crystallization, ששימשה גם כתזה לדוקטורט, עולה בבכורה עולמית. שיחה עם המלחין איל אדלר
גם מוזיקה אלקטרונית
הקונצרט הקרוב של התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון ייפתח בנגינת בכורה עולמית ל- crystallization, יצירתו של איל אדלר. "אני מאוד מרוצה לפתוח את התכנית ביצירה שלמה, מרתקת ובעיקר משמעותית", אומר אילן וולקוב, מנצח ששמו הולך לפניו, בין היתר כמי שמעורב בכל סוגי המוזיקה ומי שחשוב לו לתת ביטוי ליצירה העכשווית. איל אדלר, או על פי תוארו ד"ר איל אדלר (מיד ההסבר), מלמד באקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים ובמכללת "הד" בתל-אביב וכן משמש מלחין הבית של אנסמבל מיתר. "באקדמיה אני מרצה לתיאוריה וקומפוזיציה. בנוסף, מעביר זו השנה השנייה קורס המשותף למחלקות המוזיקה והמחול, וזה מרתק לראות כוריאוגרפים צעירים תופסים אחרת יצירות של ברטוק, או "פרלודים" של דביסי, את ה"ג'ימנופדי" המפורסם של אריק סאטי או מוזיקה אלקטרונית בת זמננו". מה באשר להשפעות שהיו ואולי עוד ישנן עליך כיום? "בהחלט, אני חושב שעליי כמלחין השפיעו יצירות של ברטוק, מסייאן, לוטוסלבסקי, ג'ורג' קראם, ליגטי ומוזיקה ספקטראלית צרפתית. בעניין ההשפעות, ניתן לדמות זאת לציפור הבונה את הקן. אני מלקט את החומרים הקיימים ומהם בונה משהו חדש". טכניקת ההלחנה שלך היא ישיבה ליד פסנתר או השלמת כל התהליך בראש ואז כתיבתו על הנייר או במחשב? "במקור אני פסנתרן, ודי טבעי לי לשבת ליד הפסנתר ולהלחין. מורי לקומפוזיציה בתקופת לימודיי באקדמיה, מארק קופיטמן, אמר לי בזמנו שההיצמדות לפסנתר עוצרת את יכולת ההפשטה, והוא הציע לי להתרחק מהפסנתר בזמן ההלחנה, ובמידה מסוימת אני מקיים זאת גם כיום. מקיים מעין תהליך של שמיעה פנימית, המאפשרת התבוננות למרחב, עם ביקורת הרמונית ופרטנית ליד הכלי". איל הוא מלחין הבית של אנסמבל מיתר, אנסמבל שממילא מתמחה במוזיקה עכשווית, ושם מרבים לנגן את יצירותיו. היכן מנגנים את היצירות שלך? "ביצועים שונים בשנים האחרונות כללו, בין השאר, את אנסמבל מיתר, אנסמבל המאה ה-21, מוזיקה נובה, הרביעייה העכשווית למוזיקה חדשה, הסינפונייטה הישראלית באר שבע, nouvel ensemble modern במונטריאול, mcgill contemporary ensemble , וכן ביצועים במסגרת פסטיבלים בינלאומיים למוזיקה עכשווית, ובהם ISCM ו-ACL. עוד נוגנו יצירותיי בגרמניה, באנגליה, בצרפת, בקרואטיה, בצ'כיה, בפינלנד, בארצות הברית ובקנדה". כשאתה לבד בבית או כשאתה יוצא לבלות, איזו מוזיקה אתה שומע או אוהב? "אני אוהב סוגי מוזיקה מגוונים מאוד, כולל מוזיקה קלה ומוזיקה אלקטרונית המיועדת לריקוד (כמו טכנו, האוס וכו'), כשהיא עשויה היטב. יכול להעריך ולהתפעל מעיבוד טוב ויצירתי בסוגי מוזיקה שונים ביותר". כיצד נראה יומו של מלחין? אני יודע שיש סופרים שקמים בבוקר לעמל יומם ומנסים לכתוב בין שמונה בבוקר לחמש אחר הצהריים.לפעמים הם כותבים מאות מלים ולפעמים רק מילה אחת, וגם אותה ייתכן שהם ימחקו ביום הבא. איך זה אצלך?
"בשל עבודתי הרבה כמרצה, אני לא יכול להתפנות לחלוטין לכתיבה נטו. למרות זאת, כאשר אני עובד על יצירה אני משתדל להיכנס לכך באופן אינטנסיבי מאוד, להגביל בעבודה מאומצת ביותר של כארבעה-חמישה חודשים, ולקחת פסק זמן בין יצירה ליצירה לצורך רענון והתחדשות אמנותית". אמנות במציאות החיה איל מספר שאת crystallization הגיש כתזה לקראת קבלת תואר הדוקטור באוניברסיטת מקגיל בקנדה. הוא הציג אותה לפני צוות בוחנים והגן עליה, ממש כשם שמגנים על תזה בעבודת דוקטורט במדעים. כיצד מגישים יצירה מוזיקלית כתזה אקדמית? "עד כמה שהדבר נשמע מפתיע, זה דומה מאוד לתזה בכל דיסציפלינה מדעית, והדבר כלל אינו פשוט. מצאתי עצמי משקיע כשנה של עבודה בתהליך העבודה הכולל. מדובר ב'הצעה' לכל דבר, עבודה שנעשתה בהנחייתו של המלחין בריאן צ'רני, שהיה המנחה שלי בקנדה. ההצעה כללה את הקווים העיקריים של היצירה, מעין ראשי פרקים. למעשה, הייתי אמור להגיש לצוות הבוחנים מעין 'קדם הלחנה': מה כולל התהליך, רעיונות מוזיקליים, דרישות לכלים (אני ביקשתי תזמורת סימפונית גדולה ובה שלושה נקשנים, פסנתר ונבל), דברי הסבר ליצירה (שכאמור עדיין לא נכתבה בשלב הצעת המחקר), ולצד דברי ההסבר הדגמה של לפחות רעיון מרכזי אחד בה. לאחר סיום היצירה, כתבתי בנוסף מאמר אנליטי נרחב המנתח את היצירה". מה למעשה קורה ליצירותיך מרגע סיום הכתיבה? "כמלחין, אני עוסק באמנות המתקיימת במציאות החיה - כלומר נגנים, אמנים חיים, מבצעים את יצירותיי וכמו מפיחים בהן רוח חיים. כתיבת מוזיקה למגירה מעולם לא עניינה אותי, ולכן הקשר הרציף והמפרה עם מבצעים. במרוצת השנים אני מוצא עצמי שב ופותח מחדש יצירות שכבר נוגנו ועורך בהן שינויים לא מעטים. אני יודע שבמהלך החזרות אני אקשיב למנצח ואף לנגנים, ואני פתוח לחלוטין להצעות לגבי דינמיקה וכולי במקומות מסוימים. בהקשר זה איני רואה עצמי כפוסק יחיד באשר לצורתה הסופית של היצירה, ורואה בעבודת החזרות עליה תהליך לימוד אמיתי". מדוע היצירה נקראת crystallization? "בעיקר משום שיש במוזיקה תהליך גיבוש והתפרקות החומר המוזיקלי, מתוך חיפושי מרקם וגיבוש, דרך מלודיה ברורה וכלה בהתפרקות לתוך המרקם החופשי הראשוני. ביצירה ישנה בעיקר עבודה על גוני צליל, על צבעים, סאונד, מרקמים ורגיסטרים שונים מתחלפים. המוזיקה מתנהלת ביצירה במספר קווים מקבילים, כשבמקומות מסוימים מתפקדת התזמורת כאנסמבל קאמרי גדול של קבוצות כלים שונות. בלב היצירה משמיעה הקרן מלודיה מפותחת, עם הדים בכלי הנשיפה השונים. לאחר מכן מתפרקת המנגינה למרכיבי הצליל שלה". אז אנחנו מדברים על התגבשות? "עקרונית נכון, אך התגבשות היא מילה שהאסוציאציות והרמזים שלה למציאות הקריסטלית מוגבלים למדיי. במילה 'קריסטל' ישנה ההתגבשות לכלל קבלת צורה סופית, אבל ישנו גם המובן המיידי שמשמעותו אור זוהר מאלפי המראות הקטנות המרכיבות את איכות הבדולח של הקריסטל. ולכן העדפתי לשמר את המושג 'קריסטליזציה'". מה עתיד הקהל לשמוע? "המוזיקה מורכבת ועם זאת היא לירית במהותה. למרות המרקמים הסבוכים והתחושה האבסטרקטית בחלקים מהיצירה, אני מקווה שהיא מעבירה בעיקר חוויה רגשית, עוצמתית, ובמובן זה בהחלט מתקשרת ומעבירה מסר אמנותי חזק". הצגת הבכורה של היצירה תתקיים ביום חמישי, 20 במאי 2010, ב-20:30 בהיכל התרבות ראשון לציון. לפרטים ולהזמנות: 03-9488665.
17/05/2010
:תאריך יצירה
|