הפסנתר במרכז

לפני שנה ראיינתי באתר הבמה את הפסנתרן-מלחין ליאוניד פטשקה, לרגל פסטיבל הג'אז באשדוד, פרי יזמתו ותכנונו. את הפסטיבל הראשון בנה תוך שלושה חדשים, בתמיכת העירייה והיה לו עוגן רציני בדמות בעלת שם עולמי- הסקסופוניסט הוותיק בני גולסון. השנה היה לו זמן מספיק לבנות תכנית עשירה.
 
אם בשנה שעברה התקיימו עשרה קונצרטים, חמישה ביום וג'אמים בסיום התכנית הרשמית, אז השנה מספר הקונצרטים יוכפל, בין השאר, על ידי הקדמת שעת הפתיחה ל-19:00, הקצאה של  45-30 דקות להרכב (כאשר ההרכב המסיים יכול להאריך) והכפלה של מספר הנגנים האורחים. כמו בשנה שעברה, פטשקה עצמו מופיע בהרכב האישי שלו ביום הראשון אך יצטרף גם להרכבים אחרים ויהיה הרוח החיה בג'אמים.
 
השנה אין לפטשקה עוגן מפורסם ברמה של גולסון, אבל יש דמויות חשובות המוכרות לרוב חובבי הג'אז (בעיקר הג'אז האירופאי) ויש גם נושא מרכזי: מחווה לגדול המלחינים של הג'אז דיוק אלינגטון. מחווה זו, הגם שאינה מקורית (בסדרות רבות מקיימים ערבים מיוחדים למורשתו של אלינגטון) אופיינית מאוד לדרכו של פטשקה, כאמן המעמיד את הפסנתר ואת הרמוניית הג'אז במרכז עשייתו כפסנתרן וירטואוז וכמלחין ומעבד בעל מורשת קלאסית.

מימין: מריה קמיל טורמן; הנס בקמן; לואי טבקין

עוגנים וממתקים

כדאי לספר על המופעים הפותחים והמסיימים של כל ערב: את הערב השני של הפסטיבל פותח החלילן –סקסופוניסט לואי טבקין, לדעתי העוגן המרכזי. לטבקין אני רוחש חיבה מיוחדת למרות שלא פגשתי אותו אלא רק שמעתי את אלבומיו הרבים: הוא בגילי (70) ולמדנו, בזמנים שונים, הלחנה אצל אותו מורה: וינסנט פרסיקטי.

טבקין עבד בשנות הששים עם שמות גדולים באמת (הבסיסט טל פרלאו, המתופף אלבין ג'ונס,החצוצרן דונלד בירד). ב-1973 החל להופיע עם המנצחת החשובה של עולם הביג בנד, היפנית טושיקו אקיושי, יחד בנו את התזמורת הראשונה שנקראה על שם שניהם  ואף התחתנו והקליטו אלבומים רבים. עיבודיו ונגינתו מזכירים במפורש את גישתו  של דיוק אלינגטון למלודיה ותזמור.

את הפסטיבל פותח כנר, מלחין, יזם ג'אז ומארגן פסטיבלים, ולאחרונה גם איש מולטי מדיה -הנס בקמן. בקמן נולד בגרמניה וכבר בגיל 17 הקליט אלבום כמתופף, אך עד מהרה עבר לכינור והקים הרכבים  רבים. ב-1972 הקים הרכב אפרו-ברזילאי ומ-1985 הרכביו נקראים על שמו. הוא כתב גם מוזיקה קלאסית חדישה לתזמורת סימפונית. ב-1990 סייע בארגון ובהקמת פסטיבל הג'אז של מינכן והיה מנהלו במשך 10 שנים. סגנונו  וירטואוזי מאוד - כפי שפטשקה אוהב - ותמיד ניתן למצוא עקבות של הבלקן, אפריקה או המזרח הרחוק בנגינתו. הוא מביא איתו את אשתו, הזמרת בריגיטה בקמן ומתופף הונגרי.

בפסטיבלים שומרים את הממתקים לסוף: בערב הראשון זוהי גרייס גרלנד, זמרת יוצרת ושחקנית אפרו אמריקאית. גרלנד התפרסמה בשנות השמונים דווקא כשחקנית בסדרה "כל ילדי" והופיעה בברוודווי במחזמרים ותכניות בידור טלוויזיוניות (בין השאר במופע של ביל קוסבי ובסדרת הבידור שצולמה בתיאטרון אפולו בהרלם). ב-2006 פרסמה ספר והוציאה אלבום ראשון. סגנונה קרוב יותר לR&B  ולחלק היותר בידורי של הג'אז ואין ספק שהיא תקפיץ את הקהל.

                       גרייס גרלנד (תמונת יח"צ)

קמיל מריה טורמן היא סקסופוניסטית (טנור)  אפרו אמריקאית הפועלת בניו יורק ועוסקת בחינוך, בכתיבה ובהופעות במסגרת ביג בנד וכמנהיגת הרכב וגם היא תופיע בערב השני.
 
רשימת האורחים הנוספים  היא ארוכה וכדאי להסתכל בתכניית הפסטיבל המפרטת מי מופיע ומתי, אך נזכיר כאן גם כמה אמנים ישראלים מוכרים. התזמורת האנדלוסית שאמנם לא מנגנת ג'אז אבל יודעת לאלתר תהיה אורחת הפסטיבל ותאפשר לנגנים אורחים לאלתר עמה בסגנונה המיוחד לתוך הלילה. גם הזמרת דפני לוי והזמר רוי יאנג, שניהם פנים מוכרות מאוד בג'אז התל אביבי ישירו בערב הראשון. החצוצרן הוותיק אברהם פלדר ינהיג תזמורת דיקסילנד, הבסיסט וולרי ליפץ ינהיג הרכב, ועוד שמות רבים.

  
        ישרא דיקסי בנד (תמונת יח"צ)

לתושבי הסביבה ( וגם לאורחים יותר רחוקים ) כדאי להגיע לפסטיבל אם רצונם להכיר שמות שטרם פגשו. במחיר כרטיס בודד ניתן להישאר לכל הקונצרטים באותו יום. פטשקה מופיע בפסטיבלי ג'אז רבים באירופה והוא בוחר את אמניו המתאימים לתפיסת דרכו המוזיקלית, השונה במקצת ממה שנהוג בארץ.
 
הפסטיבל יתקיים בימים רביעי וחמישי, 24, 25 בנובמבר 2010 מדי ערב החל ב-19:00 בהיכל הספורט באשדוד. כרטיסים בטל': 054-5464285.

לרכישת כרטיסים