמה שגאון מתאמץ מאד בשירה. בנוסף, כשסינטרה שר את My Way יש הרגשה כאילו הוא מסתכל על כל העולם מלמעלה ושר בלי שום כוונה להתנצל על כלום. כשגאון שר "מתאים לי" התחושה היא של מעין פשרה, ויתור או כניעה.
"מתאים לי" הוקלט במיוחד לרגל יציאת אלבום אוסף משירי האהבה הגדולים של יהורם גאון. נדמה לי שהאוסף יעמוד גם ללא תוספת הסינגל החדש.
אייל גולן - "מי שמאמין"
(עצמאי)
מילים: יוסי גיספאן, לחן: עדי ליאון, הפקה מוזיקלית: דודו קמה
אין לי ספק – "מי שמאמין" של אייל גולן הולך להיות להיט חתונות היסטרי ורינגטון מבוקש בטירוף, לכבוש את לב מדרגי המצעדים ועוד ועוד. באותה המידה אין לי ספק שאייל גולן יכול לרגש הרבה יותר בשירים עדינים וקצת פחות דאנסיים וקלישאתיים. "מי שמאמין" משלב מקצב דאנס קליל, דרבוקות מעולם הזמר הים תיכוני, מוטיבים מעולם החסידות, ועל כל אלה מנצחים קטעי שירים דוגמת "כל העולם כולו גשר צר מאוד", "מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד" ואחרים.
מבחינת הטקסט, גם הוא מנסה לחבר בין מלך העולם ששומר עלינו מכולם, לבין זה שלכל אחד יש זכות בחירה וכולנו משפחה ורק אם נאחד כוחות נישאר על המפה. נסו לחשוב כמה אנשים יכולים להישאב לכזו נוסחה מוזיקלית, המנסה לכלול בתוכה את כל העולמות שמביאים אותנו לקום מהכסא ולהתנועע. אני באופן אישי אוהבת את אייל גולן של "דמעות", "צליל מיתר" ו"לוחמת", אבל כנראה שעם נוסחאות מנצחות קשה מאוד להתווכח.
שרון חזיז ויאיר זיו - "רצה בפארק"
(עצמאי)
מילים: מאיר גולדברג, לחן: יאיר זיו, הפקה מוזיקלית: טל פורר
בן הזוג שלי הוא היחיד שבאמת מצליח להרגיע אותי. משהו בדברים שהוא אומר מצליח להחזיר אותי למציאות, ולמצב שבו אני דואגת רק בגלל דברים שמצריכים דאגה ולא בגלל מה שאולי יקרה בעתיד. "רצה בפארק" הוא דואט של שרון חזיז ויאיר זיו, המרגיעים אחד את מחשבותיו של השני, וכל העת ברקע מתקיימת ריצה לאורך הנהר, כסוג של תראפיה משלל המחשבות הטורדות את המנוחה.
הקול החושני של חזיז, יחד עם הקול הגבוה והמרגש של זיו, הופכים את "רצה בפארק" לשיר זוגי מאוד מרגש, שהרבדים המילוליים בו רבים. אחרי הכל קצב החיים במאה החדשה הוא כל כך מהיר עד שלעתים יש תחושה של היבלעות במחויבויות, במחשבות ובכל מה שביניהן. התרפקות על תמונה משפחתית, כתף תומכת ורגע אחד של ראש נקי מחששות יכולים לעשות רק טוב. תרשו לעצמכם.
ורד שנקר - "נגדל כורסאות"
(עצמאי)
מילים, לחן והפקה מוזיקלית: ורד שנקר
בעיני מאוד קשה לחשוף סיפור אישי ולהפוך אותו לנחלת הכלל. ב"נגדל כורסאות" חושפת ורד שנקר סיפור אוטוביוגרפי על התאהבות במטפל שלה והבנה שמבחינתו הקשר הזה לא יכול להתקיים.
מדובר בשיר מאוד אינטימי מצד אחד, אבל מן הצד השני יש בו כל כך הרבה עוצמה ורגש ומאוויים פנימיים חשופים, כך שבתום ארבע דקות אני כמעט מצליחה להרגיש את הכאב עליו שרה שנקר. "נגדל כורסאות" הוא שיר בלי פוזה, נטול התייפייפות ומשוא פנים. ורד שנקר מצליחה להגיד בדיוק מה היא רוצה מהמטפל, ולהעביר את התחושה הקשה שבדחייה על ידי מישהו אהוב. אם זו לא עוצמה נשית, אז אני לא יודעת מה כן.
להאזנה ל"נגדל כורסאות"