יעל לבנטל לא נחה לרגע במשולש עיסוקיה בתיאטרון הממסדי, במופע האילתורים "פרוביזורי" וכמובן בתפקידה הבלתי נלאה ב"אחורי החדשות של ערוץ 10". בריאיון תזזיתי למיכל בן דוד היא מספרת על הקשר בין השלושה, ועל חלום איחוד הכוחות הנשי.
"סף הסבלנות של צופי הטלוויזיה והסטנד-אפ נמוך"
"אני לא סטנד-אפיסטית, אני שחקנית. מעולם לא עשיתי סטנד-אפ ואני לא מגדירה את עצמי כסטנד-אפיסטית". לא, זו לא טעות. זו נחמה.. זאת אומרת..יעל לבנטל במונולוג פתיחה משכנע במיוחד לריאיון שלישי בסדרה העוסקת בקשר בין טלוויזיה וסטנד-אפ קומדי.
לבנטל, למי שלא מצליח להתאפס, היא הדמות החמה ביותר כיום בפריים טיים של ערוץ 10. דמות המתנחלת שלה – נחמה בת יפונה – עושה צחוק מ"מוריה סרק" המתנחלת של "ארץ נהדרת" שעושה אורנה בנאי. מדי שבוע, היא מתייצבת במלוא הנוכחות שלה ב"אחורי החדשות" של יאיר ניצני ועושה צחוק מתכנית ההתנתקות ומכל מה שנלווה לה, ומהמציאו הישראילת בכלל. היא כבר ניסתה למצוא חנייה בתל-אביב ונשכבה לפני גרר, ניסתה לכבס בגדים במכבסה עירונית ולא הבינה את פשר החוטינים שכיבסו בנות עיר החטאים, בקיצור לבנטל עושה מה שבראש שלה, וזה יוצא מה-זה ענק.
אבל יעל לבנטל היא לא רק "אחורי החדשות". היא משתתפת במופע האלתורים "פרוביזורי" יחד עם ערן איווניר, אורי גוטליב, דרור קרן, אלון נוימן ואחרים במופע שכל כולו אלתורים. והיאעושה גם תפקידים בתיאטרון הרפרטוארי – עד לא מזמן החליפה את רמה מסינגר ב-"רק אתמול נולדה" והיא משחקת גם ב-"כוונות טובות" של אנסמבל תיאטרון הרצליה (המחזה החדש של לאורה ריבלין). בעבר היא שיחקה גם בתיאטרון הקאמרי ובחאן הירושלמי.
"גם הטלוויזיה וגם הבמה הם עיסוקים שאני מאוד אוהבת", אומרת לבנטל. "כשיש הרבה מאחד, מתגעגעים לשני, וההיפך. יש שוני מאוד גדול בין האנשים שמגיעים מרקע של לימודים ותיאטרון לבין אלו שצמחו מעולם הבידור. האנשים שגדלו על הבמה הם בעלי חושים הרבה יותר מחודדים. יש להם יכולת לקרוא את הקהל, ולהבין כמעט מיד אם החומרים שלהם עובדים או לא, ולשנות אותם בהתאם.
" כשאתה בא מרקע של תיאטרון הגישה היא שצריך לתת לקהל זמן להתרגל אליך ולהיכנס לראש שלך. במובן הזה הטלוויזיה מתאימה הרבה יותר לאלו שמגיעים מרקע של סטנד-אפ. לקהל שצופה בטלוויזיה יש סף סבלנות דומה לזה של הקהל שבא למופעי סטנד- אפ. הציפייה לתוצאות מהירות זהה בשני המקרים, לכן הקשר בין הסטנד-אפ והטלוויזיה הוא כל כך הדוק".
למרות הדמות קלת הראש שהיא משחקת פעמים רבות, בריאיון עושה רושם שלבנטל בוחרת את המילים בקפידה. היא הרי באה מרקע של תיאטרון, ושם אין מקום לאלתורים. שם הכל בהיר ומדוייק. שלא תטעו, זה לא מאט בשום אופן את קצב הדיבור שלה, שהצריך ממני לגלות כישורים של קצרנית."אני מדברת הרבה?" היא שואלת אותי פתאום.לא, אבל את מדברת טוב מאוד, אני עונה לה "טוב, אז אני אמשיך", אומרת לבנטל וחוזרת להרביץ בי תורה כמו רבנית אדוקה.
"ברוב המקרים אמני סטנד-אפ כותבים לעצמם את המערכונים ואת החומרים למופע. ופעמים רבות הם כותבים גם את החומרים לתכנית הטלוויזיה שלהם. יכול להיות שאם הם לא היו כותבים, התכנית בכלל לא הייתה יוצאת לפועל. הכוח המניע של כל הדברים האלו היא הציפייה של הקהל שמגיע לאולם שיצחיקו אותם. המפגש הזה הוא מאוד מאוד קשה. אין את הנוחיות שיש בטלוויזיה, אין עריכה. מצד שני, זה משהו מאוד מחשל. מי שעשה את זה, כל היתר קטן עליו".
"גברים נתפסים כיותר מאלתרים מנשים"
גם ב"פרוביזורי" וגם ב"אחורי החדשות" לבנטל היא אשה יחידה כמעט בין גברים. מטבע הדברים מאחורי הקלעים עומדת סוללה ארוכה של נשים שעוסקות בתקשורת, אבל "בפרונט" לבנטל ניצבת כנציגה היחידה.
"כשהעלינו את `פרוביזורי` בפעמים הראשונות נראה לי פחות טבעי שאשה עושה מופע אלתורים", היא מגלה. "נדמה היה לי שהקהל מצפה במופע שכולו בנוי על אלתורים לראות גברים בקדמת הבמה. גברים נתפסים כמאלתרים הרבה יותר מנשים. רק בסוף הבנתי שטעיתי.
"בטלוויזיה, לעומת זאת, זה עולם אחר לגמרי. למשל ב`ארץ נהדרת` יש את אורנה ועלמה שעושות עבודה מעולה, ב`קצרים` יש את קרן מור הנפלאה, בכל תכנית יש נוכחות. הכוח הנשי הפך להיות מאוד בולט. לדעתי, נכון להיום העניין של `עולם גברי` ו`עולם נשי` הוא יותר אמירה של הרגל ופחות משהו שנכון בשטח".
הפעם היחידה שלבנטל נותנת ליד שלי קצת לנוח היא כשאני שואלת אותה מה לגבי תכניות לעתיד. לרגע היא עוצרת, מחייכת מהצד השני של הטלפון, ואומרת שהחלום הגדול שלה שאולי בקרוב יוכל להתגשם הוא לקחת את כל הכוכבות הגדולות של השואו-ביז הישראלי ולעשות יחד תכנית אחת שתעלה על כולן. מה נגיד? אנחנו סופרים את הדקות.
עוד על "פרוביזורי"
עוד על "כוונות טובות"
כתבות קודמות בסדרה
הסטנד-אפ לאן – ריאיון עם רועי לוי
מ"האקדמיה לצחוק" ל"ארץ נהדרת" במסלול המהיר – ריאיון עם אבי נוסבאום
13/02/2005
:תאריך יצירה
|