התלהבות גדולה מן הצליל

את צליל הקלרנית של פּוֹל מֶאייר שמענו כבר פעמים אחדות, בפסטיבל המוזיקה הקאמרית הבינלאומי בירושלים. צליל עשיר, יפהפה, מרגש ומרשים, במיוחד ברפרטואר החדיש. הוא מפליא לנגן ביצירות שבחלקן נכתבו במיוחד עבורו. 

בביקורו  הנוכחי כאן הוא אורח התזמורת הסימפונית חיפה ומנגן כסולן קונצ'רטו של לואיס שפוהר.  שפוהר צריך לומר,  הוא מלחין המצוי קצת בצל בהיסטוריה של המוזיקה. הוא נולד כשמוצרט היה בחיים ומת באמצע המאה התשע-עשרה. כנר מצטיין שכתב את היצירה בזכות היכרות עם קלרניתן מעולה אחד,  יוהן הֶרמשטֶדט.

הסיבה שאני מתעכב על כך היא שלמעשה כל היצירות הגדולות לקלרנית  נכתבו בזכות היכרות אישית. מוצרט, וובר, ברהמס, קופלנד וגם שפוהר, שמעו את האיכות, "נדהמו" וכתבו מוזיקה. גם פול מאייר הוא נמען של יצירות חדשות שנכתבו במיוחד עבורו "ואני מאוד אוהב לנגן את יצירות שאיש לא ניגן לפני", הוא אומר. בין המלחינים שהתרגשו מכשרונו: קז'ישטוף פנדרצקי, לוצ'אנו בריו ועוד שמות בולטים בעולם המוזיקה. 

היום מכל מקום עיקר תשומת הלב שלו מתמקדת בעשייה החדשה שלו, הניצוח. אבל נתחיל בקלרנית.



פול מאייר (מקור: www.paulmeyer.fr ) 

מה פתאום בחרת כבר בגיל צעיר בקלרנית?

"נולדתי במזרח צרפת, בעיר מילוּ ובבית שלנו כבר היה מוזיקאי אחד, אחי. הוא ניגן בקלרנית, אני פשוט התקנאתי בו".

ומה קרה לאחיך?

"הוא עבר לכלי אחר, אבוב והוא מנגן בתזמורת האופרה של ניס, בדרום צרפת".

מה מושך צעירים לכלי כמו הקלרנית?

"ראשית נראה לי שישנה אהבה גדולה של צעירים לכלי נשיפה. יש התלהבות גדולה מן הצליל, אני מדי פעם מנצח על הרכבים גדולים סימפוניים של כלי נשיפה ויש בהרכבים האלה עוצמה, שאינה דומה לצליל התזמורת המלאה.

"צריך לזכור אגם את תולדות הכלי. הכלי בא למעשה למלא את מקומה של החצוצרה. לחקות קול תרועה. לכלי הייתה בעיה, שוב עניין היסטורי, עד שבונה כלי נשיפה מצא דרך להוסיף נקב שאִפשר לכלי לנגן את כל הצלילים.  יש כמובן עוד סיבה שמושכת צעירים אל הכלי. זה אחד הכלים המזוהים על כל סוגי המוזיקה. מצד אחד כלי תזמורתי וכלי סולני, וגם כלי נהדר למוזיקה קאמרית, די עם נזכור כאן את המוזיקה הנפלאה של שומן, מוצרט, ברהמס. אבל כאן לא נגמר הרפרטואר ישנו הג'אז שהגוון הכהה של הכלי מזכיר מייד מועדונים עשנים, והכליזמר, מוזיקה יהודית ומוזיקה צוענית, בכל מקום כזה הכלי מרגיש בבית".

למה עברת לניצוח?

"התשובה לשאלה היא מורכבת, אפילו קשה לי להשיב עליה. אני יודע שכבר בתיכון כשהייתי בן שלוש עשרה או ארבע עשרה, ניצחתי על תזמורת כלי הנשיפה בקונסרבטוריון. זה התחיל כבר אז. עם השנים, הניסיון וההתבגרות, הרצון הפך לממשי יותר. ההזדמנות הראשונה הגיעה באחת התזמורות שעבדתי איתן. מנצח חלה, הודיע על כך ברגע האחרון ונקראתי מתוך השורות לנצח. מכאן ואילך כבר ניצחתי במקומות רבים ממוזיקה לתזמורת קטנות ולעד להפקות אופראיות מלאות".

מה הייתה היצירה הראשונה, יצירת המפנה?

"שוב היא לא באמת ראשונה, כי ניצחתי כבר כנער, אבל נקודת המפנה הייתה עם 'מטמורפוזות' של ריכרד שטראוס".

דווקא יצירה שמנוגנת על ידי כלי מיתר בלבד?

"כן וכנראה שזה היה נכון, אני הקלרניתן מנצח על הקשתנים, היו מי שראו ומשם הסיפור נמשך".

מה יותר קשה לנגן או לנצח?

"לנצח, ישנו עניין האחריות הכוללת שמוטלת על המנצח. למען האמת גם זמן החזרות של מנצח על כל יצירה הוא ממושך יותר משל כל נגן בתזמורת".

יש לך יתרון על פני מנצח אחר?

"אני מקווה שאני נבחר בזכות איכות. אבל מעשית, תמיד עדיף מנצח שבא מתוך ניסיון כנגן. זהו ניסיון שלא לומדים רק בבית הספר, ניסיון מצטבר. אני מביא הרבה מעצמי. אני בא לנגנים עם ניסיון של נגינה בתזמורת, נגינה באנסמבלים. כלומר יש לי תכונות שמייצרות מייד דיאלוג עם כל נגן. השאיפה כמובן היא שהשילוב בין שתי היכולות יניב תוצאה מוצלחת".

מסלול ההופעות של פול מאייר מתחיל בבית, בפריז, ונע על חצי כדור הארץ, מסין ויפן "יש לי תזמורת סימפונית של כלי נשיפה ביפן" ועד לצפון אמריקה ועוד.

בין ההופעות יש משהו אחר שאתה אוהב לעשות?

רגע של מחשבה, הרהור. "אתה יודע, אני אוהב ציור ופיסול, אבל יותר מכל אני אוהב לשוטט בשדרות וברחובות של פריז". 

ממש כמו בשיר של איב מונטאן?

" כן, " הוא עונה בחיוך רחב. בהחלט אפשר להבין!

פול מאייר יופיע עם התזמורת הסימפונית חיפה ביום שלישי, 16 בנובמבר 2010 ב-20:30 במרכז רפפורט בחיפה. עוד בתכנית הקונצרט: הסימפוניה מס' 29 מאת מוצרט וקונצ'רטו לתזמורת מאת ברטוק.