|
|
|
ריאיון |
|
|
|
|
|
מאת: יוסי שיפמן
|
על ברהמס, ויוולדי ועל מוזיקה חדישה |
|
|
|
|
באחת הפעמים ביקשתי מזמרות צעירות ודקות גזרה לחשוב שהן העלו על עצמן עוד מאה קילוגרמים, וככאלה ביקשתי מהן לשיר את אותה אריה. להפתעתן המוחלטת יצא מאותו גוף ומאותם מיתרים של גברת צעירה בעל גזרת גוף צרה, קול אחר, קול הרבה יותר גדול. זה כוחה של החוויה החינוכית".
|
|
|
|
שיחה נינוחה עם הקונטרה טנור הנודע אנדראס שול לרגל הקונצרט המשותף עם אנסמבל סולני ת"א
הקול הגדול שחנך את מרכז ענב
יום לפני השיחה עם זמר הקונטרה-טנור, נפלה לידי תכניית הופעתו הראשונה בישראל, בשנת 1996 – אנדריאס שול היה אחד האמנים הראשונים באירועי חנוכת אולם "ענב" על גג גן העיר בתל- אביב, האולם בו ישיר ביום ראשון הקרוב. תמונה אחת נותרה חרוטה בזכרוני מאותו הקונצרט. באולם עצמו היינו עשרות בודדות של מאזינים. כל מי שהיה שם ידע שהוא נוכח בקונצרט נדיר, בהופעה של אמן בקנה מידה שלא היה מוכר לנו אז, לבטח זמר הקונטרה טנור הטוב ביותר שהשמיע את קולו בציון. הוא עשה זאת בקלילות, ללא הגברה ובקול המקרין שמחה ושמחת עשיית מוזיקה. בדקות שלאחר הקונצרט מבקר מוזיקה נכבד הלך הלוך וחזור באכסדרת האולם ושב ואמר לכל מי שהיה מוכן לשמוע " אני לא מאמין. קול כזה וכל כך מעט אנשים באו......" כשהוא אוחז את ראשו בשתי ידיו. מאז עברו כבר כמה שנים, הופעותיו של שול בארץ, זכו לקהל ולהערכה רבה וכל ביקור שלו בישראל נחשב לחג.
הוא גם קשר את עצמו לארץ כאשר הקשר המוזיקלי שלו עם תמר הלפרין, נגנית כלי המקלדת הישראלית, הפך לקשר קבוע. בני הזוג מרבים להופיע יחד בעולם וכמובן לבקר את המשפחה בארץ ולהופיע כאן.
לשיר עם מאה קילו יותר ערב הגעתו לישראל בהמשך השבוע, אנדריאס משיב לשיחה בדיוק באמצע סדרה של כיתות אמן שהוא מעביר בבית הספר הגבוה למוזיקה בעיר מיינץ. "מיינץ היא עיר קרובה מאוד לביתי, בקידריך, (עיר קטנה בעמק הריין). למרות שכאן ביתי והעיר סמוכה עד היום לא הזדמן לי ללמד כאן. השנה סוף סוף התאריכים הסתדרו. "אני שמח ללמד כאן באותה שיטה ובאותה דרך שבה אני מלמד בבית הספר שבו אני למדתי, 'סקולה קנטורום' בבזל, שוויץ. שם אני מלמד באופן מסודר (בביקוריו האחרונים לימד שול גם במרכז למוזיקה ירושלים – י.ש.)". ההוראה היא תענוג גדול" הוא ממשיך ומספר כשהחוויות מן המקום החדש עוד לא הספיקו לשקוע, "אבל לפעמים קורה שאתה נתקל בסטודנט, שהוא "בלתי לָמיד". כלומר? "אני מאמין שהדרך של אמן, של כל אמן, היא קודם כל לא להפסיק ללמוד. צריך לרצות ללמוד כל החיים. בשבילנו האמנים לימודים הם מעבדה מתמדת. אתה יכול לערוך ניסוי ועוד ניסוי ולעתים התוצאות אינן מוצלחות, או שהן אינן לרוחך, זה בסדר גמור. אבל אתה חייב להתנסות. אני יודע מניסיוני ראשית כל שאני לא מפסיק לנסות. "לפעמים אני מבקש מן המוזיקאים הצעירים, לבצע דברים שהם רחוקים 180 מעלות מן המקובל עליהם, משהו שהוא לכאורה בלתי אפשרי, לאחר שהם מתנסים בהיפך המוחלט, לאופיים, ליכולותיהם, היכולות האמיתיות מקבלות חיזוק יתר ורעיונות חדשים צצים. כך למשל, באחת הפעמים בקשתי מזמרות צעירות ודקות גזרה לחשוב שהן העלו על עצמן עוד מאה קילוגרמים, וככאלה ביקשתי מהן לשיר את אותה אריה. להפתעתן המוחלטת יצא מאותו גוף ומאותם מיתרים של גברת צעירה בעל גזרת גוף צרה, קול אחר, קול הרבה יותר גדול. זה כוחה של החוויה החינוכית. "אנחנו עובדים יפה ובעוד יומיים נקיים קונצרט של כל המשתתפים בכיתות האמן, חוץ מאחר. התגלה בחבורה הקנטה הזאת סטודנט שהוא 'בלתי למיד'. הוא טען שמה שהוא שר ואיך שהוא שר זה נכון והוא לא מוכן לניסויים. לא הייתה לי ברירה, ואז.." הוצאת לו כרטיס אדום? "כן, בדיוק, הוא קיבל כרטיס אדום. הוצאתי אותו מן השיעור. זה לדעתי אירוע חסר תקדים בכיתות האמן שאני מלמד בהן. אבל כאן, חד משמעית, לא היה טעם להמשיך. לא נראה לי שבמסגרת הזאת יש לי עצמי מקום לעימותים מן הסוג הזה ולכן את האריות של הנדל ואחרות נשיר בלעדי אותו סטודנט. "במהלך הימים האלה, עשיתי ניסויים על עצמי. ערב אחד, השבוע לאחר ארוחה, ולאחר שתיית יין, חשבתי שעבדתי די ליום אחד. תמר החליטה שעכשיו אני בשל לנסות משהו חדש, נכנסנו לאולפן ההקלטות שיש לי כאן בבית. ובאווירה מצחיקה כאשר באולפן פועלת מערכת תאורה במיטב מסורת ה'דיסקו', הקלטנו קטעים של הנדל, שאני אשיר בברצלונה, ושירים של ברהמס שבהם החליפה תמר את הצ'מבלו בפסנתר. זה היה חידוש. בסוף אותו ערב אפילו שרתי אנדרו לויד ובר". מוזיקה חדישה: כמו ציות לשוטר תנועהאיך המוזיקה של ברהמס מתחברת אליך, זה רחוק מן הבארוק המזוהה אתך? "מה שקוסם לי בשירים של ברהמס, הוא עושר תפקיד הפסנתר, שמקשה את העבודה של תמר. זו הפעם הראשונה שאני מתמודד עם ברהמס וזה מרגש ומרתק, נותר בשירים הקסם של שיר עם, שיר פשוט בתפקדי הזמר ותפקיד מורכב כאמור לפסנתר. אני מצפה למופע הראשון". אתה כולל בתכניות שלך מוזיקה חדשה או חדישה? "אני סקרן, פתוח ומאוד רוצה לשיר דברים חדשים. אלא שכמעט תמיד בחומרים המוזיקליים החדשים - כל מה שיש הם מנעדים מוזרים, קפיצות בקול לכאן ולכאן - התפקיד של האמן המבצע, מנצח, נגן ובוודאי זמר מסתכם במשהו שניתן לדמותו לציות לשוטר תנועה, המכוון אותך פעם לכאן ופעם לשם ולפתע מרים יד ועוצר את התנועה. "נכון שלא כל המלחינים הם כאלה ולא כל היצירות הן כאלה. המלחין האסטוני הנודע, אַרווֹ פֶּרת, חיבר יצירות שבהן הקול הגברי הגבוה מקבל מוזיקה איכותית שתענוג להתמודד איתה. אני מקווה להיפגש איתו בקרוב ולהופיע ביצירותיו. "יש גם מלחין ישראלי שאני בודק את החומרים שהוא שלח לי, שמו ארי פרנקל, ונראה לי שהוא חי בארצות הברית. זה בדרך... "בינתיים אני מתכונן בחודש הבא, לאחר שאשוב מישראל, להשתתף לראשונה בפסטיבל ריינגאו, זה פסטיבל המוזיקה הגדול ביותר בגרמניה, הוא נמשך כמעט שישה שבועות ומתנהל במקביל בערים וביישובים שונים לאורך הריין. הכל נורא קרוב לנוף הולדתי, נוף שרבים משוכנעים שהוא אחד היפים בעולם, ולמרות זאת עד היום לא שרתי כאן". מיני-אופרה של ויוולדי למה אנחנו מצפים בביקור הקרוב שלך בישראל? "אפשר לראות את הביקור כהמשך של הופעה עם סולני תל אביב שהחלה בעונה קודמת. אז הופענו בירושלים והפעם בחיפה ובתל אביב. בתכנית הרבה אריות מתוך אופרות של הנדל, שבהן אני מופיע בכל העולם כולל אריה מתוך 'רודלינדה' (אופרה שבסתיו הקרוב שול ישתתף בביצועה במטרופוליטן אופרה בני יורק לצדה של רֶנֶה פלמינג שתופיע לראשונה בישראל עם הפילהרמונית ביולי בירושלים - י.ש.). "יהיו גם שתי אריות של הנרי פרסל, האחת אולי המפורסמת ביותר שלו, זו החותמת את האופרה 'דידו ואניאס' האריה שבה מדברת דידו אל מותה הקרוב לאחר שננטשה". זה יהיה בהחלט חידוש לשמוע את אריית הכאב הנשית הזאת, בפיו של גבר בעל קול גדול. "במרכז ההופעה שלי בישראל", אומר שול, "הוא ככל הנראה בסצנה דרמטית של אנטוניו ויוולדי (שזכתה לתרגום "חִדלו עתה"). כשאומרים ויוולדי, כולם חושבים מייד על ארבע העונות. יש מי שזוכר שהוא חיבר מאות קונצ'רטות לכלים שונים. אבל ויוולדי חיבר גם המון מוזיקה קולית. אורטוריות, סרנדות, קנטטות ולא פחות מ-45 (!) אופרות. יצירות טעונות, דרמטיות, בביצוע נכון, אפילו מחשמלות. היצירה הזאת היא מעין אופרה בזעיר אנפין, 'מיני אופרה'. סיפור אהבה של רועֶה ונימפה, רגע של משבר, הרועה עוצר את העלילה ותוהה 'מה היה לי, לאן נעלם אושרי? הוא חושב על האהבה שנעלמה, היא מתה, אולי כדאי ללכת אחריה אפילו אם מדובר בירידה לעולם המתים...." סיפור שמזכיר את עלילת אורפאוס "נכון, מה שיפה ביצירה הזו שיש כאן המון אפקטים שהנגנים צריכים לייצר, הרעדות צליל בכלי הקשת, קטע וירטואוזי של התזמורת שצריכה לדמות את רוחות השאול. עלילה דרמטית דחוסה בקול יחיד ולאנסמבל מיתרים שעובד קשה. אני מאוד אוהב את היצירה". אנסמבל סולני תל-אביב ואנדריאס שול יופיעו במוצאי שבת, 21 במאי 2011 ב-20:30 באודיטוריום רפפורט. טל': 04-8363804.הרצאה מקדימה תתקיים ב-19:30. ביום ראשון, 22 במאי ב-20:30 במרכז ענב תל-אביב. הרצאה מקדימה ב-19:30. טל': 03-5466228.
16/05/2011
:תאריך יצירה
|
|
|