ברהמס + מגש פטרוזיליה
"הכל החל מברהמס. יותר נכון מאהבתי את ברהמס. יותר נכון מחיפוש מקום לנגן בו את המוזיקה של ברהמס". הדובר הוא אייל מלכינסון, פיזיקאי (מהנדס מערכות) במפעל גדול -לצורך פרנסה - ומוזיקאי (פסנתר וצ'לן) לצורך מילוי מצברי הנפש.
מלכינסון זה, יזם מטעם עצמו, אוהב מוזיקה ומקווה שיהיו רבים כמותו, שייסחפו והמוזיקה תהיה חלק מן ההוויה הקיומית בגליל, לפחות כמו שהיא מככבת באבו גוש. בתוך ים המוזיקה הוא אוהב מאוד את ברהמס. לפני כשנתיים ניסה והצליח להפיק "שוברטיאדה" בכוחות מקומיים. תושבי יישובי גוש שגב הוכיחו את עצמם כקהל טוב. עכשיו מלכינסון הולך על ברהמס. אבל זה יבוא בהמשך.
בשבת קיצית אחת, ביולי האחרון יצאו מלכינסון והזמרת יהלי תורן, לאתר מקומות חדשים בגליל שבהם ניתן לקיים קונצרטים, או מבחינתם: לנגן ברהמס במָקום חדש וראוי. הם יצאו לסקור כנסיות. "אחת התחנות בדרך הכנסיות הגלילית, הייתה בעילבון, בכנסייה היפה של הכפר, כמו שנוהגים לכנותה" מספר מלכינסון. "זה היה בשבת. הכנסייה שלא חיכתה בשבת לעדת מאמינים, הייתה נעולה. מִפֶּתח בית סמוך יצאה אישה ובידיה מגש פטרוזיליה. סיפרנו לה שאנחנו רוצים בסך הכל להיכנס לכנסייה. היא שלחה אותנו לג'ינג'י עם המפתח (כמעט כמו אצל אפרים קישון) והוא פתח. נכנסנו.
"כנסייה יפה, קתולית, עתירת ציורים צבעוניים. אחרי ההתרשמות הראשונה, הנלהבת הוצאתי את הצ'לו מנרתיקו ויהלי פצחה בזמר בקולה. התחלנו לשמוע צלילים ונפשנו.... התרוננה. אקוסטיקה נהדרת. בעל המפתח מזמן את הכומר ולפניו אנו שוטחים את בקשתנו... לקיים קונצרט מיצירות ברהמס בכנסייה. השם ברהמס אינו מהלך עליו קסם. כאן אנחנו מגייסים כבר את ידיעותינו בשימוש בכנסיות לצרכי מופעי מוזיקה וכך הלאה. הישועה לא מגיעה מברהמס.
"בשלב מסוים, הכומר, מנצח המקהלה המקומית, דהוד עילבוני, וחברי עמותת 'אל סאדה' (ההד) עמותה לקידום תרבות ואמנות בעילבון מתרשמים שאפשר בכל זאת להביא צלילים אינסטרומנטליים וווקאליים לכנסייה. מכאן עד להאזנה למקהלת משגב ששרה יצירה של המלחין האנגלי בן זמננו ג'נקינס ושפרק אחד מתוכה מושר בערבית - הדרך הייתה קצרה, ומן ההאזנה למתן ההיתר הדרך עוד יותר קצרה".
שתי מקהלות נפגשות בכנסייה
היצירה שפתחה לבבות היא מיסה של קרל ג'נקינס, בריטי מווילס, שלמעשה הרחיב את "סטאבאט מאטר", פרק התפילה הפיוטי שבו מתוארת האם הבוכייה על יד גופת בנה המת. בכתיבת היצירה ג'נקינס חשב על ארם נהריים במאה ה-13, וחיבר לפרק הנודע שפות שונות ומוזיקה מארצות שונות.
"אנחנו שומעים טקסטים המושרים אנגלית, בעברית, בלטינית וביוונית, וגם האנגלית היא לפעמים טקסטים שבמקורם נכתבו פרסית או טקסים מתוך הפיוט הנוצרי" אומרת יעל וגנר אביטל, המנצחת על מקהלת "משגב הגליל", מקהלה בת 25 המונה 50 זמרים ("כשהקימו את הגוש, גוש שגב, הקימו איתו גם את המקהלה").
עוד מעידה וגנר אביטל כי "היצירה קומוניקטיבית למרות שנכתבה לפני שנים ספורות. המלחין ג'נקינס חיבר את היצירה למקהלה, סולנים ולהרכב תזמורתי גדול, אבל התיר לנו להעלות אותה גם בהרכב כלים מצומצם יותר. 'סטאבט מאטר' כבשה את לבבות מאזיניה באירופה ואני חושבת שהיא כבשה ואולי אפילו מיצתה את הקהל הגלילי". "אני מאמינה שאחרי הקונצרט הקרוב ניתן ליצירה ולקהל הגלילי לנוח זה מזה", היא מוסיפה.
שותפה נוספת לקונצרט החגיגי היא מקהלת הכנסייה הקתולית בעילבון, מקהלה שנתמכת על ידי עמותת "אל סאדה" שאחד מדובריה הוא סאמר מועלם, מנהלו של תיאטרון בנצרת, העושה בהתנדבות בעמותה הזאת.
"מקהלת עילבון" (תמונת יח"צ)
"המקהלה קמה לפני כשנתיים. למעשה זו יוזמה של איש אחד, דאהוד עילבוני, שהוא אחד הזמרים המבוקשים ביותר בגליל, וגם מורה למוזיקה", מספר מועלם. "עילבוני הלך וליקט את בעלות הקולות הערֵבים בכפר והקים איתן את המקהלה. כולן עקרות בית," מדגיש מועלם, ומוסיף "המקהלה מונה כיום 25 חברים, מתוכם חמשה גברים. כל המשתתפים הם אנשים מבוגרים. אבל מכיוון שהם שרים בכל יום ראשון במיסה, צעירים רבים רואים אותם והרצון הטבעי להצטרף כבר קיים".
יש גם מי שלומדים למשל פיתוח קול?
"כן, יש גם כאלה, מעט, אפשר למנותן על אצבעות יד אחת, אבל זה קיים. צריך להדגיש שהן לומדות בזמנן החופשי ועל חשבונן".
מה שרים בעיקר?
"בעיקר מוזיקה ליטורגית, לאחרונה החלו לעבוד גם על שירים של פיירוז, (בעיבוד למקהלה). הן שרות בעיקר בערבית, מעט בלטינית וביוונית.. למרות שהן שרות רק שנתיים, היה למקהלה כבר קונצרט משותף עם מקהלה ליטורגית משיקגו שביקרה בארץ, ובחג המולד האחרון, הזמין אותן ראש עיריית רמאללה, לשיר בערב החג בעירו"ף
ומה על שיתוף הפעולה עם מקהלת משגב?
"זה לדעתי הדבר החשוב ביותר. נניח לפוליטיקה כעת, אתם ואנחנו, היהודים והערבים, נחיה כאן ביחד עוד הרבה שנים. כל צורה של שיתוף פעולה מבורכת ומקדמת את החיים המשותפים. אמנות ובעיקר מוזיקה יכולה לשמש כלי, גשר לשיתוף פעולה ואני רואה כל קונצרט משותף, כאבן נוספת בבניין המשותף של תושבי הגליל.
חסות של פסטיבל ימי ענף הזית
איך מרימים אירוע כזה אני שואל את אייל מלכינסון והוא משיב: "העבודה ברובה הגדול היא עבודה וולונטרית. זמרי המקהלות, הסולנים וחברי המקהלה אינם מקבלים תמורה כספית לעבודתם. אבל יש כמה נגנים שמצטרפים לביצוע והללו מנגנים בתמורה כספית".
ומנין הכסף?
"החלטנו שהמוזיקה בכנסייה וחג מסיק הזיתים יכולים להשלים זה את זה והצענו את המופע ל'פסטיבל הזית' המתקיים שוב ובאותה תקופה. והם ניאותו. מעולם לא היה בפסטיבל הזית קונצרט 'קלאסי'. אז זו הנוסחה, פסטיבל הזית שעוסק במסיק, קולט אירוע מסוג חדש, אירוע קלאסי. הם הגיבו די טוב".
אז מה קורה עם ברהמס, שעזר לכם להגיע לכנסיה?
"לברהמס נקדיש פסטיבל שלם בהשתתפות אמנים מקומיים וגם אמנים אורחים. זהו פסטיבל או מרתון של שלושה ימים שכולם ברהמס, מוזיקה קאמרית ובעיקר השירים ה"לידר" שהוא חיבר. זה יקרה בסוף חודש דצמבר, אבל על כך עוד נשוב ונדבר".
הקונצרט המשותף של מקהלת משגב הגליל ומקהלת עילבון יתקיים בכנסייה היפה בעילבון, בשבת, ה-6 בנובמבר 2010 ב-17:00. לפרטים ולהזמנת כרטיסים בטל': 04-9902378.