מיכל בן דוד הייתה בהופעה של שי גבסו ומצאה אמן ביישן אך ממגנט, שמחובר לאלוהים הרבה יותר מאשר למעריצות שלו (שלכשעצמן יודעות בעל פה גם את השירים החסידיים ).
הולך עם האמת שלו עד הסוף
יום שלישי, 23:00, עשרות נערות בגילאי העשרה ישובות סביב שולחנות, רובן עם מצלמות דיגיטליות וטלפונים ניידים מהדור השלישי. כולן התלבשו, התאפרו והגיעו בערב קריר באמצע השבוע לתיאטרון תמונע בתל-אביב. האירוע – שי גבסו עולה לבמה. לא, זו לא הפעם הראשונה שגבסו עושה את זה בלייב מול קהל חם ואוהב, הבחור הזה הוא פשוט תופעה, אין מה לעשות.
אחד הדברים הכי בולטים בהופעה הוא הפער שבין הפלירטוט האינסופי של גבסו עם האלוהים ובין הרצון של הקהל לראות בו אליל פופ רומנטי ששר שירים על אהבה. המופע נפתח כאשר לבמה עולים רק ארבעת הנגנים, וברקע נשמעת תפילה בנוסח תימן. אחרי כמה דקות עולה גבסו לבמה לקול צווחות הבנות. גבסו מסלסל בקולו מעין קטע חזני. הבנות צורחות לו שיעשה להן ילד...
לאט לאט גבסו מפשיר, הוא שר את רוב שירי האלבום החדש שלו. אם מתחשבים בזה שמ"ארים ראשי" יצאו רק שני שלאגרים היסטריים ("יום ועוד יומיים" ו"המילים החסרות"), העובדה שהקהל שר עם גבסו וכמעט לא מתבלבל במילים מעוררת השתאות. הבנות יודעות בעל פה את השירים החסידיים, את שירי הכמיהה לה` ובמעבר חד גם את "אפלס את דרכי" ו"ארים ראשי".
במהלך המופע שוזר גבסו גם שירים מתחילת המסלול. "כל המופע הזה הוא מסע שמתאר את החיים שלי", הוא מספר בביישנות על הבמה, ולא שוכח לתת קרדיט לצביקה הדר ולבצע את השירים שהביאו לו את המקום השלישי ב"כוכב נולד". בשיר "פמלה", שהפך אותו רשמית לקזנובה של "כוכב נולד 1", הבנות בקהל כבר עומדות ומלוות אותו בריקוד. כשהשיר נגמר גבסו טופח לעצמו על השכם – "בסוף הצלחתי לגרום לכם לקום...".
ב"אש" הבנות עושות לו קולות רקע. אחת הבנות צורחת לו שישיר את "מישהו גדול", השיר שאתו זכה שי גבסו לאחרונה בפסטיבל השירים. "את ממש יודעת את הליין-אפ, הוא משיב לה", ומיד הצוות שלו מתחיל לנגן את הפתיח של השיר. שיאו של המופע מגיע עם "המילים החסרות" ו"יום ועוד יומיים". כולם מתחבקים, כולם רוקדים, ועל כולם מנצח גבסו, שהולך עם האמת שלו עד הסוף.
תחת כנפי השכינה
הבעיה המרכזית במופע היא שגבסו יורה את השירים שלו בזה אחר זה, כמעט בלי לתת לקהל אוויר לנשימה. אולי הוא עדיין נבוך מכל תשומת הלב והאהבה, ואולי הוא מעדיף לתת את עצמו במנות גדושות. כך או אחרת, במופע של שעה ומשהו אפשר איכשהוא רק להקשיב לשירים, וכמעט שלא לזכות ביחס מצד האמן. במופעים קצת יותר ארוכים, זו כבר הופכת להיות משימה מעט מייגעת.
למרות העמידה הגמלונית שלו על הבמה, וההישענות הבלתי פוסקת שלו על המיקרופון - שי גבסו הוא כבר לא רק "כוכב נולד" . יש בו משהו מושך וממגנט והאוזן אוהבת להתמכר אליו. והוא מציג רפרטואר מגוון של שירים שכתב והלחין, של גרסאות כיסוי והמון (אבל המון) שירי דת.
גבסו אמנם עושה אהבה עם אלוהים על הבמה, אבל הוא איכשהוא מצליח לאסוף גם את הקהל החילוני תחת כנפי השכינה, ולגרום לו לשיר איתו "שלום עליכם מלאכי השלום" בלי לחשוש מכפייה דתית. בה בעת הוא גורם לדתיים לשיר איתו את "הפרח בגני" (כן, כן, גבסו שר זוהר...) כאילו זה עוד מזמור של שבת.
אחרי "יום ועוד יומיים" גבסו מודה ויורד מהבמה. המעריצות הבקיאות רצות אחריו ומחכות דקות ארוכות בסמוך לדלת שמובילה לאחורי הקלעים. ש-י ג-ב-ס-ו הן קוראות במקהלה, ועדיין ממשיכות לצלם ליתר ביטחון. בסוף הן מתייאשות. מישהי צועקת שיש מוניות שמחכות בחוץ. את הערב הקריר שי גבסו לא הצליח לחמם, אבל בעניין חימום הלבבות בלי שום ספק נרשמה הצלחה.
מועדי הופעות של שי גבסו
מיכל בן דוד
27/01/2005
:תאריך יצירה
|