קפה בגדד על אמת
 
עלמה הראל סוגרת מעגל קטן בפסטיבל ירושלים השנה, תוך כדי שדרוג מהותי. בדיוק לפני שלוש שנים, ביולי 2008, היא הגיעה לפסטיבל הזה עם בעלה, הבמאי האמריקני בועז יכין ("פרש"), בן להורים ישראלים, אז הוא הקרין באירוע את סרטו הפרובוקטיבי "מוות באהבה".
 
עכשיו היא כאן כבמאית של סרט ראשון, דוקומנטרי, מסעיר ופיוטי, "חוף בומביי", ודי מתרגשת להגיח לפסטיבל בבירה בפאזה הזו.
 
סרטה בן ה-80 דקות, שיוקרן בפסטיבל לראשונה מחר, ויפתח את אירועי הקולנוע הדוקומנטרי בפסטיבל, מתאר סוג של מודל החלום האמריקני ושברו. יזמים אמריקנים תכננו להפוך את האזור שסביב ים סלטון המלאכותי - שנוצר בעקבות שיטפונות שהחריבו סכרים בלב האזור המדברי של דרום קליפורניה - ל"פאלם ספרינגס ליד הים".
 
בסרטוני התדמית שלהם משנות ה-50, שפותחים את הסרט, נראית הדמייה של האתר המבטיח, שהפך מ"עמק המוות" ל"שקע סלטון" עתיר המים המתוקים - כגן עדן עלי אדמות עבור אנשי הבורגנות המדושנת של קליפורניה ותיירים אקסקלוסיביים. אלה הוזמנו להשתזף בחופים הלבנים, בצילומים בהם נראים גולשים ובחורות בבגדי ים אופנתיים.
 
אבל, חלום הקיט המתוק הפך במרוצת השנים לסיוט בלהות.  המים הומלחו, האזור הוזנח ונשכח והיום הוא נראה כשרשרת של יישובי רפאים, שכוחי אל, עם בתים נטושים, עזובה ומעט תושבים, הזויים, תימהוניים ונושאי שריטות שונות, שנאחזים-מתחפרים בחבל הארץ הזה. עלמה הראל, 35, התבייתה על המקום הזה – מעין "קפה בגדד" על אמת - שהפך למושא סרטה הדוקומנטרי הראשון. 
 
בסרט הפואטי, היפה והמיוחד הזה, שידה המכוונת והמנחה של הראל ניכרת בו מאוד, תוכלו לראות, בין היתר, את בני פאריש, ילד בן שבע המוגדר כלוקה בתסמונת דו-פולארית (מאניה דיפרסיה), ומתפקד בעזרת ריטאלינים וריספרדל, וסובל מעליות וירידות תכופות במצבי רוח. הוא בן למשפחה מוזרה של חובבי נשק ואמצעי חבלה. 


"חוף בומביי" (תמונת יח"צ)

סי. ג'יי תומפסון, בחור שחור בן עשרה, הגיע למקום מלוס-אנג'לס כדי להציל את עצמו מלהפוך לשכיר חרב במלחמת כנופיות שם, כמו זו שבה נרצח דודנו. רד, בן 80 פלוס, הוא אחד מזקני היישוב. פעם הוא עבד בשדות הנפט והיום הדיאטה שמזינה אותו היא וויסקי וסיגריות.
 
בסרט, שזכה בפרס הדוקומנטרי בפסטיבל "טרייבקה" ("לא העזתי אפילו לחשוב שהסרט יזכה, וכשזה קורה אין ספק שזה מחמיא, אבל גם מטיל עליך נטל של אחריות ומחויבות לעבוד קשה ולקחת את העניין הזה ברצינות") שלובים, בהתאם לקונספט הייחודי של הראל, גם סצנות מבוימות וקטעי ריקוד בעלי כוריאוגרפיות מיוחדות ומוזיקה של להקת "ביירות" (לה יוצרת הראל קליפים) ובוב דילן.