"עוד אני הולך" (ישראל 2010)
  
דרמה. סרטו של יקי יושע ("סוסעץ", "העיט"). מיקי (דני גבע) חוטף התקף לב, לא בלתי צפוי. מאחורי האיש שבע הקרבות שורה של כישלונות מפוארים. מיקי, "מטובי בחורנו", בעל העבר הקרבי המפואר, אבל הבעייתי, בשירותי הביטחון השונים של ישראל, מתמכר לאורח חיים הרסני, וגם סביבתו לא תורמת לשינוי המצב.

הוא נשוי לאורה (נינה קוטלר) האלכוהוליסטית, בעיקר בגלל מותו המיותר של בנם הבכור ותמי, בתו הצעירה, מנהלת איתו יחסי שנאה-אהבה. מי שמאמצת אותו אל חיקה החם, למרות ואולי בגלל כל השריטות שלו, זוהי אולגה (מרינה שויף), מלצרית בקזינו.

מתברר שמיקי, מלח הארץ טיפוסי שנתן למדינה הכל וקיבל ממנה כלום, נזרק מהסיירת בגלל שריחם על האויב שלא בצדק, ולאחר מכן גם מהשב"כ, בגלל שהתאכזר לאויב שלא בצדק, וכך מצא עצמו ברחוב, הפך למהמר כבד והחל לצבור חובות עתק. במצב של הרס עצמי כשלו, לא ברור מי יגמור אותו קודם – בעלי חובו האלימים או הוא עצמו. עם עמוס לביא, דביר בנדק. 90 דקות.   
 
האווירה האפלה-פוסט אפוקליפטית חסרת התקווה נכונה, אבל העלילה והדמויות סטאטיים ונעים כמו מריונטות מתנודדות על צירן. הסרט בכללו מותיר תחושה כבדה של פספוס. 
  

"פייטר" (ארה"ב 2010)
 
דרמה. סרטו של דייוויד או ראסל ("שלושה מלכים"), המועמד לשישה פרסי גלובוס הזהב. במרכז העלילה, המבוססת על סיפור אמיתי, טומי וורד (מארק וולברג), צעיר ממוצא אירי, בחור הנטוע במשפחתו הגדולה והמחבקת, שמנסה לקדם את עצמו בזירת האגרוף. אחיו דיקי (כריסטיאן בייל), החי על תהילת העבר בתחום, לאחר שזכה להתמודד פעם מול המתאגרף האגדי שוגר ריי לנארד, ואמו ההמונית, אליס (מליסה לאו), מנהלים את הקריירה של טומי ומנסים לקדם אותו, אך בעצם רק מזיקים לו.
 
דיקי הוא טיפוס הולל מכור לסמים, המתרועע עם חבורה מפוקפקת, ועל האם מערימים אמרגנים המציעים לבנה קרבות נגד מתאגרפים בלתי אפשריים עבורו, שמשקלם גבוה משלו ואין לו סיכוי נגדם. כך טומי, אף שהוא בעל שמאלית אדירה, כמעט מוכה למוות בזירה באחד הקרבות. לאחר מכן משכנעת אותו חברתו החדשה שרלין (איימי אדמס), להיענות להצעת איש עסקים שרוצה לקדמו ברצינות, בתנאי הכמעט בלתי אפשרי – שיתנתק מאחיו ומאמו. 115 דקות.
 
עבודה מצוינת, סרט מגובש, הדוק, חזק ומרשים. וולברג ולאו מצוינים, בייל מתעלה. 
  

 "האמנות בזבל" (ארה"ב 2010)
 
דוקומנטרי. סרטה שלו לוסי ווקר על אמן המחזור הנודע ויק מוניז. הסרט, שחתם את פסטיבל "אפוס", עוקב אחר מוניז לאורך שלוש שנים, במהלכן הוא מתעד את יציאתו מביתו ומהסטודיו שלו בברוקלין, ניו-יורק, למולדתו ברזיל ולערמת הזבל הגדולה ביותר בעולם, ג'ארדים גראמצ'ו, הממוקמת בשוליה של ריו דה ז'נרו. שם מצלם מוניז חבורה אקראית של "קטדורס",  ממייני זבל לצורך מחזור. הרעיון המקורי של מוניז היה "לצבוע", את "הקטדורס" בזבל. אלא שהמפגש מעורר ההשראה עם הטיפוסים האלה משנה את תוכניותיו, ותוך כדי ההתנהלות ביניהם הם יוצרים דימוי צילומי משלהם מתוך הזבל - המציג כבוד בצל ייאוש, בייחוד לאחר שהקטדורס מתחילים לחשוף את חייהם. הבמאית, המלווה את כל התהליך, מציעה עדות מעוררת מחשבה לכוחה הגדול של האמנות לשנות את בני האדם ומציגה גם את עצמת רוחם. 98 דקות.
 
סרט מעורר התפעמות והשראה. מומלץ ביותר.
  
"מסעות גוליבר" (ארה"ב 2010)
 
קומדיה. סרטו של רוב לטרמן. גרסה מודרנית, בתלת-מימד, ליצירתו הספרותית הנודעת של ג'ונתן סוויפט. למואל גוליבר (ג'ק בלאק) הוא פקיד בחדר דואר של עיתון בניו-יורק. חלומו הגדול הוא להפוך כתב תיירות, ואיכשהו הוא מצליח להערים על עורכי העיתון, להתמנות לתפקיד ולהישלח על ידם לסקר את משולש ברמודה.
 
הבחור המאושר נשלח משם לאי מבודד שטרם נחשף, ליליפוט. במקום החדש הוא מרגיש גדול מהחיים, גם בממדים הפיזיים וגם באגו. הוא מתחיל להלעיט את תושבי המקום הננסים בסיפורי בדיות שמאדירים את שמו. כיצד הביס את דארת' ויידר, כיצד הציל את הטיטאניק מטביעה וכיצד התמנה לנשיא ומינה לסגנו את יודה.
 
מעמדו הרם צובר תאוצה כשהוא מוביל את חבריו לקרב נועז נגד אויביהם הוותיקים, אבל לאחר מפלה צורבת שהעמידה את הליליפוטים בסכנה, גוליבר חייב למצוא דרך לתקן את הנזקים שיצר, כדי לזכות מחדש באמונם של תושבי המקום ולהפוך לענק בין שווים. עם ג'ייסון סג, אמילי בלאנט, אמנדה פיט, ביל קונולי. 88 דקות.    
  

"ממני באהבה" (צרפת-בלגיה 2010)
 
דרמה. סרטו של יאן סמואל. מרגרט (סופי מרסו), אשת קריירה מצליחה, מקבלת ביום הולדתה ה-40 מכתב מילדה בת 7 - המזכירה לה את ההבטחות שהבטיחה לעצמה בגיל הזה, כמו גם את החלומות שהיו לה אז. באותו יום עצמו מגיעה למשרדה, להפתעתה הרבה, גם קופסת הפתעות המכילה פתקים צבעוניים, ציורים ומכתבים, אותם מרגרט כתבה והכינה לעצה כשהייתה ילדה קטנה.
 
תחילה היא לא זוכרת כלל שהיא עומדת מאחורי החפצים האלה, ואינה מעוניינת להישאב שוב לימי ילדותה, אבל ככל שהיא צוללת ונזכרת בחוויותיה כילדה, היא משחזרת מחדש את חלומותיה ואת המקומות אליהם רצתה להגיע, כשתהייה גדולה. כמו עכשיו. באמצעות זיכרונות הילדות האלה היא לומדת מחדש על האני העצמי שלה ועל הפערים הקיימים בין המקום בו היא נמצאת ובין עולם האהבה, החלומות, התעוזה והחיים שהמתינו לה מעבר לפינה. עם מרטון סוקאס, מישל דוסושיי, ג'ונתן זאקאי, עמנואל גרונבולד.  97 דקות.