הקול הגדול שחנך את מרכז ענב
 
יום לפני השיחה עם זמר הקונטרה-טנור, נפלה לידי תכניית הופעתו הראשונה בישראל, בשנת  1996 – אנדריאס שול היה אחד האמנים הראשונים באירועי חנוכת אולם "ענב" על גג גן העיר בתל- אביב, האולם בו ישיר ביום ראשון הקרוב.
 
תמונה אחת נותרה חרוטה בזכרוני מאותו הקונצרט. באולם עצמו היינו עשרות בודדות של מאזינים. כל מי שהיה שם ידע שהוא נוכח בקונצרט נדיר, בהופעה של אמן בקנה מידה שלא היה מוכר לנו אז, לבטח זמר הקונטרה טנור הטוב ביותר שהשמיע את קולו בציון. הוא עשה זאת  בקלילות, ללא הגברה ובקול המקרין שמחה ושמחת עשיית מוזיקה.
 
בדקות שלאחר הקונצרט מבקר מוזיקה נכבד הלך הלוך וחזור באכסדרת האולם ושב ואמר לכל מי שהיה מוכן לשמוע " אני לא מאמין. קול כזה וכל כך מעט אנשים באו......" כשהוא אוחז את ראשו בשתי ידיו.
 
מאז עברו כבר כמה שנים, הופעותיו של שול בארץ, זכו לקהל ולהערכה רבה וכל ביקור שלו בישראל נחשב לחג.

הוא גם קשר את עצמו לארץ כאשר הקשר המוזיקלי שלו עם תמר הלפרין, נגנית כלי המקלדת הישראלית, הפך לקשר קבוע. בני הזוג מרבים להופיע יחד בעולם וכמובן לבקר את המשפחה בארץ ולהופיע כאן. 

איך המוזיקה של ברהמס מתחברת אליך, זה רחוק מן הבארוק המזוהה אתך?
 
"מה שקוסם לי בשירים של ברהמס, הוא עושר תפקיד הפסנתר, שמקשה את העבודה של תמר. זו הפעם הראשונה שאני מתמודד עם ברהמס וזה מרגש ומרתק, נותר בשירים הקסם של שיר עם, שיר פשוט בתפקדי הזמר ותפקיד מורכב כאמור לפסנתר. אני מצפה למופע הראשון".
 
אתה כולל בתכניות שלך מוזיקה חדשה או חדישה?
 
"אני סקרן, פתוח ומאוד רוצה לשיר דברים חדשים. אלא שכמעט תמיד בחומרים המוזיקליים החדשים -  כל מה שיש הם מנעדים מוזרים, קפיצות בקול לכאן ולכאן - התפקיד של האמן המבצע, מנצח, נגן ובוודאי זמר מסתכם במשהו שניתן לדמותו לציות לשוטר תנועה, המכוון אותך פעם לכאן ופעם לשם ולפתע מרים יד ועוצר את התנועה.
 
"נכון שלא כל המלחינים הם כאלה ולא כל היצירות הן כאלה. המלחין האסטוני הנודע, אַרווֹ פֶּרת, חיבר יצירות שבהן הקול הגברי הגבוה מקבל מוזיקה איכותית שתענוג להתמודד איתה. אני מקווה להיפגש איתו בקרוב ולהופיע ביצירותיו. "יש גם מלחין ישראלי שאני בודק את החומרים שהוא שלח לי, שמו ארי פרנקל, ונראה לי שהוא חי בארצות הברית. זה בדרך...
 
"בינתיים אני מתכונן בחודש הבא, לאחר שאשוב מישראל, להשתתף לראשונה בפסטיבל ריינגאו, זה פסטיבל המוזיקה הגדול ביותר בגרמניה, הוא נמשך כמעט שישה שבועות ומתנהל במקביל בערים וביישובים שונים לאורך הריין. הכל נורא קרוב לנוף הולדתי, נוף שרבים משוכנעים שהוא אחד היפים בעולם, ולמרות זאת עד היום לא שרתי כאן".
 
מיני-אופרה של ויוולדי
 
 למה אנחנו מצפים בביקור הקרוב שלך בישראל?
 
"אפשר לראות את הביקור כהמשך של הופעה עם סולני תל אביב שהחלה בעונה קודמת. אז הופענו בירושלים והפעם בחיפה ובתל אביב. בתכנית הרבה אריות מתוך אופרות של הנדל, שבהן אני מופיע בכל העולם כולל אריה מתוך 'רודלינדה' (אופרה שבסתיו הקרוב שול ישתתף בביצועה במטרופוליטן אופרה בני יורק לצדה של רֶנֶה פלמינג שתופיע לראשונה בישראל עם הפילהרמונית ביולי בירושלים - י.ש.).

"יהיו גם שתי אריות של הנרי פרסל, האחת אולי המפורסמת ביותר שלו, זו החותמת את האופרה 'דידו ואניאס' האריה שבה מדברת דידו אל מותה הקרוב לאחר שננטשה".
 
זה יהיה בהחלט חידוש לשמוע את אריית הכאב הנשית הזאת, בפיו של גבר בעל קול גדול.
 
"במרכז ההופעה שלי בישראל", אומר שול, "הוא ככל הנראה בסצנה דרמטית של אנטוניו ויוולדי (שזכתה לתרגום "חִדלו עתה"). כשאומרים ויוולדי, כולם חושבים מייד על ארבע העונות. יש מי שזוכר שהוא חיבר מאות קונצ'רטות לכלים שונים.
 
 אבל ויוולדי חיבר גם המון מוזיקה קולית. אורטוריות, סרנדות, קנטטות ולא פחות מ-45 (!) אופרות. יצירות טעונות, דרמטיות, בביצוע נכון, אפילו מחשמלות. היצירה הזאת היא מעין אופרה בזעיר אנפין, 'מיני אופרה'. סיפור אהבה של רועֶה ונימפה, רגע של משבר, הרועה עוצר את העלילה ותוהה 'מה היה לי, לאן נעלם אושרי? הוא חושב על האהבה שנעלמה, היא מתה, אולי כדאי ללכת אחריה אפילו אם מדובר בירידה לעולם המתים...."
 
סיפור  שמזכיר את עלילת אורפאוס
 
"נכון, מה שיפה ביצירה הזו שיש כאן המון אפקטים שהנגנים צריכים לייצר, הרעדות צליל בכלי הקשת, קטע וירטואוזי של התזמורת שצריכה לדמות את רוחות השאול. עלילה דרמטית דחוסה בקול יחיד ולאנסמבל מיתרים שעובד קשה. אני מאוד אוהב את היצירה".

אנסמבל סולני תל-אביב ואנדריאס שול יופיעו במוצאי שבת, 21 במאי 2011 ב-20:30 באודיטוריום רפפורט. טל': 04-8363804.הרצאה מקדימה תתקיים ב-19:30. ביום ראשון, 22 במאי ב-20:30 במרכז ענב תל-אביב. הרצאה מקדימה ב-19:30. טל': 03-5466228.