ננו שבתאי על ההצגה שכתבה וביימה לתיאטרונטו על ילדה המחכה שאביה הלום הקרב יתעורר משנתו
אבא לא רגיל
בחול המועד פסח (23-21 באפריל 2011) יתקיים בפעם ה-21 פסטיבל תיאטרונטו הבינלאומי ביפו העתיקה. במסגרת הפסטיבל יועלו 21 הצגות יחיד בכורה למבוגרים, בכורות לילדים, הצגות יחיד מחו"ל שיועלו לראשונה בישראל וכן הצגות יחיד אורחות.
אחת ההצגות המסקרנות שיעברו את טבילת האש בפסטיבל השנה היא "ברית בין הבדלים" - הצגה למבוגרים מאת ננו שבתאי ובבימויה. המחזה הוא עיבוד לתיאטרון על פי סיפור מאת שבתאי, שפורסם לראשונה באנתולוגיה "מעבר לסף – סיפורת ישראלית עכשווית" (הקיבוץ המאוחד, 2003).
ההצגה עוסקת בילדה שמשאת נפשה היא לבלות יום שלם עם אביה, הסובל מנכות נפשית בעקבות מלחמת יום כיפור. אמה מנסה לטרפד את המפגש ביניהם, אך בבוקר יום כיפור בורחת הילדה מביתה, נחושה להילחם על זכויותיה לקשר קרוב עם אביה האהוב.
הכותבת והבמאית ננו שבתאי (35) היא משוררת, מחזאית, תסריטאית ובמאית תיאטרון. היא נולדה בירושלים, בתו של המשורר והמתרגם אהרן שבתאי (ואחייניתו של הסופר והמחזאי יעקב שבתאי ז"ל) ונקראת על שמה של אהובת המשורר מימנרמוס מיוון העתיקה.
שבתאי למדה בתיכון לאמנויות בירושלים במגמת תיאטרון. מאוחר יותר למדה משחק, בימוי והדרכה בסמינר הקיבוצים ותסריטאות בבית הספר סם שפיגל לקולנוע וטלוויזיה. בין מחזותיה: "להגיד מותר הכל", "הרמוניה","זיכריני", "בובות" והמחזה "קורבנות החובה" מאת יונסקו, אותו עיבדה וביימה.
ב-2005 זכתה שבתאי בפרס אקו"ם לעידוד היצירה על ספר השירים "ילדת הברזל", שראה אור בהוצאת ידיעות אחרונות ב-2006.
רינת יונה גליקו, "ברית בין הבדלים", צילום: ז'ראר אלון
איך הגעת לכתוב ולביים בפסטיבל תיאטרונטו?
"האמת שלא תכננתי להשתתף בפסטיבל אבל השחקנית רינת יונה גליקו, שהיא חברה שלי עוד מהימים שלמדתי משחק בסמינר הקיבוצים, לפני שעברתי לבימוי וכתיבה, הציעה לי לפני כמה חודשים להגיש משהו שהיא תשחק בו.
"זה היה ממש ברגע האחרון ולא היה לי שום מחזה לשחקן יחיד, אז התחלתי להסתכל בסיפורים קצרים שכתבתי. נתקלתי בסיפור הזה, 'ברית בין הבדלים', סיפור שאני נורא אוהבת ותמיד רציתי לעשות איתו משהו במדיה אחרת. פעם כמעט הפיקו אותו לטלוויזיה אבל בסוף זה נגנז. עשיתי ממנו בזריזות עיבוד למונודרמה וההצגה התקבלה לפסטיבל".
ספרי על גיבורת ההצגה
"המחזה מתרחש בתחילת שנות השמונים והגיבורה היא נורית, ילדה בת 12 שאבא שלה מוגדר כנכה צה"ל. האבא עבר טראומה במלחמת יום כיפור, התגרש מאמה ואינו מוצא לעצמו מקום בחברה. אבל נורית מכירה אותו רק כזה כי הוא נפגע כשהיא הייתה תינוקת.
"הסיפור הוא שאמא של נורית הבטיחה לה שביום כיפור תבלה יום שלם עם אבא שלה ותישן אצלו. ברגע האחרון האם, הנשואה לעורך הדין שטיפל בגירושיה, מבטלת את המפגש בטענה שהאב, הנוטה להתפרצויות אלימות, מסוכן לבתו.
"נורית מאוד אוהבת את אבא שלה ויש לה קשר מאוד מיוחד איתו. היא יודעת שהוא לא אבא רגיל, אבל יש בזה גם קסם, למשל כשהוא מתחיל לדבר ברחוב עם אנשים שהוא לא מכיר. בלילה היא לוקחת את הסקטים שקיבלה מתנה כפיצוי ונוסעת אליו להעיר אותו. זה בעצם זמן ההצגה. נורית מנסה להעיר את אבא שלה שישן שינה כבדה בגלל הכדורים הפסיכיאטריים שהוא לוקח. היא מחכה לו שיתעורר".
יש איזה ממד פוליטי בסיפור?
"לא פוליטי, הומני. קיבלתי את ההשראה לדמות של האבא מהתקופה שעבדתי בהוסטל 'בית שליו', שטיפל באנשים שהיו ברובם הלומי קרב. זה הוסטל שיקומי שהוקם בתל-אביב, ושאכלס אנשים שהיו מאושפזים הרבה שנים במחלקות סגורות בבתי חולים פסיכיאטריים והתנתקו מהעולם.
"עבדתי שם שנה כמדריכה ועוד שנה כחונכת אישית. זו הייתה חוויה מאוד מיוחדת ומאוד נקשרתי ואהבתי את האנשים שם. החיים בהוסטל אפשרו להם לעבוד, לשבת בבתי קפה, ליצור קשר עם העולם.
"הדמות של האבא נשענת על האנשים האלה שקצת ננטשו ונשארו בחוץ. השם 'ברית בין הבדלים' נולד מתוך 'ברית בין הבתרים' שבין אברהם אבינו לאלוהים. זו ברית שנובעת מאמונה בטוב, בחיים, בעוד שהאבא ישן, נטוש וחסר אמונה, בין בדלים של סיגריות. הוא בעצמו בדל, איש שנשרף על ידי המלחמה והמוות".
"אני מתעצלת לביים הצגות פרינג' עם הרבה שחקנים"
הכתיבה שלך עוסקת לא מעט ביחסים עם אביך, גם בהצגה הנוכחית זה המקרה?
"אין כאן שום דבר אוטוביוגרפי, אבל יש נקודות חיבור. הדמות של האבא היא לא האבא שלי, אבל אני מזדהה עם הילדה שמטפלת באבא שלה באיזשהו אופן. גם אני הייתי קצת 'ילדה הורית'.
"אחרי שההורים שלי נפרדו ונשארנו שישה ילדים מהר מאוד הפכתי לאמא שנייה, החלפתי חיתולים וכאלה. נורית בודדה כי אימא שלה מנותקת ממנה ואבא לא נוכח. קל לי להזדהות עם זה".
למה את מביימת כל כך מעט?
"אני מתעצלת לביים הצגות פרינג' עם הרבה שחקנים. אין לי כוח לזה. במונודרמה זה בסדר כי עובדים רק עם שחקן אחד, והתמזל מזלי לעבוד עם יוצרים מדהימים: שפי ישי שעשה את המוזיקה, מיקי בן כנען עם התפאורה וחני ורדי על התאורה. אלה מקצוענים אחד אחד שעבדו בהתנדבות בגלל שהם אוהבים את המחזה, ואולי גם אותי".
ואיך אבא שלך מקבל את המקצוע שבחרת?
"אבא שלי הוא אמנם משורר, אבל הוא גם אבא פולני. הוא מאוד מפרגן ומאפשר, ובדרך כלל תומך בי, אבל אין ספק שהוא היה מעדיף שיהיה לי מקצוע 'נורמלי', משהו שנותן שקט נפשי ופרנסה".
"ברית בין הבדלים" תעלה ביום חמישי, 21 באפריל ב-18:00 וב-20:00, ביום שישי 22 באפריל ב-22:0-0- ובשבת, 23 באפריל ב-20:30 בתיאטרון הסימט במסגרת פסטיבל התיאטרונטו.
כרטיסים: 50-30 ש"ח. טל': 09-8945757.