רובי פיינברג על "ברנדי בשווי פרוטה" מחזה נורבגי שתרגם, עיבד, ביים ועיצב אצל סופי מוסקוביץ
מולייר הנורבגי
לא בכל יום עולה כאן קומדיית טעויות נורבגית. בימים אלה עולה בבית הספר סופי מוסקוביץ בתל אביב המחזה הנורבגי של לודוויג הולברג "ייפה איש הגבעה" שהפך בעיבודו של ראובן (רובי) פיינברג ל-"ברנדי בשווי פרוטה", הצגה בהשתתפות תלמידי שנה ג' של בית הספר לאמנויות הבמה של סופי מוסקוביץ.
זו הפעם הראשונה שמחזה של הולברג (1757-1684), שהיה גם סופר, היסטוריון ומוזיקאי, עולה על במה בארץ. המחזה הוא קומדיית טעויות שנונה המציגה את סיפורו של ייפה האומלל, הנופל קורבן לתעלול של דוכסית חסרת מעש, הרוצה לבדוק את התנהגותו של האיכר הפשוט כאשר הוא מקבל לידיו כוח.
פיינברג תרגם, עיבד, ביים ועיצב לבמה את ההצגה כחלק מהתמחותו במסלול הבימוי בבית הספר סופי מוסקוביץ.
איך הגעת ללודביג הולברג?
"זה התחיל בטיול בנורבגיה. בעיר שבה התארחתי ראיתי פסלים של הולברג בכל מקום, ושאלתי את המארח שלי מי זה. הוא התפלא שאני לא מכיר אותו, כי הוא נחשב למחזאי בה"א הידיעה של נורווגיה. התחלתי לקרוא כמה קומדיות שלו ומאוד אהבתי את הצבעוניות של הדמויות ואת השנינות של קומדיות הטעויות שלו. הוא משתמש אלמנטים כמו של מולייר (שכתב 80 שנה לפניו) אך סיפור המעשה יותר מתוחכם".
"כשחזרתי לארץ ישבתי ותרגמתי מחזה שמאוד מצא חן בעיני בשם 'ייפה איש הגבעה' והגשתי אותו לסופי (מוסקוביץ – ה. א. ב.) לראות אולי אפשר לעשות מזה משהו. זה מחזה יפהפה לקריאה אבל כמעט שאינו רלוונטי במושגים של תיאטרון בן זמננו – מין קומדיית בידור להמונים. בעיבוד ל'ברנדי בשווי פרוטה' ניסיתי להתמקד בדמויות מהמעמד הגבוה והנמוך ולהדגיש את הרעיון שלא משנה באיזה סטטוס האדם נמצא, ברגע שהוא מקבל כוח לידיו הוא מתנהג בדיוק איך שהוא לא היה רוצה שיתנהגו אליו. סופי מגדירה את זה במילים שלה כ-'כל נקניקייה רוצה להיות נקניק'".
"ברנדי בשווי פרוטה", צילום: יח"צ
תיאטרון של איש אחד
מה תפיסת הבימוי שלך?
"שיטת הבימוי כפי שגדלתי עליה בבית הספר היא לעצב כל דמות כדמות מלאה שיכולה לחיות על הבמה. המחזה נותן לנו את הסיטואציה ומה קורה והדמויות השלמות, שלכל אחת מהן יש קווי אופי מסוימים משלה והתייחסות שונה אל עולם המחזה, יוצרות את ההתרחשות הנכונה על הבמה".
"אני, כמו סופי, מאוד מאמין בשחקן יוצר וככה גם למדתי. השחקן עצמו, כיוון שהוא מודע לכל צורות ההתנהגות וכל שבב אופי של הדמות יכול לבחון על הבמה את גבולותיה הפיזיים הביו מכניים של הדמות וליצור עולם מאוד מעניין.
מה זאת אומרת הגבולות הביו מכניים של הדמות?
"מתודולוגיית עבודה על דמות שבה השחקן מקנה לדמות תכונות פיזיות שונות מהתכונות של השחקן עצמו בכדי ליצור דמות חדשה שמעולם לא נראתה, שמשתנה מרגע לרגע ללא הקבעון המחשבתי של המוסכמות הפיזיות המקובלות".
"ברנדי בשווי פרוטה", צילום: יח"צ
אתה חתום על תרגום, עיבוד, בימוי ועיצוב במה. זה לא קצת יותר מדי לבן אדם אחד?
"ובמקביל אני גם מביים עכשיו עוד מחזה וכותב ארבעה מחזות ותסריט, ועובד בעבודה שלא קשורה לאמנות. אני מנסה לשמור על עצמי עסוק"
למדת גם עיצוב במה?
"עיצוב במה זה משהו שטבעי לי. נהייתי מעצב בגיל 5 מאז שהתחלתי לבנות בלגו. היית מת שהיה לי מעצב תפאורה וסאונד ועוזר במאי אבל זה כורח המציאות של תיאטרון הפרינג' בישראל וגם בבית הספר שאינו מתוקצב ברמה גבוהה. זה מאלץ את אנסמבל השחקנים אותי שנהיה אמונים לא רק על עיצוב תפאורה וסאונד גם על עריכת הסאונד ובניית התפאורה.
"חוץ מזה, בית הספר עצמו מלמד איך להתמודד עם כל האלמנטים של התיאטרון, גם שחקנים מתעסקים בעיצוב במה ובעריכת סאונד והשחקן הופך להיות תיאטרון של איש אחד. מסלול בימוי משולב במסלול משחק מתוך התפיסה שבמאי, כדי להבין ולעבוד עם שחקנים, חייב להיות שחקן בעצמו".
"ברנדי בשווי פרוטה", צילום: יח"צ
"ברנדי בשווי פרוטה" עולה בתאריכים 26, 28, 29 ו-31 ביולי 2010 בשעה 20:30 בבית הספר סופי מוסקוביץ' בתל-אביב. כרטיס: 50 ₪ (לסטודנטים: 30 ₪). לפרטים ולהזמנות: 03-5372525.