הקולנוע והמדיות החדשות

המדיות החדשות, הזירה הווירטואלית והמרחב הדיגיטלי, משתלבים יותר ויותר בעולם התוכן הממשי של החיים האקטואליים היומיומיים שלנו. השימוש הנרחב באינטרנט והמיצוב של הרשתות החברתיות, בעיקר הפייסבוק הפכו למוקד מרכזי של תקשורת בין-אישית . גם הקולנוע לא מתעלם מהתופעה וסרטים לא מעטים כבר עוסקים בתחומים הללו, וכמו כן נוצרת זיקת גומלין מרתקת בין מסך הקולנוע לצג המחשב.
 
היה זה אך מתבקש שלרשימת פסטיבלי-אירועי הקולנוע יצטרף מיזם שיבחן את הקשר שבין הקולנוע למדיות החדשות. סינמטק חולון והמכון לחקר האינטרנט של אוניברסיטת תל-אביב מקיימים החל מהיום ארבעה ימים של פעילות מרוכזת תחת הכותרת: Print Screen (כשם אותו כפתור במקלדת שלכם, שכשלוחצים עליו מצלם את מה שמופיע על צג).
 
במסגרת זו יתקיימו במתחם המדיטק בחולון פעילויות אינטראקטיביות, הקרנות סרטים שונים בנושא, ומפגשים בנושא המהפכה הדיגיטלית, בהשתתפות מיטב החוקרים והדוברים בתחום. יוזם ועורך האירוע הוא ליאור זלמנסון.
 
הוא רק 27, אבל רב פעלים. מגיע אמנם מתחום המחשבים אבל אוהב קולנוע וגם עוסק בכתיבת מחזות ותסריטים. זלמנסון משמש כרכז האקדמי של המכון לחקר האינטרנט באוניברסיטת תל-אביב. "אני מחובר למחשבים בערך מגיל 12, אפילו לפני, שייך לדור שגדל על מחשב ונחשף לאינטרנט מגיל צעיר", הוא מעיד. "מאוד נמשכתי לתחום של חקר השפעות האינטרנט במובן התרבותי-חברתי-כלכלי. מחקר הדוקטורט שלי באוניברסיטת תל-אביב היה בתחום התנהגות כלכלית בקהילות וירטואליות. לא התנהגות שקשורה לזהות או רגשות, אלא כזאת שקשורה ממש לשאלה האם אני יכול לגרום לאנשים לבצע החלטות כלכליות. האם יש נאמנות במובן הכלכלי בקהילות וירטואליות".
 
ואיך בעצם נולד המיזם?
 
"זה בא באופן טבעי. כשאני מלמד תרבות אינטרנט אני משתמש המון בסרטים שונים, דוקומנטריים ופיקשן, ואמרתי לעצמי שיש פה מאגר שאפשר בהחלט לראות אותו בהתייחסות סינמטקית. וכשהיה לי גם את המכון לחקר האינטרנט לצידי, היה לי ברור שאני יכול גם להעשיר את האירוע הזה בחוקרים ובסדנאות, ושזה יקבל נפח".
 
כיצד הורכב רפרטואר הסרטים?
 
"יש שתי סוגות שונות באירוע. האחת היא של סרטים סטנדרטיים במובן הנרטיבי שלהם, שמשקפים משהו באינטרנט. עשיתי מחקר מקיף, כי לצערי אין עדיין אתר שמרכז סרטים בנושא, משום שאין התעניינות מחקרית סביב המוטיב 'קולנוע ואינטרנט', במובן של איך הקולנוע משקף את האינטרנט.
 
"היה לנו מאוד קשה למצוא סרטים איכותיים. יש המון סרטים שהם בסדר, אלא שהסרטים על הטכנולוגיה הם לרוב סרטי מדע ואימה שמראים איך הטכנולוגיה מפחידה ואיך היא בסוף תהרוג אותנו. בהתחלה היה לי בתכנון לשלב גם דברים כאלה, אבל הרגשתי שזה קצת זול ולא מתקדם, והגעתי למסקנה שאין טעם להתחיל לדון בתופעה הזו. אבל בהחלט מצאתי סרטי אינדי שקשורים לאינטרנט.
 
"בשלב השני ראיתי שבשנים האחרונות הפסטיבלים היותר מתקדמים בבחירות שלהם מתחילים להביא סרטי ניו-מדיה למסגרות שלהם, ואספתי אותם משם. סרטי הניו-מדיה הם כאלה שבמהותם הינם אינטראקטיביים, כמו גם כאלה שלא רואים בבתי הקולנוע אלא נעזרים במדיה חדשה כדי לצפות בהם. את אלה קשה יותר לתרגם לחוויה סינמטקית ולכן אנחנו מציגים אותם בנפרד, בפאנלים וסדנאות. 

 
"WE LIVE IN PUBLIC" (תמונת יח"צ)

"מדובר למשל ב'משינמה', ז'אנר מאוד נישתי ומסקרן, שגיימרים התחילו אותו. הם אמרו, אנחנו מסתובבים במציאות וירטואלית, ושולטים בתנועות מצלמה. אנחנו כמו במאים בעולם שלנו ויוצרים לנו דמויות משלנו. אז למה שלא נהפוך את היצירות האלה לסרטי אנימציה? זה משהו מתבקש. אז הם עושים סרטים בלי תקציב, בלי לדעת לתכנן ולצייר. זו תת-תרבות אינטרנטית המבוססת בעיקר באמריקה, וספק אם תמצא את דרכה למיינסטרים".
 
היו עבודות קולנוע שרצית לשבץ באירוע ולא התאפשר לך?
 
"קבוצה מאוד מעניינת נוספת של סרטים, שבסופו של דבר נאלצנו לצערי להוציא מהפסטיבל השנה היא של סרטים עצמאיים שהגולשים מממנים. הם נעשים ברשת על ידי יוצרים שפועלים בתוכה, בדרך כלל בוגרי בתי ספר לקולנוע שאין להם שום סיכוי להגיע להוליווד.
 
"זה המשך ישיר לתעשיית האינדיפנדנט, כשהמימון מגיע ישירות מגולשים, של אותם אתרים שבסופו של דבר גם מקרינים את הסרטים האלה בחינם. משהו דומה לזה אצלנו הוא Us Now, סרט בריטי באורך כשעה העוסק בחוכמת ההמונים. זה סרט שהופק בחינם ובכוונה מפיצים אותו ברשתות שיתוף הקבצים הלא חוקיות בדרך כלל. הוא מופץ באישור הבמאי וצוות ההפקה, והגולשים יכולים לעשות בו כרצונם.
 
"יש הרבה סרטי מדיות חדשות שעדיין בתחום הניסיוני, ולא תמיד זה בר צפייה. דוגמה מצוינת לסרט אינדיפנדנט בעל זיקה למדיות חדשות הוא 'פעילות על-טבעית', של אורן פאלי. בכלל, כל ז'אנר האימה מחובר לרשת. ל'פרויקט המכשפה מבלייר' יש היסטוריה אינטרנטית מעניינת. אלא שבניגוד לאלה יוצרים עצמאיים ברשת די נרתעים מפרויקטים שעושים מהם כסף".
 
אלו תכנים נוספים ייכללו במסגרת האירוע
 
"לא נדבר רק על סרטים שמצולמים ומוקרנים באינטרנט, אלא על כאלה שמאפשרים לצופה להיכנס לתוכם בכל מיני וריאציות. אוהד לנסמן, מרצה באוניברסיטת תל-אביב, יראה דוקו אינטראקטיבי, שזה ז'אנר מעניין שפסטיבל 'דוקאביב' לא כל כך התייחס אליו. רננה רז, שחקנית וכוריאוגרפית, לוקחת קטעי יו-טיוב, מעלה אותם על במה, הופכת אותם לתיאטרון, ואז מחזירה אותם לאינטרנט צורה החדשה. אלה שייכים כאמור לפן הניסיוני".

בדרן רחוב ברשת

המדיות החדשות שינו את הרגלי הצריכה של הצופה?
 
"ללא ספק. קראתי עכשיו שתי כתבות. האחת על כך שיו-טיוב הולכת לשלם לאולפנים, כדי שיפיקו להם חומר איכותי ברמה גבוהה, ישירות ליו-טיוב, וכמו כן על סדרה בשם 'פיוניר 1', הממומנת על ידי הגולשים. נאמר בה שאם הם ימשיכו לשלם כסף יהיו עוד פרקים ואם לא, אז לא יפיקו עוד. זו סדרה שמשודרת חינם כמובן.
 
"זה סוג של מודל שאנחנו קורים לו בכלכלה 'סטריט פרפורמר', כלומר בדרן רחוב. הוא אוסף מטבעות שזורקים לו ואם משתלם לו הוא ממשיך, ואם לא משתלם לו - הוא עובר לרחוב אחר או מפסיק. יש פה מחשבה כלכלית מעניינת חדשה, שבה אנשים יממנו ישירות את הדברים שהם אוהבים.
 
"שמעתי כבר אנשים שאומרים למשל: הייתי מוכן לשלם אפילו 2,000 שקל, כדי שיפיקו לי עוד עונה של 'אבודים', נאמר, סדרה שנגמרה וצברה מעריצים מאוד נאמנים. אז אם יש כמה מיליוני מעריצים ורובם ישלמו, אז זה כלכלי להפיק את זה. אבל המחשבה הזאת עדיין מאוד ראשונית".
 
המדיות החדשות, ובמיוחד הרשתות החברתיות, גם הביאו לפיתוח שפה חדשה
 
"לחלוטין. ד"ר כרמל וייסמן, שמשתפת באחד הפאנלים בפסטיבל, באמת עוסקת בשפה ברשת. השפה החדשה שהתפתחה אינה נחותה, למרות טענות מסוימות של מבוגרים בעיקר, אלא מתאימה יותר למדיום, שמאלץ אותנו להשתמש במסרים קצרים, בתשומת לב מחולקת וכו'. והיא תפסה במהירות שיא, לדעתי, עם שלל הקודים והסימנים שלה. ומה שמדהים לראות הוא שגם אנשים שלא רגילים לאינטרנט מבינים את המשמעויות הבסיסיות של הסימנים, שהתבססו על משהו בינלאומי מאוד פשוט".

סכנות וירטואליות
 
סרט הפתיחה של האירוע יהיה Talhotblond, בבימוי ברברה שרודר. הסרט 
הדוקומנטרי המצמרר הזה חושף בפני הצופה שלב אחר שלב את אחת הפרשיות המזעזעות שהתרחשו בארצות הברית בשנים האחרונות.
 
זה סיפורו של משולש רומנטי שמתרחש כולו ברחבי האינטרנט. זה נפתח בהתכתבות בין גבר בן 40 פלוס בעל משפחה, עם בחורה צעירה יפהפייה בת 18. הוא מתחזה בפניה ומציג עצמו כאיש מארינס קרבי צעיר רווק, לוחם עשוי ללא חת, והיא הולכת שבי אחר דמות הגיבור ומתאהבת בו וירטואלית. אלא שבהמשך הקשר מסתבך, מתהווה משולש רומנטי בו מעורב בחור נוסף והתוצאות  טרגיות להחריד. הבימאית נפגשה עם הדמויות המרכזיות בפרשייה וחשפה את המסתורין והעוול הנורא שנוצרה בעקבות השימוש בכינויים ובזהויות נסתרות ברשת. 
 

 
Talhotblond (תמונת יח"צ)


"מדובר בסיפור שזכה להד תקשורתי בארצות הברית", מספר זלמנסון. "לבמאית יש תוכנית תחקירים טלוויזיונית, משהו כמו 'עובדה', וזה היה סיפור פלילי שהתפרסם. הסרט הוא מסע רגשי לעבר הצדק, באמצעות המשפחה שחוותה את האירוע הטרגי ומרגישה שצריכה להיות אחריות פלילית על מעשים שנעשים בסביבות וירטואליות. הסרט נוצר מתוך רצון לעורר מודעות לנושא הזה.
 
"מה שמרתק הוא שהיא הצליחה להשיג שיתוף פעולה של האנשים המרכזיים המעורבים בסיפור, שלכאורה אין להם אינטרס להיחשף. הפירוש היחיד שאני יכול לחשוב עליו הוא שמדובר באנשים שמנהלים חיים שהם לא רצו. הם נדחקו עקב נסיבות הקיום לחיים אומללים או שגרתיים מדי, ומחפשים את הריגוש והפנטזיה, ולהגשים את החלום שלהם. ובאיזשהו מקום, בהפוך על הפוך, הם זוכים בסרט לחשיפה, שמעניקה להם סיפוק רגשי מסוים".
 
מעבר למחשבה על אחריות פלילית שצריכה לחול על העושים שימוש לרעה ברשת, הסרט מטיל זרקור גם על הסיכונים הקיימים בה, בכך שכשאתה מתכתב עם מישהו - האנונימיות של המדיום מאפשרת לו לא להיחשף ואף להרכיב זהות אחרת
 
"סכנות רבות אורבות לכאלה שמשמשים ברשת ולא יודעים עם מי בעצם הם מקיימים קשר. כמו למשל, פדופילים שמפתים ילדים, שזו הסכנה הכי נפוצה והכי מדוברת. בארצות הברית נולדה התופעה המגונה של התעללות וירטואלית באנשים, כאשר בקלות יחסית אפשר להפיץ על מי שרוצים אינפורמציה משמיצה ברשת, למשל בבלוגים וכדומה, וזו התעללות לכל דבר ועניין, שלמרות שהיא יותר וירטואלית ונפשית ברמות מסוימות היא דומה להתעללות פיזית בילד בבית הספר.
 
"ובנוגע לנושא הזהויות הווירטואליות, לפני הסרט ירצה ד"ר ירדן לוינסקי, פסיכיאטר בבית החולים שיבא ואיש מוכשר ורב תחומי, יזם אינטרנט שהקים אתרים מאוד מפורסמים, כמו 'קונספציה', אתר העיצוב הראשון. היום הוא מציע את שירותיו גם באינטרנט. המרפאה שלו היא היחידה בארץ שמציעה טיפול פסיכולוגי מבוסס אינטרנט, עם האזהרה שזה לא מתאים לכל אחד. הוא מנוסה ומתנסה בטכנולוגיה של לרפא או לעזור לאנשים שהעטו על עצמם סוג של זהות וירטואלית. זה נושא מרתק בעיניי".
              
אירועי פסטיבל "פרינט סקרין" יתקיימו בין התאריכים 30 במרץ - 2 באפריל 2011 בסינמטק חולון (מתחם במדיטק). כרטיסים: 40-30 ש"ח. למנויים: כניסה חופשית. חלק מהאירועים בכניסה חופשית לקהל הרחב. טל': 03-5021555.