דרמת אינדיפנדנט רומנטית, סרט תיעודי על איב סן לורן, נטלי פורטמן ואשטון קוצ'ר בקומדיה ועוד
"שמח תודה עוד בבקשה" (ארה"ב 2010)
דרמה. סרטו של ג'וש רדנור, שגם כתב את התסריט ומשחק בתפקיד הראשי. סאם (רדנור), סופר בפוטנציה, לא מצליח לממש את הפוטנציאל שלו וגם לא מצליח להרשים עורכים קובעים בהוצאות לאור. בדרך לעוד מפגש עם עורך שכזה, הוא צופה בילד המופרד ממשפחתו ברכבת התחתית. כשהוא נכשל בניסיונו לאתר את המשפחה האבודה, נאלץ סאם לקחת את הילד איתו לפגישה (שכרגיל מוחמצת מבחינתו). כשהוא מבין שהילד, ראשין (מייקל אלגירי) שמו, נמצא תחת השגחת משפחה אומנת בפעם השביעית, הוא לוקח אותו לדירתו. וכך מתחילה חברות מיוחדת ונוגעת ללב ביניהם. במעגל החברתי של סאם בולטת אנני (מאלין אקרמן), חברתו הטובה מהקולג', הסובלת מבעיה חיסונית שהותירה אותה חסרת שיער. יש לה טעם איום בגברים שמאוששים את חוסר הביטחון שלה, מה גם שחנון מרגיז מהבניין בו היא עובדת, סאם מס' 2 (טוני הייל), מחזר אחריה בעקשנות. צ'רלי (פבלו שרייבר) ומארי-קתרין (זואי קזאן) הם זוג שהוויכוח שלהם על מעבר אפשרי ללוס אנג'לס, לטובת עבודתו ונגד נטייתה, גורם למארי-קתרין לחשוב שאולי צ'רלי רוצה לעזוב אותה. מיסיסיפי (קייט מארה) היא מוזגת בבר וזמרת קברט שסאם מתחיל איתה והיא חוששת להתחייב לקשר בשל לא מעט החלטות גרובות שעשתה בענייני רומנטיקה. 100 דקות. סרט שהקונספט של לעיין ערך אהבה פשוט, מקסים, מרגש ונוגע ללב.
"איב סאן לורן - אמנות של אהבה" (צרפת 2009) דוקמנטרי. סרטו של פייר תורטון אודות מעצב העל ואייקון האופנה המנוח איב סן לורן ומערכת היחסים המיוחדת שלו עם שותפו ובן זוגו במשך 50 שנה, פייר ברז'ה, שהדברים מובאים מפיו. ברז'ה חושף למעשה לראשונה בהיקף כזה את מערכת היחסים המורכבת שלו עם איב סן לורן, מי שהיה כצעיר מוכשר בן 20 יורשו של כריסטיאן דיור, סומן על ידו כממשיך דרכו. בשנת 2008, לאחר מות סאן לורן, החליט ברז'ה למכור את אוסף חפצי ויצירות האמנות המשותף של השניים – מה שמשמש כטריגר לסרט - וחושף אגב כך את תהליך החיפוש המתמיד שלהם אחר היופי. מדובר באסופה מרשימה ובלתי נתפשת של יצירות אמנות שהשניים רכשו לאורך השנים בדבקות ובתשוקה רבה. ברז'ה מתאר את הקריירה של מי שבתוך שנים ספורות יהיה אהובו ושותפו, את תשוקה והאהבה שהתפתחה ביניהם, כולל חיבור עסקי ויצירה משותפת המורכבות מהצלחות יוצאות דופן, מהפכות, פנטזיות, תקוות והרבה יופי. הוא מתאר גם את תקופת התמכרותו של סאן לורן לסמים ואלכוהול ואת שנות ההוללות המינית שלו, בצד שנות השותפות והחברות ההדוקה, שבצידה קולקציות אופנה חדשניות, נשים, כסף, אינטימיות, חלומות ואהבה גדולה לאמנות. הסרט, המשופע בקטעי ארכיון נדירים, מזמין אותנו למרחב האינטימי של שני הגברים שלקחו חלק נכבד בעיצוב האופנה של ימינו. 98 דקות. דוקומנט מסעיר ומרתק שידבר במיוחד לחובבי אופנה ולייף סטייל ולמתגעגעים למחצית השנייה של המאה הקודמת.
"קשר לא מחייב" (ארה"ב 2011) קומדיה. סרטו של איוון רייטמן. אמה (נטלי פורטמן) ואדם (אשטון קוצ'ר) הם ידידים טובים שמכירים כבר שנים. לאחר שבבוקר אחד הם נסחפים לסקס בלתי צפוי, הם משוכנעים שבכך יהרסו את חברות האמת שקיימת ביניהם. אי לכך הם מחליטים להמשיך ביחסים אינטימיים אבל על בסיס לא מחייב רגשית, ומבלי שתשתרבב אליהם נימה רומנטית. השאלה היא האם שניהם יצליחו לעמוד לאורך זמן בהתחייבות הזאת לקשר מיני שאין בו קנאה, ציפיות, מריבות ומחוות רומנטיות. במילים אחרות, האם אפשר להחזיק מערכת יחסים המבוססת על סקס בלבד מבלי שאהבה תפריע? עם קארי אלווס, קווין קליין. 108 דקות. מהקומדיות הרומנטיות הקלושות והמביכות ביותר שנראו. סרט כושל בכל פרמטר: משלב התסריט ועד הבימוי והמשחק.
"ארוחות של אמצע אוגוסט" (איטליה 2008) קומדיה. סרטו של ג'יאני די גרגוריו. ג'יאני (ג'יאני די גרגוריו) חולק דירה ברומא עם אמו המזדקנת והתובענית ומבצע את עבודות הבית עבור שניהם. באמצע אוגוסט, כאשר כל הרומאים עושים את דרכם לחופשות, הוא מוצא את עצמו מטפל בשלוש נשים מבוגרות נוספות ש"נזנחו" אצלו על ידי בניהן. זמנו של ג'יאני מתחלק בין פישור הסכסוכים הפורצים בין הנשים העקשניות ובין בישול ארוחות אמצע אוגוסט המסורתיות באיטליה – משימה לא קלה בהתחשב במגבלות המזון של כל אחת מהקשישות. עם ולריה בנדוני, אלפונסו סנטנה, מרינה קציוטי, מריה קאלי, גרציה סזריני ספורזה. 75 דקות.
02/03/2011
:תאריך יצירה
|