בוועדת הפרס שזיכתה את סרטו "הערת שוליים" בפרס ישבו רוברט דה נירו, אומה תורמן וג'וד לאו
הוקרה יוצאת דופן
עוד הישג חשוב ליוצר הקולנוע יוסף סידר. אחרי שסרטו הקודם "בופור" זיכה אותו בפרס הבמאי בפסטיבל ברלין ובמועמדות לאוסקר הסרט הזר, הוענק לו אמש פרס התסריט בפסטיבל קאן, בעבור סרטו החדש, "הערת שוליים".
המשלחת שליוותה את הסרט בהקרנתו בקאן שבה כבר לישראל הרבה לפני נעילת האירוע, מתוך מחשבה שלא ייפול בחלקה פרס כלשהו, אבל בצהריים קיבל היוצר טלפון בהול ממנהלי הפסטיבל המבקש ממנו להגיע לאולם הטקס, מבלי ליידע אותו באיזה פרס זכה.
סידר מיהר לעלות על טיסה חזרה לצרפת, אבל איחר את המועד לקבלת הפרס באולם. קיבלה אותו בשמו שרון הראל, העומדת בראש חברת Westend, המפיצה הבינלאומית של הסרט. יצוין שבמהלך התחרות ושוק הסרטים שמתקיים במקום במקביל, זכה הסרט בתשבוחות רבות מצד מבקרי קולנוע מרחבי העולם והוא אף נרכש להפצה בצפון אמריקה (ארה"ב וקנדה) על ידי חברת "סוני פיקצ'רס קלאסיקס" הגדולה.
סידר עצמו, שכבר התבטא בעבר שהוא מופתע לטובה מכך שסרט העוסק בנושא חקר התלמוד, נושא מאוד ישראלי, יהודי ומקומי-איזוטרי - מעורר התעניינות בזירות הסרטים הבינלאומיות, אמר אמש: "קשה לתאר במילים רגשות שנראים תלושים לגמרי מהחיים. אני פשוט שמח כל כך שהסרט הזה זכה להוקרה יוצאת הדופן הזו". יו"ר חבר השופטים, רוברט דה נירו ציין ש"מדובר בתסריט שכתוב טוב מאוד". חבר השופטים, על טהרת השחקנים הפעם, מנה גם את אומה תורמן וג'וד לאו.
"הערת שוליים" המצוין, גדוש האירוניה, ההומור וחוכמת החיים, בהחלט ניחן באותה ראיית עולם אנושית גלובלית שהופכת אותו לאוניברסלי לחלוטין, חרף נושאו ה"יבש והלא אטרקטיבי" לכאורה. במרכזו שני חוקרי תלמוד, האחד, אליעזר שקולניק (שלמה בראבא) אדם מחמיר, שתקן, מוקפד ומדויק, שמקדיש את כל חייו למחקר באפלת הארכיונים, כשהוא בוחן כתבי יד עתיקים. ואילו השני, אוריאל שקולניק (ליאור אשכנזי) הצעיר יותר, הוא חוקר מחונן, מאוד תקשורתי, בלתי אמצעי ובעל יכולות רטוריות מבריקות, השמח על ההזדמנות שניתנה לו לתווך את התלמוד לקהל הרחב. הבעיה העיקרית בסיפור הזה היא שהשניים הם אב ובנו.
אמנם מתקיימת ביניהם, ובין האסכולות השונות שהם מייצגים, תחרות סמויה, אבל בסך הכול הם אוהבים ומעריכים מאוד זה את זה. הקשר הסבוך ביניהם מתחבר לנושא המיתולוגי של יחסי אבות בנים, אבל פרט לכך מתאר הסרט גם את מאחורי הקלעים של העולם האקדמי כשוועדות מומחים, פקידים מוטים ונגועים בפוליטיזציה וביצרים עזים באים לחלק כיבודים יוקרתיים לאנשי התחום, כשהשיא הוא - פרס ישראל. האב והבן נאבקים על שאריות כבודם העצמי והמקצועי ביצירה שיש בה תפניות מפתיעות.
בפרס הגדול בפסטיבל "דקל הזהב", זכה "'עץ החיים", סרטו המאוד שנוי במחלוקת בין מבקרי הקולנוע של טרנס מאליק. סרט נוסף שעורר הדים הוא "מלנכוליה" של לארס פון טרייר. הבמאי הדני הוכרז בסוף השבוע שעבר "פרסונה נון גראטה" וסולק מאתר הפסטיבל, עקב סדרת התבטאויות טיפשיות בזכות היטלר ונגד ישראל. כוכבת הסרט קירסטן דאנסט זכתה בפרס השחקנית הטובה ביותר, בעוד הבמאי לא נוכח באולם, כאמור.
פרס מצלמת הזהב הוענק ל -Las Acaciac של פבלו ג'ורלי. פרס חבר השופטים ניתן ל"פוליס", של מייוואן לה בסקו. בפרס הבמאי זכה ניקולס וינדינג ראפן על סרטו "דרייב". פרס השחקן הוענק לז'אן דוז'רדן בזכות "הארטיסט". בפרס "גרנד פרי" זכו "היו זמנים באנטליה", של נורי בילג'ה ג'יילאן ו"הילד עם האופניים" של האחים דארדן.