בין הישן לחדש

"קיבלתי לנהל את המקום היפה ביותר בעולם ואני עושה את זה בדחילו וברחימו, בידיעה שלמקום הזה מגיע הכי הכי - כל דבר צריך להיות איכותי מאוד ופורץ דרך, כמוסד תרבות מוביל" אומרת שוש יניב מנהלת מוזיאון מגדל דוד  בירושלים בריאיון ראשון להבמה.
 
יניב מנהלת את המוזיאון כבר 15 שנה ובניהולה העלה המוזיאון ההיסטורי שורה של תערוכות  ייחודיות שהצליחו להביא אל מצודת דוד מספר מבקרים עצום.

התערוכה הזכורה ביותר היא זו של דייב צ'יהולי מ-1999 שמיקם את יצירות הזכוכית שלו בחלל המצודה. מיליון ורבע איש נהרו לתערוכה ההיא. מאז עלו במקום גם "צלילים" שיצרה באתר הארכיאולוגיה חווייה של צלילים תנועה ותאורה, "רכבת לירושלים" שסיפרה את סיפור קו הרכבת יפו-ירושלים, "אות ועוד" המוצגת עד סוף ספטמבר ומספרת את סיפור האלף בית ועוד ועוד.

פרויקט נוסף שנקשר לאחרונה למוזיאון היה הכשרת חלל הקישלה, בית הכלא הטורקי במיוחד לצורך העלאת יצירתו של סטיב רייך " רכבות אחרות" במסגרת "עונת התרבות הירושלמית".
 
מטרת הפרויקטים הללו היא לדברי יניב  "לחדש, להתחבר למקום הזה מחדש גם מבחינה פיזית. זה המקום שבו הכל אפשרי ובלתי אפשרי - בין העיר העתיקה לחדשה, בין הישן לחדש, בין המזרח למערב  - נקודה מיוחדת שכל מה שנעשה בה צריך להיות מיוחד באותה המידה". 
לפתוח את שער הזכוכית

יוזמה נוספת של המוזיאון בשנים האחרונות היא "החיזיון הלילי" – חוויה רב חושית  המספרת את סיפורה של העיר ירושלים ותולדותיה לאורך 4,000 שנה. למעשה מדובר בגרסת תלת ממד מתקדמת ומשוכללת של  מה שפעם נקרא "מופע אור קולי". המופע מוקרן  על המצודה ועל חומת ירושלים באופן העוטף את הצופה במראות ובצלילים כמעין קונצרט ויזואלי מרהיב. המופע עושה שימוש  בטכניקות חדשניות ובמערכת מחשוב משוכללת, המפעילה לא פחות  20 מקרנים, 10 נגני וידאו, 14 מחשבים, 14 רמקולים וכיוצ"ב.
 
שתי סיבות עיקריות הניעו את יניב ואת אנשי המוזיאון ליזום את החיזיון הלילי. "היה לנו ברור שהמבקר חייב לחוות את השהייה במגדל דוד בלילה עם העוצמה של המקום והיופי שלו כשהוא מואר". סיבה נוספת יוצאת מגבולות המוזיאון אל העיר העתיקה. לדברי יניב: "במשך הרבה שנים טענתי ש'שער הזכוכית' שבזמנו היה סוגר על שער יפו והעיר העתיקה בשעות החשיכה הוא שער שניתן לפתוח אותו אם יהיה דבר מספיק מרתק מעניין וחוויתי שימשוך אנשים ואז בתגובת שרשרת חנויות ייפתחו. לפני חמש שנים הצלחנו לשכנע את משרד התיירות, עיריית ירושלים והקרן ירושלים להאמין בחזון שלנו".

החזיון הלילי  במוזיאון מגדל דוד (צילום: נפתלי הילגר)

 
"ידענו שאנחנו רוצים לעשות סוג של מופע שאינו מופע חי, מופע שחוזר על עצמו, שיהיה איכותי מבחינה אמנותית, שבאמצעותו 'נוריד את השמים' כמו בכל הדברים שאנחנו עושים" ממשיכה יניב ומספרת, "שהמופע יספר את הסיפור של ירושלים באופן מרגש מאוד ולא משנה מאיפה אתה מגיע מבחינת שפה, תרבות וגיל תוכל לחוות אותו באותה מידה. קל להגיד אך קשה לעשות ולא לרדת למכנה משותף נמוך.
 
"חיפשנו חברה שתעשה לנו קסם שתהפוך בלילה את החצר על החומות המגדלים והמצודה לדבר אחר ומצאנו חברה צרפתית (אז לא הייתה חברה כזו בארץ). שהייתה לה את הטכנולוגיה. ואז התחילה עבודה ממושכת של המוזיאון לבנות את הסיפור, לתת אימג'ים ומוצגים ויזואליים שאפשר יהיה  לעבוד אתם. הבחירה הייתה ויזואלית אקוסטית -  בחירה בדברים שקל להמחיש מבחינה ויזואלית ושהם מובנים כי זה מופע ללא מלל כמו קונצרט אחד גדול.
 
"עבדנו על זה לאורך שנה וחצי גם על המופע עצמו אבל גם על יצירת תשתית כי אנחנו נמצאים באתר ארכיאולוגי חשוב מאין כמותו שבו לא חופרים לא בקירות ולא ברצפה והנחת התשתית הייתה עבודה מסובכת מורכבת ועדינה של אנשי מקצועי מהארץ ומהעולם.  מבחינת סדר גודל לא נעשה דבר כזה בשום מקום אחר בעולם. 
 

"מגדל דוד" חזיון אור קולי (צילום: נפתלי הילגר)

אז מה מציע בעצם החיזיון?
 
"החיזיון הלילי  קצת כמו חלום דבר לא אמיתי, מי שמגיע הנה מטייל בהתחלה לאורך המצודה ואז יש כמה חוויות ויזואליות כדי להכיר את המצודה ואחר כך מתיישבים למופע מרכזי וכל החצר הופכת להיות דבר אחר במופע תלת ממד בשילוב עם המקום המיוחד והיפה ביותר בעולם לטעמי".

ומה על שער הזכוכית?

"השגנו חוויה שהיא חד פעמית ולשמחתי בעקבותיה נפתח שער הזכוכית של שער יפו. בלילות יש בעיר העתיקה פסטיבלים ואירועים, החנויות פתוחות והיא כבר לא נסגרת בלילה כמו בעבר".
 
לאלו גילאים מיועד החיזיון?
 
"זה רב גילאי לחלוטין. מגיל 5 ומעלה. והקהל מגוון ברמה מרגשת. יש פה ילדים ונוער, נוער יהודי מחו"ל, חיילים ופנסיונרים וישראלים מטיילים ובליל השפות שנשמע פה בערב הוא מפתיע למופע שהוא בעצם ללא מילים ואנשים יוצאים מאוד מרוגשים. מאוד מרגש לראות את האנשים שיוצאים מהמופע. מזג אוויר הירושלמי בערב רק מוסיף לחוויה".
 
מי מימן את הפרויקט הזה?
 
"שליש עיריית ירושלים, שלישי משרד התיירות ושליש -  הלוואה שלקחנו בגיבוי ובערבות הקרן לירושלים שאותה אנו משלמים עד היום". 

בשנים האחרונות  אתם שותפים לפרויקטים ייחודיים רבים  מעבר לפעילות של המוזיאון ההיסטורי
 
"אנחנו מוזיאון לתולדות ירושלים שמציג את ההיסטוריה בתצוגת קבע יפהפייה ומוסברת בהרבה שפות. אנחנו עורכים סיורים ומשקיעים בחוויית ביקור משמעותית. בקיץ למשל אנחנו מציעים סיור אוהבים בירושלים שמתחילים במוזיאון בתצפית, עוברים לסיור בעיר העתיקה בעקבות אהבות אחרות וחוזרים לראות את החיזיון  ויוצאים מלאי אהבה לעיר.
 
"ועם זאת-  מוזיאון של היסטוריה עושה היום את ההיסטוריה של מחר. זה עושה את החיים יותר קשים כי כל פעם מחדש צריך להמציא דבר שלא היה אבל אנחנו מאוד פתוחים לעבוד עם יוצרים צעירים ומגמות חדשות אני חושבת שזה התפקיד שלנו אחרת אין לנו מה לעשות כאן.

"ואנחנו מנסים לגוון בין אירועי תרבות. יש אצלנו אירוע ט"ו באב עם עינת שרוף,  אסף אבידן יופיע אצלנו בתחילת ספטמבר ובהמשך יתקיים קונצרט חזנות שפונה לקהל מעורב לא רק קהל מסורתי של קונצרטים לחזנות.  זה התפקיד שלנו כעושי תרבות. זה לא במקרה אלא בכוונת מכוון לכל מה שאנחנו עושים פה".
 
ומה על הקשר עם הקהילות המקומיות בירושלים, בעיר העתיקה ובכלל?
 
"מגדל דוד מציג את ירושלים על ההיסטוריה של אז ועכשיו כעיר מאוד רב תרבותית ורב דתית ורב קהילתית. זו חלק מהעבודה שלנו שפחות רואים – עבודה שנעשית עם הקהילות במקום, כולל פעילויות במזרח ירושלים. יש לנו מחלקה ערבית, יש לנו  פעילות עם עולים באתיופיה שעוסקת בחזון האתיופי של ירושלים. אנחנו מרגישים כחלק מהקהילה של המקום ולא כגוף תרבותי שעושה מופעי על לעשרה איש מביני דבר. אנחנו כאן לשרת את הקהילה שבה אנחנו נמצאים אנחנו עובדים עם הקהילה, לשירותה. לא מספיק בעיני, מנהל מוסד תרבות צריך לקום בבוקר לחשוב מה עוד לא עשית ומה עוד אפשר לעשות".
 
כאמור יניב נמצאת כבר 15 שנים בתפקידה. "אין לי שום דעה בעניין של כמה שנים צריך לשבת מנהל במוסד תרבות לשבת. אני נמצאת פה לשרת את המקום ולא  להיפך". ואכן למרות שהיא אחראית על אירועים שהניעו מאות אלפי אנשים להגיע למוזיאון הירושלמי, לדבריה "זה הריאיון הכי ארוך שעשיתי". "מה שמשנה זה מה נעשה במקום ולא מה אני עושה. זה במודע וזה מתאים לי. מי שצריך לדעת יודע". 

 
מוזיאון מגדל דוד - חצר המצודה (תמונת יח"צ)
 
"אני מקווה שהחיזיון כמו פעולות אחרות שאנחנו עושים ונעשה יגרמו לאנשים  לבוא לכאן שוב ושוב. באופן מסורתי למוזיאון היסטורי באים  פעם אחת.  ואצלנו אני מקווה שתלמידים ואנשים צעירים ילמדו להכיר את המקום ולראות בו בית שקורים בו כל מיני דברים ושהמקום הזה יהיה הפתח לטיול בירושלים ולא משנה איזה סוג טיול זה. אנחנו כאן, מחכים לכולם ונמצאים פה לשרת אותם".

"החיזיון הלילי" מועלה מדי יום (למעט ימי שישי) במהלך אוגוסט 2011. כרטיס: 55-45 ש"ח. כרטיסים בערב המופע על בסיס מקום פנוי בטל': 02-6265333, לקבוצות: 02-6265327. אתר המוזיאון .