אז מה שלום אפרים שמיר? בריאיון לטל גורדון לקראת מופע משולש חדש עם קלפטר ואולארצ`יק מתברר כי הוא עדיין לא נרגע מאלבום הסולו שהוציא לפני שנה וחצי, ובמקביל - מתרגם ספר על תורות מזרחיות ומג`מג`ם מדי פעם עם החברים בכוורת (חברים לחיים). ולריאיון הזה יש גם חלק ב` מלא כל טוב ( פרטים למטה).
שני גיטריסטים ואולארצ`יק אחד
מופע חדש מפגיש שוב על אותה במה שלושה מיוצאי כוורת, אפרים שמיר, יצחק קלפטר ואלון אולארצ`יק להופעה של "מיטב הלהיטים" מלהקת האם ומקריירות הסולו של השלושה.
לאחר מספר קטן של הופעות הרצה תתקיים בשישי הקרוב ההופעה הרשמית הראשונה במועדון הזאפה ברמת החייל, ויום לאחר מכן הם יופיעו במרכז הקונגרסים בחיפה, בערב התרמה מיוחד של עמותת “השולחן העגול”, האוספת כסף לתמיכה בילדים נזקקים ובארגונים שעוסקים בילדים.
שני גיטריסטים נפלאים על הבמה, קלפטר ושמיר, אולארצ`יק על הבס ואשר פדי בתופים, ולמעלה מעשרים שירים, ביניהם “המגפיים של ברוך”, “יו-יה”, “פה קבור הכלב”, “היא כל כך יפה” (כוורת), “רוקד לכל הבנות”, “שיעור מולדת”, “בחברת עצמי” (שמיר), “בואי נגיד שאני שלך”, “היא הולכת בדרכים”, “בא לשכונה בחור חדש” (אולארצ`יק), “האהבה שלי היא לא האהבה שלו”, “שיר אהבה בדואי”, “צליל מכוון”, “נפגשנו”, “לוקח את הזמן”, “שיר הטמבל” (קלפטר), וזוהי, בכל זאת, רשימה חלקית...
"הופעה בלי אוונטה"
אפרים שמיר, שאני מהמרת שהוא הורבאלי בין השלושה, מספר על היוזמה למופע החדש:
"יצחק צלצל ושאל אם בראש שלנו לעשות דבר כזה, גם מתוך הכיף שבדבר, וגם בגלל ההיבט הפרנסתי. נפגשנו, נהנינו, השירים צלצלו אחלה, וכולם להיטים שכבר הצליחו, קל לנגן אותם, ואין את הממד של מה יחשבו, מה יגידו, איך ישפטו אותם. אנחנו לא מבצעים אותם אחרת במופע. האחרת הוא בזה שלכל אחד מאיתנו יש את טביעת האצבע שלו כמוזיקאי, אבל בגדול שום דבר בשירים לא השתנה. זה לא עיבודים מחודשים".
- מלבד לנגן ולשיר אתם גם מספרים נניח קצת מהסיפורים שמאחורי השירים במופע?
"אנחנו לא בשלב הסיפורים, אנחנו עוד תינוקות בתחום הזה, אבל זאת הופעה נורא נורא יפה. אני בכוונה אומר ככה, להבדיל מהופעה `מדהימה` וכו`, כי זאת באמת הופעה נורא יפה, כי יש בה השירים ואותנו נטו, בלי אוונטה, בלי תאורות, מלבושים או ריקודים. מה שיש בהופעה הזאת זה המפגש האינטימי עם שלושתינו".
- לאיזה קהל אתם מכוונים ומאמינים שתגיעו עם המופע החדש? לבוגרי כוורת או לאנשים צעירים?
"אני אישית מעדיף לכוון בעיקר לקהל שקונה כרטיסים... אבל תופעה שלמדתי לזהות אותה זה שבאים אנשים בני גילנו עם הילדים שלהם. גם ב`גידי, דני וחברים` זה ככה, גם באיחודים של כוורת, ואפילו במופע ההרצה שעשינו בזאפה היו הרבה בני נוער".
"כמו שחתול סיאמי הוא חתול סיאמי ככה קלפטר הוא גיטריסט"
קלפטר, כותב פורה שאוחז בארסנל להיטים מפואר, ביניהם רבים רבים שכתב לאחרים, מאריק איינשטיין ועד גלי עטרי, מעדיף להשאיר אותם במקומם ולהתמקד במופע בלהיטים מקריירת הסולו שלו.
"ניסיתי לדרבן אותו לעשות להיטים שכתב לאחרים אבל יצחק אומר שמה ששל אחרים שייך לאחרים. זאת דווקא גישה מעניינת... בינינו, רק מהשירים שלו שאנחנו לא עושים אפשר היה לעשות תכנית שלמה. הוא כותב בכמויות. אם הוא היה עושה גם שירים שכתב לאחרים היה לנו את `יושב על הגדר`, `מבלי להפריע את שלום הציבור`, `שביר`, מיליון שירים נפלאים שהוא כתב. אני מנסה לשכנע אותו והוא אומר, `עזוב, לא צריך להגזים`. הוא צודק, אבל קשה מאוד לעצור".
- סיפרת פעם שהגעת ליכולת הנפלאה שלך בגיטרה דרך המון המון שנים של עבודה ואימונים. אמרת שאתה היית צריך לעבוד נורא קשה כדי להגיע לרמה שגיטריסטיים “טבעיים” מגיעים אליה יותר בקלות. קלפטר, למשל, הוא אחד מהטבעיים האלה?
"קלפטר הוא מורי ורבי והוא מהגיטריסטים הטבעיים. כמו שחתול סיאמי הוא סיאמי, ככה קלפטר הוא גיטריסט. גודל השליטה שלו על הגיטרה הוא בכלל לא רלבנטי. יש תקופות שהוא היה מתאמן יותר והשליטה שלו בגיטרה היתה יותר חלקה, אבל אצלו זה בכלל לא משנה, כי הוא גיטריסט כמו שכושי הוא כושי. זאת מתנת טבע, ואתה לא יכול לקנא במתנת טבע. על עצמי אני יודע שאין עוד אפרים שמיר בעולם, לטוב ולרע, אני מנגן כמו שאני מנגן, ולעולם לא אנגן כמו מישהו אחר, כי הוא כבר מנגן את זה".
"רק מהג`מים שלנו בכוורת אפשר להוציא לפחות חמישה תקליטים"
במסגרת הפרומו למופע הוציאו השלושה לרדיו סינגל חדש, “מטוטלת”, מילים ולחן של אולארצ`יק, ואם אפילו אני כבר שמעתי אותו ברדיו, סימן שהוא מושמע.
"כשנפגשנו לחזרות הראשונות דיברנו על אפשרות שנוציא שיר שיוביל את הפרומו למופע, וכל אחד הביא את מרכולתו ופרש אותה בפני היתר. `מטוטלת` נבחר, אבל דובר אפילו על לעשות אולי תקליט שלם, מכל המרכולות... כל אחד השמיע שם בוכטה של דברים טובים, אז מי יודע, אולי נעשה את זה".
- זה דבר רגיל ששלושתכם נפגשים לנגן יחד, או שזה משהו שקרה רק לצורך המופע?
"לא שלושתנו, שבעתנו. לפעמים מאיר בא מאמריקה ואנחנו מתכנסים באולפן של אלון, מזמינים אוכל, אוכלים, דופקים את הראש עם קצת וודקות, ואי אפשר שלא לנגן. ישר משתלטים על הכלים ומתחילים לנגן. בעיקר התפרעויות, ג`מים, שטויות. גידי ממציא שירים, ממציא טקסטים על המקום".
- זה נשמע כאילו יש מצב לאלבום כוורת חדש מתישהו, לא?
"למרות שמהג`מים האלה אפשר להוציא לפחות חמישה תקליטים, אני לא חושב שכוורת תעשה פעם עוד תקליט חדש. כי תקליט זה כבר פרויקט, ובפרויקט מישהו צריך להיות אחראי על הכל, ועכשיו כל אחד מאיתנו אחראי על הקריירה שלו, ותמיד כל אחד הוא בדיוק באמצע תקליט, או הצגה, או טלביזיה, את יודעת, באמצע חייו. ואתה לא יכול לעצור הכל רק בגלל שהשפרצנו את הדברים האלה. בכל זאת צריך ארגון וקונספט, ואנחנו לא יכולים לעבוד עם מישהו חיצוני שלא בא מאיתנו. החומרים, בכל מקרה, מוקלטים, אבל רובם לא לפרסום כי הם נועזים מדי".
אפרים ואלון, מאיר ואפרים, אלון ודני, דני וגידי..
חברי כוורת לא ממש נפרדו אף פעם. מלבד האיחודים הידועים, הם מוצאים את עצמם יחד על במות בקונסטלציות שונות, בשנים האחרונות למשל רץ המופע “גידי, דני וחברים” שבו משתתפים גם שמיר ואולארצ`יק, גידי גוב הוציא עכשיו אלבום בהפקתו המוזיקלית של אולארצ`יק, ונראה שהחיבור המקורי בין החברים בלהקת האם הוא חיבור עומק מהותי, והרבה יותר ממשהו נקודתי וחד פעמי.
- נוצרו חבורות בכוורת? נגיד משהו כמו גידי ודני מול קלפטר ומולך?
"אי אפשר להגדיר את זה ככה. אני זוכר את עצמי בקשר דומה עם כל החברים. אולי בתקופה מסוימת התקרבה החברות עם מאיר כי הוא היה ב”גולה” ותמיד היה מתקשר אלי כשהיו באים החגים והוא היה חוטף את המלנכוליה. ועכשיו, בזכות העבודה על המופע עם אלון יש יותר קירבה. בתקופה מסוימת היה קשר מיוחד ושפה משותפת בין דני לאלון, עד שדרכם האמנותית התפצלה כשאלון הלך לכיוון מורכב יותר ולמד ג`אז, כשאת דני לא מעניין כל הסיפור הזה. דני וגידי התקרבו מאד ועד היום יש ביניהם יחסים מאד מיוחדים על רקע הדמיון הגדול ביניהם ברצונות, בתשוקות המקצועיות. הם כל כך דומים שכשהם נכנסים לחנות בסן פרנסיסקו חושבים שהם זוג... אפילו כשהם קונים בגדים בנפרד הם קונים את אותם בגדים..."
"קורע את התחת בתרגום"
- מלבד המופע, מה קורה עם שלושתכם בימים אלה?
"אלון מאד עסוק בהפקת תקליטים, מוזיקלית, הוא כותב מוזיקה לתיאטרון פה ושם, ובאופן כללי עסוק מאד במוזיקה. יצחק בעיקר כותב שירים, הוא מופיע עם `צליל מכוון` וגם מתארח בכל מיני הופעות, אני מופיע עם `גידי, דני וחברים`, וגם לבד עם ההרכב שלי, ובמופע הפרטי שלי אני גם שר שירי רוקנרול קלאסיים באנגלית, אני אוהב לנגן בלוזים, ושר כל מיני דברים כאלה שרוב הזמרים המקוריים שלהם מתו...
"חוץ מזה אני עסוק מאד בחודשים האחרונים בתרגום של הוגה דעות אמריקאי בשם אלן וואטס. עוד לא החלטתי מה הגורל של זה, קודם כל החלטתי לתרגם. הוא איש שמאד מעניין אותי ספציפית, לא נתקלתי בו בעברית, ואני חושב שזה הפסד גדול למי שלא יכול לקרוא את זה. זה בנאדם בעל מחשבה אדירה. המומחיות העיקרית שלו היא אינטרפרטציה של תורות המזרח למערב. הוא מומחה גדול בזן, טאואיזם ובודהיזם, והדרך שלו להציג את זה למוח המערבי היא וירטואוזית. אז גם מתוך הנאה גדולה וגם מתוך זה שאולי אני באמת אהפוך את זה לאיזשהו פרסום, החלטתי לתרגם את זה, ואני די קורע את התחת על זה".
"אני עדיין מסטול מהדיסק האחרון שהוצאתי"
- ומה עם חומרים חדשים מטעמך?
"האמת שחומרים חדשים לא עלו על דעתי עד שהתחלנו לבחון את האפשרות של לעשות תקליט (עם יצחק ואלון). זה כמו עם אוכל, אתה אוכל כשאתה רעב, ואני לא רעב במיוחד כרגע. דווקא ברגע שנאמר “בואו תביאו שירים כדי להוציא אחד שיוביל את המופע”, פתאום נכנסנו להתקפת יצירתיות שהפתיעה אותי. אני צריך מטרה, כשיש מטרה אני הרבה יותר יעיל. חוץ מזה אני עדיין מסטול מהדיסק האחרון שהוצאתי, לפני שנה וחצי. אני כל כך אוהב אותו."
- את האחרון שלך, “ים הבטון”, הביקורות מאוד אהבו. יכול להיות שאם הוא היה מצליח יותר מבחינה מסחרית גדולה זה היה משפיע על הרעב היצירתי שלך?
"התגובות היו טובות אבל הוא לא מכר מיליונים, וייתכן שהייתי יותר רעב אם הוא היה מוכר יותר, אני לא יודע. בסופו של דבר אתה לא פועל בריק. אם הדברים שלך מתקבלים בהתלהבות זה מלהיב אותך בחזרה ונוצר איזה מין מעגל קסם כזה. אבל אני מסופק ממנו ומאד מאד אוהב אותו. מלכתחילה הוא נועד בשביל חברת עצמי בכלל".
- בפעם האחרונה שנפגשנו במסגרת אייטם לתוצרת הארץ, זה היה בחדר כושר...עדיין מתמיד עם זה?
"בטח. כשאני אמות אני אמות על הליכון. שיראו שיהודי מת בריא..."
קלפטר, אולארצ`יק ושמיר יופיעו ב- 25 בפברואר, ו`, ב- 21:00 במעדון הגולדסטאר זאפה בתל-אביב , ויום למחרת, שבת, ב- 20:00, בהופעה מיוחדת במרכז הקונגרסים בחיפה שכל הכנסותיה קודש לילדים נזקקים. לפרטי הופעות נוספות במהלך מרץ
..אבל זה לא כל מה שיש לאפרים שמיר לומר. בהמשך הריאיון לטל גורדון, שיפורסם כאן בשבוע הבא, הוא יספר על קריירה נוספת שלו – לימוד פרפורמנס, על תהליך החניכה בתחום של אביב גפן, יעלה זיכרונות מפולניה וינתח ביושר מדוע הוא פחות מצליח מסחרית. טעימה לדוגמה: "בארצות הברית עשו פעם סקר על מהו הפחד הכי גדול של אנשים, והסתבר שדיבור בציבור, שזה סוג מסוים של להיות על במה, הוא הפחד הכי גדול, גדול יותר אפילו מפחד מוות..".
24/02/2005
:תאריך יצירה
|