"המוזיקה של שומאן תפסה אותי מגיל צעיר"

ביום רביעי  הקרוב ימריא הפסנתרן דניאל גורטלר להופעה בסדרת קונצרטים קאמריים יוקרתית בקליבלנד, אוהיו. בסדרת הקונצרטים של המוזיאון לאמנות שם, ממש כמו כאן בתל אביב. הוא ינגן מיצירות שומאן "אטיודים סימפוניים" ומשל מנדלסון "שירים ללא מילים"
 
יחסית לסוף השבוע שמחכה לו, קליבלנד היא ממש בית הבראה. שלושה קונצרטים בימים הקרובים, בתל אביב, בירושלים ובבאר-שבע, קונצרטים מרתוניים, שש יצירות של שומאן כאשר דניאל גורטלר הוא היחיד המנגן בכולן. ואליו מצטרפים שני כנרים, מרינה שִיש הצרפתיה, גבריאל אדוריאן הגרמני, גיא בן ציוני הוויולן והילה קרני הצ'לנית שניהם ישראלים כמובן. הם ינגנו  רביעיית פסנתר, חמישיית פסנתר, שלוש יצירות לשני כלים ויצירה אחת לפסנתר.
 
"בדיעבד ראיתי שזה אירוע לא קל, בלשון המעטה", הוא יאמר במשך השיחה. שלושת הקונצרטים מציינים גם הוצאה לאור של אלבום כפול, שני דיסקים ובהם יצירות לפסנתר  של שומן, סיכום של חודשי עבודה מפרכים.

גורטלר, אחד הפסנתרנים הטובים המתגוררים בישראל ומכאן מגיח להופעות באירופה ובצפון אמריקה, זוכה להערכה מתמדת של הביקורת המקצועית. הוא משמש גם כמורה בבית-הספר על שם בוכמן-מהטה באוניברסיטת תל-אביב, שיכול להתגאות בתלמידים שזכו וזוכים בפרסים ובהכרה בינלאומית. 
 
למה דווקא שומאן?
 
"מאז שאני זוכר את עצמי ניגנתי את יצירות שומאן. המוזיקה שלו 'תפסה אותי' כשהייתי בן 14 או 15. המוזיקה שלו גם הביאה לזכיות בפרסים.  התחלתי עם הפנטסיה אופ' 17 וכשנגשתי לתחרות פרנסואה שפירא ( תחרות המוזיקאים, שהיתה בשעתה התחרות הכל ישראלית החשובה ביותר, י. ש.), שוב ניגנתי שומאן, את האטיודים הסימפוניים. הסיבה נעוצה ביכולת, בתכונה מסוימת שלי, כבר מגיל צעיר, לשמור על מתח  ובעיקר ביצירות גדולות. בעיקר יצירות  שדורשות קהל מרוכז, כמו למשל יצירות שבמרכזן נעימת נושא ואחריו וריאציות".

מלחין מהבטן
 
יש סיבה לדיסק הכפול?
 
"יש סיבה עניינית אחת והיא שהעולם מציין 200 להולדתו וזו הזדמנות  להיות במרכז החגיגה. אבל דיסק ולבטח שניים, הם תמיד בבחינת ציון דרך לעבודה. דיסק כזה הוא נקודת התייחסות. לשומן יש מקום מיוחד בתוך רצף המלחינים בעידן שבין הקלאסי לרומנטי. 
 
"שוברט ומנדלסון שקדמו לו, היו קלאסיים יותר ביצירות לפסנתר, ברהמס שבא אחריו ניסה לשמר את האיכויות הקלאסיות. שופן שגם הוא נולד לפני מאתיים שנה הוא איכשהו תמיד נעים וריקודי, קליל וזורם, על ועם כל מורכביותיו. המוזיקה שלו מדברת בעד עצמה, כך גם מנדלסון. יש מעין זהות של המלחינים האלה במכלול יצירותיה. שומאן הוא רומנטיקן, הוא מלחין ראשון שכותב את יצירותיו מהבטן. הוא מביא אל המוזיקה את מצבי הרוח. 

"כדי להגיע ולומר משהו על שומאן, אתה חייב להכיר את האיש היטב, כי הוא לא היה רק פסנתרן ומלחין, אלא איש של מלים, כתב מאמרים רבים, איש שלקח על עצמו אחריות לחשיפה של יצירה, של מלחין ובעיקר איש שמסכת חייו -  הרומן היחיד במינו שהיה לו עם קלרה, עד שהייתה לאשתו ובהמשך גם איבוד השפיות -  כל אלה באים לידי ביטוי במוזיקה לפסנתר. מעברים קיצוניים, במקצב, בגבהי צליל. קיצונות שדורשת טכניקה. האצה, האטה, הדגשת סינקופה ועוד, נגינה פסנתרנית שתהא גמישה ובה בעת תדע מה להבליט ומה לא, הרבה אינטואיציה ורגישות גדולה. המוזיקה שלו שונה מיצירה ליצירה. את המוזיקה של שומאן צריך לגלות וזה בכל פעם אתגר מחדש".



דניאל גורטלר (מתוך עטיפת הדיסק)


אנחנו מדברים רק על היצירות לפסנתר סולו, או גם ביצירות הקאמריות?
 
"למעשה בכל המכלול. גם ביצירות הקאמריות וגם בקונצ'רטו שלו לפסנתר. היצירה מאוד קשה. אפשר לנגן את הקונצ'רטו  לפסנתר, אבל כדי לומר משהו על שומן ועל המוזיקה שלו באמצעות הנגינה אין די בנגינה בלבד".
 
אתה נדרש לטכניקה מיוחדת?
 
"לא מדובר כאן בעניין אישי. בעשרות השנים האחרונות, כל שיטת הנגינה השתנתה, הפסנתרים השתנו, פסנתרנים ששמותיהם מהלכים עלינו קסם מתחילת המאה עשרים, ניגנו בקלילות רבה יותר. הפסנתרים היו אחרים. אם מדברים על טכניקה, אני יכול לומר גם שההנחיות הרשומות בחלק מן התווים המסייעות לפסנתר על ידי ציון באיזו אצבע מנגנים צליל זה או צליל אחר, בעצם מפריעות לפסנתרנים. אם מצייתים להן קשה להגיע להישגים. כל אחד צריך לפתח לעצמו את השיטה הנוחה לו השיטה המאפשרת לו להמריא עם היצירה".

"תמיד ארגיש בנוח בחברת המוזיקה הרומנטית הגרמנית"
 
שלושה הקונצרטים, שש יצירות בכל קונצרט. זה תובעני?
 
"כן, וזה באמת דורש ממני הרבה. אבל אני מאוד אוהב לנגן בהרכבים קאמריים. עם כל הקושי, לי כפסנתרן זה פחות קשה מאשר לנגן רסיטל שלם לבד. אני אוהב את החלוקה למרות שכפסנתרן בהרכב יש לי לכאורה אחריות כמו למנצח על תזמורת. בתכנית רצינו לתת את שומאן מכיוונים שונים, הרביעיה והחמישייה הן יצירות גדולות. לא רק אצל שומאן אלא בכלל הן נחשבות ליצירות גדולות. ביניהן הפסנתר יארח בכל יצירה את אחד הכלים, הכינור, הוויולה והצ'לו וינגן יצירה אחת לבד. יצירה סולנית.  בחתך מייצג כזה נראה לי שנצליח לתת בבואה מקיפה של שומאן".
 
כמה זמן נמשכת עבודה על דיסקים כאלה?
 
"כאן היו לי שלושה 'סשנים'  מושבי  או מועדי הקלטה. רצפים. כל רצף כזה נמשך שלושה ימים, כלומר בסך הכל 12 ימי הקלטה, שכללו נגינה, הקלטה ותיקונים באולפן ההקלטות. ההקלטות נעשות במרכז למוזיקה ירושלים.  אחר כך כל החומר המוקלט, עובר עריכה. העורך הוא דויד חדד, היושב בברלין, הוא שולח לי כל יצירה או חלק יצירה לאחר העריכה, אני מעיר הערות. הוא מתקן ושלוח לי מחדש. זה תהליך של חודשים. אחר כך הכנת הגרפיקה, הטקסטים, וכו'. עבודה משגעת".
 
בעוד אנחנו משוחחים, גרטלר וחבריו מתארגנים לסייע לכך שבשלושת הקונצרטים הקרובים יהיו מספיק דיסקים מוכנים למכירה. "אילו סמכנו רק על החברות השונות, לא היו דיסקים למכירה".   
 
אתה מזוהה עם שומאן, שוברט, ברהמס, מנדלסון, מוצרט,  בטהובן ופחות עם מלחינים אחרים. האם גם אתה רואה את עצמך פסנתרן של האסכולה הרומנטית הגרמנית?

"כן, זה לא שאני כלל לא מנגן יצירות אחרות. ניגנתי רחמנינוב, שופן  ואם יש סיבה לנגן מלחינים אחרים אעשה זאת. אבל אם ניתנת לי  העדפה, תמיד ארגיש בנוח בחברת המוזיקה הרומנטית הגרמנית".
 
אם אתה נדרש לנגן יצירה שלא מצויה ברפרטואר המקובל שלך, מה קורה אז?

"זו שאלה מורכבת, כמובן שככל שאתה ממעיט לנגן מלחין או יצירה מסוימת, זמן הלימוד שלך יהיה ממושך יותר. אבל יש גם עניין אחר. ככל שאתה מרבה לנגן יצירות בצעירותך, כך קל לך להתמודד איתן בבגרותך או כעבור שנים. יש משהו בשיטת הזיכרון שמאפשרת לנו להגיע ליצירות שנחרטו בזיכרון, קלות אחר כך יותר לפסנתרן בבואו להופיע בנגינתן. זה בערך כמו שפה שנחרטת בך בגיל צעיר".
 
איך הנטייה הזאת משפיעה עליך כמורה?
 
"שם היא אינה קיימת. פסנתרן צעיר צריך לנגן הכל. גם לעצמו, להתפתחותו וגם כי התחרויות  והמסגרות שונות מעמידות דרישה לגיוון".

עניין אחרון מחזיר אותי לדיסק הכפול.  הוא כולל לצד קרנבל וינאי, פנטזיה אופ' 17, ערבסק, קטע הפרחים (Blumenstuck) גם את האטיודים הסימפוניים. אתה מוסיף לאטיודים המקובלים עוד חמישה אטיודים שנכנסו לרשימת יצירות שומאן רק אחרי מותו. ובכל זאת אתה משלב כל אחד מהם במקום משלו ביצירה ולא כגוש של חמש  יצירות...
 
"אין כלל שעל פיו יש לנהוג. מכיוון שכל פסנתרן נהג בחמש היצירות בדרך הנראית לו. יש כאלה שבאמת צירפו את היצירות כגוש אחד לאחר 13 האטיודים. אני החלטתי לרענן את ההקשבה שלנו ולחפש את ההקשרים הפנימיים ובהתאם לרוח זו מיקמתי את חמשת האטיודים. הם אינם מופיעים ברצף, אלא מאורגנים בסדר שנראה לי. עכשיו נותר לראות רק את תגובת הקהל".  

 
הקונצרטים יתקיימו במוצאי שבת, 6 בנובמבר 2010 ב-20:00 במרכז ענב לתרבות (03-5466228), ביום ראשון 7 בנובמבר ב-20:00 במרכז למוזיקה ירושלים (02-6241041) וביום שני, 8 בנובמבר באולם זוננפלד באוניברסיטת בן גוריון ( 08-6290008).