אחרי שנה וחצי של פעילות, החליטו בערוץ 24 לייסד מסורת מבורכת. לגויים יש את פרסי האם.טי.וי והגראמי, ולנו החל מהשנה הזו יש את פרסי העמ"י (ראשי תיבות של ערוץ מוזיקה ישראלית, למי שממש מתעקש). מיכל בן דוד צפתה ומדווחת.
כבד לי הפטיש
בעמדת המנחה השנון של טקס פרסי המוזיקה, זה שלא מפחד לירות מתחת לחגורה, ניצב לו איל קיציס, שעושה כנראה חלטורות בזמן ש"ארץ נהדרת" בחופשה. קיציס עלה לבמה בלבוש קז`ואל, צחק קצת על השם "המקורי" של הטקס, העביר עוד כמה דחקות, והערב התחיל.
השנה הזו, כפי שהסתבר במהלך הטקס, הייתה השנה של אהוד בנאי, שזכה בשלושה פרסים – זמר השנה, אלבום השנה ותמלילן השנה. מאיה בוסקילה זכתה בשני פרסים (זמרת השנה ופריצת השנה), וכך גם ארקדי דוכין (מלחין השנה ושיר השנה), והדג נחש (הרכב השנה וקליפ השנה). בנאי שעלה לבמה פעם אחר פעם הפגין גיוון בתודות. אחרי הפעם הראשונה, הוא הודה באמצעות קטע נגינה במפוחית, ובפרס השלישי הוא כבר סילסל תפילת תודה למילותיו של מאיר אריאל לזה שיושב למעלה.
העיצוב התמוה של פסלון הפרס בצורת פטיש מוזהב הצטרף גם לכובד משקלו הנכבד ביותר (כנראה), שרק אהוד בנאי הרגיש מספיק נוח כדי לקטר עליו. "אפשר להחזיק לי את זה? זה כבד", הוא אמר אחרי אחד הפרסים וחייך מן חיוך של מי שמבין שהערב הזה הוא שלו.
בין מגישי הפרסים של הערב היו שלמה ארצי, עברי לידר, גלי עטרי, שלומי שבת, פבלו רוזנברג, חנן יובל, שרון חזיז, דנה ברגר ואחרים. את הדור הצעיר ייצגו הפיקיות, הראל סקעת ולירז צ`רכי. ואם כבר צ`רכי, אז גם הפעם היא לבשה משהו שמגלה הרבה יותר מאשר מסתיר, ואפילו סקעת לא יכול היה שלא לדרבן אותה להמשיך וללבוש בגדים בסגנון היפה הזה...
רף נאה
התפריט הבידורי של הערב היה עשיר ומגוון. היו על הבמה ארקדי דוכין עם "מי אוהב אותך יותר ממני" (שיר השנה) , סאבלימינל ומשפחת תאקט עם "פרחים בקנה", אהוד בנאי שר את "היום" המופלא ודיקלה ולהקת "צלילי העוד" שרו את "חנה`לה התבלבלה". הדג נחש יחד עם אהובה עוזרי המדהימה ובתגבור של טל פרידמן על הגיטרה החשמלית נתנו ביצוע טוב ל"שירת הסטיקר",
אבל אף אחד מהנ"ל לא נתן שואו כמו זה של שרית חדד - אחת ויחידה. למרות שסיימה את הערב בלי שום פרס, חדד עלתה לבמה מלווה בלהקת רקדנים סטייל מדונה, ושרה כמה משירי האלבום האחרון, כולל "חגיגה" ו"פרחה במרצדס". מה נגיד – מזל ששרית הופיעה לקראת סוף הערב. אם היא הייתה מופיעה בהתחלה, כל היתר היו ממש נשארים בצלה.
פרס מיוחד על מפעל חיים בתחום המוזיקה הוענק לשמוליק קראוס, שנעדר מן הטקס. יואב קוטנר ראיין את קראוס בביתו, ומצא אמן שלמרות מחלתו מדבר וחושב כל הזמן על השיר הכי טוב שלו - זה שהוא עדיין לא כתב.
בערוץ 24 לא שכחו גם את מי שהלכו לעולמם בשנה החולפת. אביהו מדינה נשא דברים לזכרם של נעמי שמר, עוזי חיטמן, אריק לביא וצילה דגן. אחר כך עלתה לבמה בתי, ושרה מחרוזת של ארבעה שירים משיריהם. למרות העובדה שהשירים נוגעים ללב ומרגשים, ההגשה של בתי הייתה חיוורת להפליא, ולא הצליחה להרטיט אפילו נים אחד (לפחות לא אצלי).
ומילה אחרונה - שוב על איל קיציס. לאורך כל הערב קיציס עשה את מה שהוא יודע לעשות הכי טוב – להגיש ברצינות, ובאותה עת לתת בראש אם צריך. כך למשל במהלך הערב הוא טייל כאילו במקרה בסמוך למאיה בוסקילה, ותהה בקול – "מה היא בסך הכל ביקשה? שיבטיחו לה איזה 2 פרסים?" בוסקילה, נהייתה אדומה בשנייה, וביקשה מקיציס לא להכניס לה מילים לפה. טוב שיש מי שלא מפחד להגיד גם בזמן האירוע את מה שצריך להיאמר.
בשורה התחתונה - למרות התקציב המצומצם, מיעוט הקליפים טקס פרסי עמי היה עשיר, מגוון והצליח להעמיד רף נאה לקראת השנה הבאה. עכשיו נשאר רק לראות אם מאיה בוסקילה היא תופעה חולפת בנוף, או שניאלץ לחיות איתה גם בטקס הבא.
רשימת הזוכים:
שיר השנה: "מי אוהב אותך יותר ממני" של ארקדי דוכין (מילים: מיכה שטרית)
אלבום השנה: "ענה לי" של אהוד בנאי
זמר השנה: אהוד בנאי
זמרת השנה: מאיה בוסקילה
הרכב השנה: "הדג נחש"
תמלילן השנה: אהוד בנאי
פריצת השנה: מאיה בוסיקלה
מלחין השנה: ארקדי דוכין
קליפ השנה: שירת הסטיקר של "הדג נחש"
במאי הקליפים של השנה: ליאור מולכו
צלם הקליפים של השנה: ניתאי נצר
די וי די השנה: משינה
פרס מפעל חיים הוענק לשמוליק קראוס.
פרס מיוחד לשמוליק קראוס מטעם ערוץ המוזיקה
פרסי אקו"ם ליוצרים בתחום הזמר העברי
15/02/2005
:תאריך יצירה
|