ילנה באידק, מנהלת עמותת "פניני המוסיקה", מספקת ללקוחותיה מוזיקה אהובה ומוכרת. שיחה
בלי יומרות
עמותת "פניני המוסיקה" מפיקה כעשרה קונצרטים מדי חודש באתרים ייחודיים ברחבי הארץ – מנזרים, כנסיות, אמפי תיאטראות ועוד. פעילות ענפה לכל הדעות. הנוסחה של מנהלת העמותה, ילנה באידק, עובדת על פי מה רוצה הלקוח ולא מה רצוי ללקוח. אין לה יומרות הנהגה, היא בסך הכל מספקת ללקוחותיה מוזיקה שהם אוהבים.
שיטת השיווק של באידק די מוכרת בעולם. לצד לוחות העבודה של התזמורות הנודעות, הסולנים, ההרכבים הקאמריים ובתי האופרה הממלכתיים באירופה ובמקומות אחרים - פועלים ומשגשגים גם אתרים שמספקים לקהל בעיקר מוזיקה מוכרת. והקהל מגיע.
באידק מספרת לדוגמה על הכנר הנחשב סרגיי סטדלר, שזכה בתחרות צ'ייקובסקי בשנת 1982 והיום הוא דיקן באקדמיה למוזיקה בסנט פטרבורג ולכל מי שעלה מרוסיה בעשרים השנים האחרונות הוא שם דבר: "הזמנתי אותו להופיע איתנו כאן ובקשתי שינגן את 'ארבע העונות' של ויוולדי. הוא סרב. בסופו של דבר הוא שוכנע. מכרנו אלף כרטיסים שבועות לפני שהוא הגיע לכאן. ההופעה הייתה בבית גוברין. הוא עצמו ניצח על רקוויאם של מוצרט, הכל עם כוחות מקומיים, מקהלת כפר סבא, סולנים ישראלים מוכרים מן האופרה הישראלית וגם מופע זה מילא את האולם".
איך החל מפעל "פניני המוסיקה"?
"אנחנו קיימים כבר 16 שנים. וההתחלה הייתה די מקרית. ארגנו קונצרט באולם ימקא בירושלים. כומר שהיה נוכח במקום, איש הכנסייה האוונגלית ברח' שטראוס בירושלים הזמין קונצרט גם אצלו. נענינו לאתגר. הקונצרט ההוא היה להצלחה ומאז אנחנו פועלים".
מי זה אנחנו?
"'פניני המוסיקה' היא עמותה רשומה ואת העבודה אני עושה יחד עם הכנר ולדימיר ברשביץ, שאחראי על הארגון והמוזיקה, ויש לנו משרד שבו שלוש עובדות קבועות לקשר עם הקהל ולמכירת הכרטיסים. בהנהלת העמותה, כמו בעמותות יש אנשים שאינם מוזיקאים".
את לא מנגנת?
"לא, למרות שגם אני בוגרת לימודי מוזיקה בנובוסיבירסק, אבל למעשה, כבר ברוסיה עסקתי יותר בארגון קונצרטים ופסטיבלים. לא רק בנובוסיבירסק עצמה אלא גם באקדמגורודוק (עיר אקדמית ברוסיה הסובייטית - מעין פרוור שבו חיו אנשי המדע הבכירים שנהנו מהטבות בחסות השלטון ובין השאר גם מהיצע תרבותי רחב - י"ש) ואז תבין ששם האתגר היה גדול מאוד".
איך את מחליטה היום על תכנית של קונצרט כזה או אחר. בשונה מרוסיה של אז כאן זה עניין שצריך למכור את עצמו?
"אני מנסה לעמוד במקומו של הלקוח הפוטנציאלי".
מריה יופה (תמונת יח"צ)
כלומר, הסיכוי שנשמע בקונצרטים של פניני מוזיקה יצירות של קופיטמן, דניסוב ושניטקה למשל הוא קטן ביותר?
"נכון".
האם גם הקהל שלך טוען כמו קהל רוב בקונצרטים בישראל כלפי התזמורות 'אל תלמדו אותי, אל תחנכו אותי' אני בא ליהנות'?
"לא, כי אני יודעת מראש מה הקהל רוצה, ולפעמים גם שניטקה. אבל גם מביצוע טוב של מוצרט, ויוולדי או פגניני אפשר ללמוד.."
ויוולדי, מוצרט, הרבה באך
מוזיקלית איך עובד הארגון?
"מוזיקלית, יש לנו תזמורת של שנים עשר נגנים, תזמורת כלי קשת. כולם נגנים מובילים בתזמורות חשובות. אליהם אנחנו מצרפים לפי התכנית נגני כלי נשיפה. האורחים המצטרפים הם ראשי הקבוצות בתזמורת הפילהרמונית, לעתים אילה קנובלוב, הנגן הראשון (שגם הוא הגיע מנובוסיבירסק), אבל לא רק יוצאי רוסיה, גם החלילן אייל עין-הבר והאבובן דודו כרמל, צברים מובהקים מנגנים איתנו. התכניות הן בדרך כלל כאמור ביצירות של ויוולדי, מוצרט וגם הרבה מאוד באך שאני אוהבת במיוחד.
"לאחרונה אנחנו מפיקים גם מוזיקה אחרת מוזיקה אירית עם רקדנים אירים, יאיר ורדיגר, מוזיקה צוענית וגם מופעי ג'אז עם פטשקה או פודולסקי. למופעים האלה יש קהל שונה, שלא מתבסס על יוצאי רוסיה אלא על ישראלים. גם כאן מדובר בסיפור הצלחה. בנוסף למופעים לאורך השנה, יש לו שלוש פעמים בשנה פסטיבלים, בסוכות, בפסח ובסוף השנה האזרחית מסוף דצמבר לאמצע ינואר".
ריקוד אירי באמפיתיאטרון עזריאלי (תמונת יח"צ)
ובאשר למקומות, לאולמות?
"מאז הקונצרט הראשון, בכנסיה האוונגלית בירושלים, אנחנו מופיעים בכנסיות שונות בכל הארץ. אנחנו שוכרים את המקומות בהתאם לתכנית ולצפי הקהל. בכנסייה קטנה בירושלים נארגן קונצרט לעוגב, ובכנסיה ארמנית ביפו קונצרט אחר. אבל לא רק כנסיות אלא גם אולמות כמו החללים של בית גוברין או אולם ב'יד לשריון' בלטרון שבו יש מקום ליותר קהל. המגוון הוא של אולמות שבין מאתיים לשמונה מאות מקומות. ישנו מקום אחד שבו אני מפעילה אותו, לא שוכרת, זה מוזיאון אנה טיכו במרכז ירושלים. מקום קטן, שההכנסות בו לנגנים מועטות מאוד אבל יש להם הרבה סימפטיה למקום ולכן אוהבים לבוא ולנגן שם".
מי הקהל שמגיע?
"הקהל קשור למופע. לקונצרטים הקלאסיים, מגיעים משפחות מגיל ארבעים ומעלה, לפעמים עם הילדים. למופעי המוזיקה האירית, הצוענית והג'אז קהל שונה. במוזיאון אנה טיכו, קהל שונה לחלוטין, אלו הם בעיקר אנשים מבוגרים מאוד שרובם דוברי אנגלית".
הזכרת פסטיבלים. מה התכנים שם?
"בדרך כלל מנסים להתמקד בנושא אחד. הפסטיבלים הם גם המקומות שבהם יהיו לפעמים קונצרטים מעט שונים, כמו למשל רקוויאם של כרוביני, או של פורה, המיסה הגדולה של מוצרט, או מופעים משולבים במחול שמכוונים גם לקהל צעיר, לילדים".
לסיכום - אפשר לחיות ממוזיקה בישראל?
"כן, בהחלט..."
24/08/2010
:תאריך יצירה
|