"שליחותו של הממונה על משאבי אנוש" (ישראל-צרפת-רומניה-גרמניה 2010)
 
דרמה. סרטו של ערן ריקליס ("עץ לימון", "הכלה הסורית"), על פי ספרו של א.ב יהושע. הסרט זכה בפרס אופיר ובפרס הקהל בפסטיבל לוקרנו.

העלילה נפתחת בירושלים ב-2002. הממונה על משאבי אנוש (מארק איווניר) נשלח על ידי מעסיקתו (גילה אלמגור), בעלת מאפייה גדולה, לברר את נסיבות מותה בפיגוע של עובדת זרה שנמנתה עם עובדות המאפייה. חקירתו נפתחת כבירור בירוקרטי יבש וענייני במגמה לסיים את הפרשה במהירות, אבל על זנבו של הממונה מתלבש כתב מקומון ירושלמי נמרץ (גורי אלפי) שלא מניח לו.

משימתו של הממונה המתחקה אחר עקבות העובדת לוקחת אותו למסע הזוי, תחילה בירושלים מורכבת, מסתורית ומיסטית, ובלי דעת הוא נשאב אל תוך חייה של העובדת שגרה בשכונה חרדית אבל הייתה מחוברת לכנסייה הקתולית. ולמרות שמערכת היחסים שלו עם בת זוגו ואם בתם מתוחה, הוא נאלץ להשלים את המשימה שמטילה עליו הבוסית – להביא את גופת העובדת לחיק משפחתה ולקבורה בכפרה הנידח אי-שם במדינה מזרח אירופה קפואה.

כאן נפתח מסע נוסף של הממונה, הפעם לשדות זרים, ודווקא שם, הרחק מהבית ובלוויית הכתב המעצבן וזרים מקומיים שמתלווים אליו, בהם בנה של העובדת, הוא עשוי לגלות מחדש את עצמו ולהתקרב לאמת הפנימית שלו. 103 דקות. 

עבודת קולנוע מסעירה, מרגשת, מוקפדת ומדויקת. אחד הסרטים הטובים ביותר שנעשו כאן זה שנים. איווניר מעולה. 
  

 
"תמרה דרו" (בריטניה 2010)
 
סרט הפתיחה של הפסטיבל שביים סטיבן פרירס ("מכבסה יפהפייה שלי", "המלכה") ואחת המפיקות שלו היא שרון הראל הישראלית.

בעיירה בריטית קטנה מתכנסת חבורת סופרים וסופרות כדי לאתר מעט שלווה ולמצוא השראה לכתיבה. הם משתכנים בבית אחד הסופרים, ניקולס (רוג'ר אלאם) ורעייתו בת' (טסמין קרייג), ומעבירים את ימיהם בכתיבה, ארוחות ושיחות על יצירותיהם.

מי שמחוללת תזזית במקום היא תמרה דרו (ג'מה ארתרתון), הצעירה והיפה, עיתונאית פופולרית בעלת טור שחוזרת לעיירת הולדתה כדי למכור את הבית שבו גדלה. בתחילה יש לה קטע רומנטי עם בן (דומיניק קופר), מתופף כריזמטי, מנהיג להקת רוק, שהוא גם מושא תשוקתן של שתי מעריצות צעירות מתבגרות בעיירה. אחר כך היא מנהלת רומן עם ניקולס הנשוי, בוגד סדרתי ידוע לשמצה. כל זאת נוכח תסכולו של האקס המיתולוגי שלה, אנדי (לוק אוונס),  העובד בגינון אצל בת', רעיית הסופר.  
   
קומדיה-דרמה כתובה היטב, שנונה, מצליפה, צינית ומבריקה, וגם מבוימת ומשוחקת בסטייל.
 
 
כתוב היטב, שנון, מצליף, ציני, וגם מבוים ומשוחק בסטייל.