מחול - לכל איש יש עץ משפחה

"עדיין יש אנשים שמחפשים את בני משפחותיהם שאבדו בשואה", מספר חיים גיוזלי מבית התפוצות. ריאיון מיוחד לקראת יום הזיכרון לשואה ולגבורה

לראות את גודל הטרגדיה

ארכיונים אישיים עשויים להכיל אוצרות בלומים. בבית התפוצות הבינו זאת כבר לפני 33 שנה וקיבלו לידם חומרים שונים מהארץ והעולם. כיום ניתן למצוא במקום מאגרי מידע מהמקיפים ומהגדולים בעולם בנושא העם היהודי, שגובשו למערכת מולטימדיה המאפשרת עריכת חיפוש מקיף בקשת רחבה של נושאים.

"אנו עדים לכך שעדיין ישנם אנשים שמחפשים את בני משפחותיהם שאבדו בשואה ומחפשים שורשים מתוך רצון להנחיל לילדיהם את חשיבות המשפחה" אומר חיים גיוזלי, מנהל אגף מאגרי מידע של בית התפוצות.

"יש תיעוד לא קטן של אנשים שנספו בשואה", אומר גיוזלי ומעיד כי קיים שיתוף פעולה נרחב עם 'יד ושם'. בין השאר בעצי משפחה שנמסרו בכתב יד מ'יד ושם', בית התפוצות מעביר למוסד ההנצחה מידע לגבי הקורבנות. גיוזלי עומד על ההבדלים בין שני המוסדות: "ב'יד ושם' הנספים ממוינים לפי סדר הא'-ב', בעוד אצלנו ניתן לראות באופן מיידי את הקשר בין האנשים".

הוא בוחר באקראיות עץ משפחתי מהמאגר, בו מוצגים שלושה דורות שנספו בשואה לצד בני משפחה ששרדו, כשמעליהם - אבותיהם ומתחתיהם - צאצאיהם. "בבית התפוצות אפשר לראות את גודל הטרגדיה. אפשר ללמוד מה היה קודם, ומה היה לאחר מכן. אין משפחה שלא הושפעה מהשואה. זו העוצמה של בית התפוצות, להכיר במגוון העצום של מורשת, מסורות וחיים שהתקיימו".

משפחה---בית-התפוצות.jpg

"הורים וילדיהם הקטנים", סיגט, רומניה, 1920 בקירוב (צילום: שטרן - סובול המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר - בית התפוצות)

לדבריו, בעולם קיימים לפחות 300 מוסדות שעוסקות בתולדות היהודים, מהם לפחות 30 מוזיאוני שואה – בוושינגטון, טקסס, ברלין, לוס אנג'לס ובמקומות רבים נוספים. "קיימים מוזיאונים יהודיים רבים של קהילות יהודיות באתונה, איסטנבול, ונציה ובעוד הרבה מקומות, כשהמשימה שלהם היא נקודתית. המשימה שלנו היא להיות מוזיאון העם היהודי בכל מיני תפוצות ובכל מיני תקופות".

הסיפור האישי והסיפור הגדול

החיפוש במאגרי המידע הוא רב שכבתי ויכול לכלול חיפוש אחר ענף מסוים של עץ משפחה, בקשת מידע על מקורם ופירושם של שמות משפחה, איתור מידע על קהילה מסוימת, מציאת קשרי משפחה באותה קהילה וכן חיפוש תמונות, סרטים וקטעי מוזיקה שקשורים למשפחה או למקום. את מרבית המידע ניתן לשלוח למייל או להוציא כהדפסה, ללא תשלום.

למאגר, שנמצא בשלבי צבירה והתחדשות כל העת, אין דומה בארץ ובעולם. מידע רב מתקבל מהקהל, חלקו נאסף באמצעות מחקר של צוות בית התפוצות, עובר דיגיטציה ומונגש לקהל. "הסיכויים למצוא מידע גדלים כל הזמן", אומר גיוזלי. "התוכן ושילובו מאפשרים למשתמש להצליב מידע בתחומים שונים, אישיים וציבוריים. מצד אחד המשתמש יכול להתמקד במידע אישי ומאידך במורשת כוללת יותר של העם היהודי, כך שהכל משתלב לסיפור אחד גדול".

מאגר המידע משלב בין השפות עברית ואנגלית, וניתן לעשות חיפוש נקודתי בכל אחד מסוגי התוכן, או חיפוש רוחבי מול תשעת סוגי התוכן גם יחד. המאגר מכיל אוסף של עצי משפחה בהיקף של מיליוני שמות; כמאה אלף הסברים על שמות משפחה; חצי מיליון תצלומים; 1,300 סרטים תיעודיים, כולל סרטים נדירים משנות ה- 20 וה- 30 שאנשים צילמו בעצמם; 25 אלף הקלטות מוזיקליות; וכ-150 תערוכות שהוצגו בעבר בבית התפוצות, מאז שנפתח בשנת 1978. בימים אלו מוצגת במקום תערוכה ראשונה מסוגה "אורות וצללים" בנושא יהדות איראן, תערוכה ראשונה מסוגה. לכשתינעל, תוצג במאגר.

כלה-ובני-משפחתה-צילום-שטרן-.jpg

"כלה ובני משפחתה" סיגט, רומניה, 1920 בקירוב. (צילום: שטרן - סובול, המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר - בית התפוצות)

המאגר המוזיקלי כולל הקלטות נדירות, הפקות מוזיקליות של בית התפוצות שמתעדות שלל מסורות - מוזיקה ליטורגית של תפילות, שירת נשים שהייתה נפוצה במסורת תימן, מוזיקה קלאסית, אינסטרומנטלית. וקיימים בו תקליטים מהודו, איטליה, מרוקו, הודו ופולין. בית התפוצות הפיק תקליט שלם של מלחינים יהודים שנספו בשואה.

בשלב זה מאגר המידע פתוח לציבור בחדרי עיון של בית התפוצות, בשעות הפתיחה וכעת עובדים על הנגשתו גם באינטרנט. "המידע עצום", אומר גיוזלי, "רבים מהחומרים מובאים על ידי הציבור וזה מתקשר לסיסמה שלנו: 'אתה חלק מהסיפור' - כל אחד יכול לראות את הסיפור שלו כאן, לצרף חומרים ולהצטרף. אנחנו שמחים לקבל כל מה שמשפחה ואנשים בודדים רוצים למסור – צילומים, עצי משפחה, הקלטות. כל דבר שיכול לתרום למורשת העם היהודי".

עצי משפחה בני מאות שנים

במאגר קיימים חומרים מלפני למעלה מ- 1,000 שנים ועצי משפחה שהולכים אחורה מאות שנים. "לכל דבר יש דוגמה בשר ודם, על מנת להמחיש שהיה אדם שכזה", אומר גיוזלי. עצי משפחה מגיעים מכל העולם ומציגים מידע על כלל תפוצות ישראל. בבית התפוצות מעודדים זאת על ידי חלוקת תוכנה חינמית שמאפשרת לבנות עץ משפחה, אותה ניתן גם להוריד מאתר האינטרנט.

"שמות משפחה זה סיפור מאוד מורכב ותלוי מקום", מעיד גיוזלי, היסטוריון בהשכלתו, "אנשים לא החליטו סתם כך על שם המשפחה שלהם. שמות התגלגלו דורות על גבי דורות. הנוהג להשתמש בשמות משפחה בקרב משפחות יהודיות מתועד באיטליה כ- 1,000 שנים אחורה. בתפוצה זו יש כ- 750 משפחות שמייחסות את עצמן לגלות רומי. למשל, משפחת די-רוסי, שפירושו בעברית 'מן האדומים', על פי המסורת שלהם הם מערי ירושלים. אחד מצאצאי המשפחה הוא המלחין היהודי סלמונה דה-רוסי, שפעל בתקופת הברוק והיה מלחין חצר בדוכסות מנטובה בצפון איטליה, לפני כ- 350 שנה.

"טרם גירוש ספרד מתועדות משפחות אבן עזרא ואבולעפיה, ששמרו על שמם גם לאחר הגירוש במטרה לשמור על הקשר המשפחתי. חלק מהיהודים הלך לפורטוגל וחלק לצפון אפריקה, אלג'יריה, מרוקו, טורקיה, איטליה, הולנד, דרום אמריקה וצפונה, איפה שקיבלו אותם. היו שנשארו כאנוסים בספרד. בספרד היה נהוג לקרוא על שמות מקומות – סביליה, קורדובה, מרציאנו, שהיא מוסיה, טולדנו, מהעיר טולדו. לעיתים קשה לזהות את שם המקום. שמות אחרים שמקורם מספרדית הם מקצועות.

משפחה-יהודית-צלם-מקס-קירנב.jpg

"משפחה יהודית בפתח ביתה בגטו", לובלין, פולין, יוני 1941. (צלם: מקס קירנברג, אוסף האנוס המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר - בית התפוצות)

"במזרח אירופה שמות המשפחה הראשונים היו על פי ייחוס לרבנים – רפפורט, הורוביץ וכל מי שהיה צאצא למישהו חשוב. לרוב המכריע לא היו שמות משפחה וזה לא הפריע להם. כיהודים, הם היו ידועים על פי שמות האם והאב, ובידייש על פי כינויים – שמן, חכם, טיפש, צולע – חלקם הפכו לשמות; או לפי מקצוע – מוכר מים, סנדלר.

"בסוף המאה ה- 18, השלטון האוסטרו-הונגרי פעל שהיהודים יתערו במקום ובחברה, ולכן השלטונות הכריחו את היהודים לקחת להם שמות משפחה. חלקם בחרו את השמות בעצמם, חלקם הוכרחו לקבל שמות ומאוחר יותר החליפו. באוסטריה, למשל, היה צו של השלטון לקחת שמות עם צליל גרמני ולא מהשפות של היהודים.

"מסורת היא חשובה ולגיטימית. אנחנו מתעדים ומכבדים אותה", אומר גיוזלי ביחס לתופעה של נתינת פירוש לשמות בדיעבד. "למשל וולך, שם רומני ביידיש. יהודי יכול לומר 'אני לא וולך כזה, אלא ולך שפירושו ואהבת לרעך כמוך'. פירושים כאלו מראים על רמת השכלה מסוימת של האומר ושל המאזין, ומעידים על צורך לתת הסברים בצורה יהודית ופנימית".

לעיתים נאלצו יהודים לשאול להם שמות מעולם הנצרות, או מהמקום בו חיו. "היהודים לא חיו בעולם שכולו טוב ונאלצו להסתדר. למשל, להסתפק בשמות משפחה שמתארים מושג יהודי. יש מפתחות למקרים אלו. למשל ביהדות איטליה השם מרדכי הומר בשם אנג'לו, שפירושו מלאך. כי במדרש היהודי מרדכי מתועד כמלאך.

"במרוקו נהוגים שמות משפחה מאות שנים. בצפון אפריקה יש שמות מערביים ויש שפות בניב ברברי. למשל מלול שפירושו לבן. אותו שם קיים בשפות שונות - אלבו בספרדית, וייס בגרמנית-יידיש, פהרר בהונגרית. בארץ עוברתו השמות והפכו לליבנת או לבני, כמו השרה וחברת הכנסת, אך אין ביניהם קשר", הוא מדגיש.

לסיכום אומר גיוזלי: "הרבה פעמים המאגר לא אומר כלום למחפש ואז, כשהוא מגלה משהו אישי, זה נשמע כך: 'וואו! אני לא מאמין'".

ב- 12 במאי תערך בבית התפוצות הרצאתו של גיוזלי "די-גליציינר", על שם המחוז המזרח אירופי (פולין ואוקראינה כיום), על התפתחות שמות.