המפץ האישי
 
אל "מאיץ חלקיקים" הגעתי באיחור ניכר, ולאחר שכבר נודע לי על הצלחתו של יורם כרמי ליצור מחול חדש ומעניין. שמחתי לגלות שהשמועה הייתה עניינית ונכונה, והיצירה החדשה מענגת ומדברת בשפה מתקשרת, שמיטיבה להעביר את הרעיונות הכוריאוגרפיים, ואלה באים לכדי ביטוי חי ולוהט על ידי עשרת רקדני להקת "פרסקו" הפועלת בחולון.
 
כפי שנגזר משם היצירה יש בה התייחסות למציאות מדעית-טכנולוגית, שבאה לידי ביטוי מהרגע הראשון שבו פועל סניטרי בבגד לבן ואטום (כרמי עצמו, כפי שיתגלה בהמשך) מנקה את הבמה לאורכה ולרוחבה בשואב אבק, כמבטיח את הסטריליות של המעבדה שבה תתרחש האצת החלקיקים. צינור היניקה הארוך מתפתל כנחש אדום לוהט.
 
האדום הזה יהיה מוטיב חזותי מעניין ביצירה שהגוונים הבסיסיים שלה הם האפור – צבע התלבושת האחידה לכולם שעיצב מאור צבר בעזרת שירה רפאל – והשחור של הבמה הפתוחה לכל רוחבה ועומקה. בכותפות התלבושת פסים דקים אדומים, ובמהלך היצירה חובשים הרקדנים "מסכות גז" אדומות שהופכות בהמשך לכובעים זעירים.
 
בקטע מרכזי ליצירה, סוער ומסעיר, לצלילי הקירייה מתוך המיסה בסי במול מאת באך, הבמה והרקדנים נשטפים באור אדום כלהבות אש מאיימות על להקת ציפורי טרף. הקטע הזה הוא אחד משיאי הכוריאוגרפיה, שיא במכלול המצוין של התאורה שעיצב יעקב ברסי, ושיאו המפתיע של הפסקול המוזיקלי העשיר שערך דידי ארז.
 
רשימת הקטעים המושמעים מופיעה בדף הקטן של התכנייה, וכבר ממנה ניתן להבין כי לפנינו יצירת מחול הנעה על הקו הדק המחבר בין הטכנולוגי-בדיוני לבין האנושי המחפש את המגע ואת המפץ האישי. כך גם רעיונות התנועה של כרמי מחברות בין הניאו-קלאסי האופייני ללהקה לבין התזזיתי-מעבדתי, שמזכיר את התנועה בפס הייצור הצ'פליני. 

 
כרמי בנה את היצירה כדיאלוג מתמיד בין הקבוצה הגדולה המייצגת את המאיץ המעבדתי בפעולתו, לבין קטעים אינטימיים שבהם כאילו נמלטים כמה חלקיקים ומחפשים את אותו קשר שנעלם בתוך הגלים הרחבים, השורות הישרות, המבנים המקובעים.
 
ואכן הקטעים האינטימיים האלה הם הלב המפעים את יצירתו של כרמי בחוויות הרגשיות המיוחדות שהצליח להניע בשלישייה מרתקת (נופר לוינגר, סתיו הורוביץ ואלון שטויאר) ואחריה לצלילי נוקטורנו של שופן דואט יפהפה של ג'ואל בריי – שהוא הרקדן בעל הנוכחות המובילה לכל אורכה של היצירה - עם עודד רונן, שרקד בכמה קטעים למרות פציעתו ערב ההופעה.
 
דואט שני של בריי וטל בנארי מביא עמו התבוננות אחרת אל זוגיות, ושני הרקדנים מצוינים גם בקטעי הסולו הקצרים שכרמי ייחד להם.  לסיום, הלהקה השלמה (הכוללת בנוסף לאלה שכבר הוזכרו גם את עופרי לאואר, ליגל מלמד, סלע פריד ובריטן ג'קסון המצוינים) מואצת-נסחפת במה שניתן לכנותו ריקוד של “חלקיקים” מאושרים, לצלילי מוזיקה צרפתית שמעוררת מיד אסוציאציה של תשוקות.
 
וכשכל הצלילים נדמו והרקדנים שבים אל תא המעלית הפעור בעומק הבמה, שממנו הגיחו בתחילת היצירה, מגיע “מאיץ החלקיקים" המצוין של יורם כרמי אל התשואות הרמות שצבר בששים דקות מרתקות.

רכישת כרטיסים