ספר השירה הראשון של סיגל בן יאיר "לא מעודן" (בהוצאת הליקון) מיקם אותה במרכז לבה הפועם של השירה הנכתבת בארץ. לא במפתיע התקבל ספרה הראשון בהערכה גדולה . השירה שלה יוצרת דיאלוג ישיר, אירוני, כן ומרגש בכל המובנים שבהם שירה יכולה לדבר: עם האני, עם הסביבה החברתית והפוליטית, עם השפה ועם האמנות.
השבוע תשתתף סיגל בן יאיר בפסטיבל המשוררים במטולה ואלה הן חמש ההמלצות שלה.
1. ספר
בחרתי את "הגלים" של וירג'יניה וולף. זה ספר שהיא כתבה ב-1931. אני מאוד אוהבת אותו ואת האמירה המודרניסטית שלו. הוא כתוב בזרם תודעה ומתאר שישה חברים, שלושה גברים ושלוש נשים, מילדות עד זקנה. כל הספר בנוי ממחשבות וקטעי זיכרונות שלהם, אין כמעט דיאלוגים ואם כן אז הדיאלוגים הם מתוך הזיכרונות שלהם. יש גם דמות שביעית של חבר שמת שמתקיימת דרך הזיכרונות. בתוך זה יש תיאור מאוד יפה של גלים.
הספר הזה מאוד דיבר אלי. הוא צופן בתוכו המון משמעויות, אמירות על החיים, על הקיום האנושי, על חברות ועל הזדקנות. על מצבו של האדם בתחילת המאה העשרים. זו גם סוג של התנסות שהדהימה אותי מאוד, האפשרות שוולף נתנה לכתיבה כזו של זרם תודעה. כל הספר הוא על מה שמתרחש בתוכם, במחשבה.
עטיפת הספר "הגלים" (תמונת יח"צ)
2. סרט
פה הייתה לי בעיה. מאוד התלבטתי בין שני סרטים. האחד הוא "גוסט דוג" של ג'ים ג'רמוש בזכות היכולת שלו לחבר בין ניגודים בין פילוסופיה מזרחית, סמוראים ומאפיה. וגם בזכות זה שהסרט מלווה במוזיקת היפ הופ והשחקן, פורסט וויטאקר, שכל תפקיד שלו מעוצב באופן מושלם. בפעילות השקטה שלו, באופן שבו הוא עובד עם הטקסט הסמוראי שמדריך אותו בסרט יש המון המון אמירות בסאב טקסט.
סרט אחר, שלא יצא בארץ, הוא Little Ashes מ-2008 . הגעתי אליו במקרה. יש לי שתי ילדות מתבגרות וחיפשתי בשביל הבת שלי חומר על שחקן בשם רוברט פטינסון מהסדרה "דמדומים". גיליתי שהוא משתתף גם בסרט הזה, בתור סלבדור דאלי. זה סרט עלילתי היסטורי שמתרחש במדריד ב-1922 ומתאר את הפגישה בין דאלי, לורקה ולואיס בונואל. הוא עשוי מאוד יפה ומספר על מערכת היחסים בין שלושתם כסטודנטים צעירים על רקע מה שקורה בספרד באותה תקופה. מאוחר יותר לורקה נרצח.
3. אלבום
גם פה הייתה לי התלבטות, אבל מה שבסוף ניצח הוא לאו דווקא הטוב ביניהם אלא משהו שמלווה אותי בשנים האחרונות. אני מאוד אוהבת את כל הדיסקים של פלאסיבו, שהיו לפני שנה בארץ. יש להם אלבום שנקרא meds. לסולן שלהם, בראיין מולוקו, יש קול מרגש ומדהים ובאלבום הזה יש לו דואטים מאוד יפים עם מייקל סטייפ מ-REM ועם אליסון מוסהרט, מלהקת The Kill. זה דיסק שמדבר על פרנויות, סמים, תרופות פסיכיאטריות, כישלונות, דיכאון. לסולן יש זהות מינית לא ברורה והכל מתבטא בטקסטים שלו על מערכות יחסים.
4 . מופע במה
הייתי עכשיו במופע של "הקליק" בקריות, מופע איחוד לכבוד 30 שנה לדיסק שלהם "אמא אני לא רוצה להיגמל". ההופעה מאוד מרגשת, במיוחד מרגש לראות את דני דותן על הבמה, הוא פרפורמר ענק, עובד הרבה עם הידיים ומעבר ליכולת הווקאלית שלו יש גם את הטקסטים והמוזיקה שאנחנו מכירים משנות השמונים. אני מאוד ממליצה ללכת. יש להם מתופף חדש עודד פרח, יופי של מתופף, שמחליף את ז'אן ז'אק גולדברג . באמת התרגשתי ומעבר ללחזור בזמן זה גם לחוות את זה שוב ויש להם גם שיר חדש.
5. אתר אינטרנט/ בלוג
הבלוג "מצב נפשי" של יורם קופרמינץ - האמן, הסופר, המשורר, הצלם - אדם מאוד רב תחומי. הוא מציג שם את העבודות שלו שתמיד מעניין לראות ולהכיר. זו תמיד חוויה נפשית מאוד עמוקה לראות עבודות שלו. גם העשייה שלו באינטרנט, כמדיום, וגם עבודתו כאמן ככותב יוצרים שילוב מעניין שאפשר לראות את התוצאות שלו בבלוג.
בכמה מילים על "לא מעודן"
"לא מעודן" התקבל בחיבוק גדול מצד הביקורת. מה הפתיע אותך במיוחד בתגובות שקיבלת לספר?
ביקורת זה נהדר ומחמיא מאוד ואיזה כייף, ומפתיע כל מה שאפשר לומר. אני יכולה לספר לך על שתי תגובות שקיבלתי מנשים. אשה אחת אמרה לי 'אני מחזיקה אותו ליד הלב שלי'. וכשהיא אמרה לי את זה הרגשתי שהלב שלה מונח ליד הלב שלי. אשה אחרת אמרה לי שפתאום יש לה קול, שמישהו שומע אותו וטוב לה לדעת שיש לה עוד מישהו שמדבר בקול שלה.
התגובות מהסוג הזה זה הדבר שהכי הפתיע אותי. היו הרבה אנשים שיצרו קשר דרך פייסבוק או דרך מייל וכתבו תגובות מאוד יפות וזה באמת חימם את לבי. יש לי שיר שנקרא "תקח אותו" , שיר שלא מופיע בספר. השיר נכתב בעקבות סיפור קצר של סלינג'ר. יש שם משפט שמדבר על לקחת את הלב ולהחזיק אותו כמו ציפור. זה בעצם מה שהאנשים האלה עשו בשבילי – הם לקחו את הלב שלי והחזיקו אותו.
שיר מהספר:
פסטיבל המשוררים יתקיים בין התאריכים 9-6 ביוני 2011 במטולה. מפגש קריאה עם המשוררים סיגל בן יאיר, חן ישראל קלינמן וגילית חומסקי בהנחיית פרופ' נסים קלדרון יתקיים ביום חמישי, 9 ביוני 2011 ב-11:30 בתיאטרון בית יד ראשונים במטולה.