מחול - מופע:עידן אלתרמן והמג'יקל מיסטרי טור

מוזיקה נהדרת, ביצועים מדויקים בשילוב הומור ונונסנס מופרע יוצרים בידור מוזיקלי נפלא

מופע נונסנס מוזיקלי

אולם תיאטרון תמונע היה מלא, צפוף וחם, כמעט באופן חריג לגבי מישהו שאיננו זמר בהגדרתו. וזה היה מפתיע, אך גם לא. נכון שעידן אלתרמן לא נודע כזמר, על אף שמלאכת השירה כלל אינו זרה לו (אם בפרויקט המוקדם של "לולה" עם חברים כאבי גרייניק וירדן בר כוכבא) וכשחקן שגם שר (בגרסה העברית של המחזמר "אבניו Q", למשל).

אבל גם למרות הקילומטרז' שצבר בתיאטרון (מ"קידוש" בבית לסין ועד "שחק אותה סם" שהוא יעשה בקרוב בתיאטרון העירוני באר שבע כממלא מקום לגורי אלפי) דומה שהקהל הרחב, זוכר לו חסד הופעות הקומדיאנט שלו, מאז "ילדים סורגים" (עם אותו גרייניק) ועד "שבוע סוף" הטלוויזיונית. כך שיש קשר, מה גם שאלתרמן הוא דמות אהודה ואהובה, נעימה ומשמחת כמעט תמיד.

המופע "אלט שיפט" ממזג מבחינת עדין אלתרמן שתי אהבות גדולות - מוזיקה והומור, וגם שתי אמנויות - שירה והצחקה, לכדי יצירה שההגדרה הראויה לה היא הופעה מוזיקלית מבדרת, או אולי מופע בידור מוזיקלי, אך גם ואולי יותר - מופע נונסנס מוזיקלי. הרעיון כל כך פשוט עד שמפליא איך לא עלו עליו קודם (בעצם כן, אבל מעולם לא למופע רחב יריעה) ובבסיסו תרגום, כמעט אחד לאחד, מילולית אם ניתן - אהבה וכיף נוספים של אלתרמן - של להיטי פופ ורוק מן העולם, לעברית מדוברת. כלומר, הוא מבאר ומפרש שלאגרים מוכרים בדרכו שלו. בה בעת גם מצדיע לשירים גדולים וגם מסתלבט עליהם קלילות. ויש לו את זה. בכמויות.

למרבה המזל - שלו, של המופע, ושל הצופים - עידן אלתרמן נהנה משיתוף פעולה נפלא עם להקת הקאוורים "מג'יקל מיסטרי טור", חבורה של חמישה מוזיקאים צעירים ומבריקים, שמשחזרים, גם הם כמעט אחד לאחד, את הסאונדים המוזיקליים והווקאליים של המקור המתורגם. מומחיות לא פשוטה, שילוב של אוזן חדה, בקיאות מרשימה, מוזיקליות גבוהה, יכולת נגינה משובחת ובעיקר אהבה עצומה למקורות ולמורשת הקודמת. ממש חוצלארץ בעברית. והאהבה המשותפת לחומרים, שלו ושלהם, כמו ההנאה הבלתי מסויגת שבה הם מטפלים בשירים, כובשות בבלתי אמצעיות המלבבת שלהם.

מגיקל-מיסטרי-יחצ.jpg
עידן אלתרמן והמגי'קל מיסטרי טור, צילום: שחר טוויזר

אלתרמן ובנדק בחזות חשופים

בשעה וחצי של הופעה, ספרתי כעשרים קטעים במופע, כולל גגים מוזיקליים ושטויות-סטיות אל העבר. כבר ההצגה של אלתרמן כ"(קבלו את) אלויס פרסלי!!!" על ידי אורן קוריצ'ונר, גיטריסט וזמר ב"מגי'קל" מבהירה את הכוונה למי שאולי טעה במקום ובהופעה. בטח. עידן פרסלי. חברה', אם לא השארתם את הרצינות בבית, זה הרגע הנכון והאחרון להיפטר ממנה.

ואולי כדי להבהיר את הכוונה ואת רעיון התרגום, הם פותחים עם "לולה" של להקת הקינקס הבריטית, שיר שמן הסתם שימש השראה גם ל"תפסתי ראש על הבר" של שלום חנוך. אלתרמן שומר על אווירת הקוקסינליות המקורית אם כי בקריצה הרבה יותר מודגשת (אגב שימוש במלים מתחרזות כמו קולה או קורולה): "כשהיא התפשטה לשנינו יש אותו דבר... צריך לעבור חוויות בחיים/ אני לא מפחד ויש לי ביצים/ כמו שללולה...".

אחרי שיתבדח על התלאות והקשיים של מתרגם - בין היתר מפני שהלחיצה הבו-זמנית על מקשי אלט שיפט לא מספיקה - "כל דבר שהיא עושה הוא קסם" (של להקת פוליס) הוא דוגמה של התייחסות אחד לאחד, כולל ההרמוניות הקוליות של ארבעה זמרים (וב"פוליס" הם היו שלושה בלבד, להזכירכם). וישנה גם חירות אמנותית, בשינוי המין של השיר, או כפי שאלתרמן מזהיר מראש: "לקחנו שיר ורצחנו לו את האמ-אמא", בדמות "גברבר מאוהב" שהוא רי-מייק משעשע של (וכאן אשתמש ברשותכם באלט-שיפט) "Woman In Love" שכתבו הביג'יז לברברה סטרייסנד: "יש לי בבטן פרפר והוא מזמזם/ אולי הוא צרצר... יש לך ישבן נהדר/ (מתחרז עם) סולו גיטאר!". ברורה הכוונה. ואם לא הגג המוזיקלי לקינוח של סולו גיטרה מזרחית (שיקו פלדמן, הגיטריסט המוביל) יבהיר למה הוא "גברבר"...

אלתרמן הוא לא הסולן הבלבדי. ל"מג'יקל", שמנהלים קריירת קאוורים נפרדת ומוצלחת לא פחות (אם כי בנאמנות מוחלטת למקורות וללא גוני הנונסנס האלתרמני), סולנים ראויים משלהם, כשהבולטים בהם אורון קוריצ׳ונר וקובי סנדהאוס (נגן הקלידים). הם חולקים בביצוע "זה היה נפלא" (would’nt it be nice) של הביץ' בויז, באווירת הסרף המדויקת של החוף המערבי, למרות שהשיר סוגד לנערות של חיפה...

עידן אלתרמן עושה קולות, מנגן באקוסטית, מפעיל כלי הקשה, וגם עושה צחוקים ומצב רוח בין השירים. עם בדיחות ואזכורים מענייני דיומא, גם על מולנר ומרגול, השתטויות ואלתורים און דה ספוט. "כל הסאונדמנים למדו בכתה ה1" מצד אחד (הסבר: נסו להגיד בקול ה1, מה תקבלו?), או מאמץ את השם "רזית" לבת שמציע פלדמן, אבא טרי עוד מעט ("זאת תמיד מחמאה!"). וגם דאחקות נונסנס מוזיקליות מובהקות כמו "אם אני סובל מחוסר ביטחון עצמי/ ...יושב מול המחשב ועושה גוגל על עצמי", או איזה שיר קצרצר מ"ילדים סורגים" בפתיחת ההדרנים. בדרך כלל לבד, עם האקוסטית.

החבורה משתדלת לארח בכל הופעה חבר-שניים בביצוע כמה מן השירים. הפעם היו אלה אורי גוטליב ו...דביר בנדק. גוטליב, שגם לו יש להקה (בשם "השלמת הכנסה" וזו לא בדיחה) ניגן בס בשיר הקאנטרי "איש מלא בצער" (שיר עתיק של אחד דיק בורנט מ-1913, שמשולב בפסקול הסרט "אחי איפה אתה" של האחים כהן) וחלק בשירה עם עידן ב"ירדה לסיני" ("היא ירדה לסיני/ ובלעדיי... תמיד חייתי באשליה שהיא אוהבת אותי/ עכשיו אני במחשבה שהיא שוכבת עם בדואי...") בעקבות "כרטיס נסיעה" של הביטלס. לביצוע השיר, בחמישי בערב, קדמה התנצלות (אולי רגע הרצינות היחיד במופע) על סמיכות המקרים עם פיגועי הטרור בדרך לאילת.

בנדק, שכבר לא מפתיע ביכולותיו המגוונות, הרשים כזמר וגם כפרפורמר עשוי ללא חת בביצוע "לומד איך לעוף" ("אין לי כנף/ הכי קשה/ זה לחזור עכשיו...") של טום פטי, וב"(אני) רק ג'יגולו" ("אני לא ג'יגולו/ אני סקסי רצח") המיוחס ללואי פרימה (משנת 1956!). בחירות מלאות משמעות לגבי הביצוע. בהתפרעות של הרגע אלתרמן ובנדק פשטו חולצות וניתרו אחד מול השני בחזות חשופים, כמנהג שחקני כדורסל אחרי מבצע וירטואוזי מושלם. נו, נחשו מי עף ונחבט על מערכת התופים?

לאונרד כהן שר ישי לוי

בין שני האורחים השחיל אלתרמן את "גרסתו" של ליאונרד כהן (הבעלים החוקיים של "dance to the arms of love") ל"רקדי" של ישי לוי. גג נהדר, ביצוע מושלם, ורגע שיא מזוקק של חירות התרגום, אם כי בכיוון ההפוך, שבא בעצם ללגלג על הדרישה הבלתי ניתנת ליישום שלנו מזמרים מזרחיים לשיר "שירי איכות". ולמי שלא מבין מה זה להתנשא, עידן מוכן להסביר בשפה קלה. ובביצוע המדויק להפליא במילוליות שלו ("so dance and lift your arm…") הוא שומר על ארשת הפנים הליאונרד כהנית, ממש כמו נגינת הגיטרה של פלדמן. ולמיטיבי לכת יש גם שורה נבחרת מ"המענטזת" של ג'קי מקייטן. פצצה!

וגם השחיל את "שיר ההיגיון" (לוג'יקל סונג) של להקת הסבנטיז האגדית סופרטרמפ, באווירת מחאת האוהלים, בביצוע קולי מצוין, זהה אינטונציה, של סנדהאוס. הוא גם הפליא לעשות כשהצטרף לעידן בביצוע "ציפור שחורה" (של הביטלס) בדמותו של צחי, האייקון הקלאסי האלתרמני מ"נווה חמציצים". חיקוי נהדר. השיר אגב מסתיים בהצדעה למשחק הסלולארי "אנגרי בירדס" - "ציפור שחורה מטילה פצצה". פצצה אמרנו כבר?

עד לסיום שמענו את "שבי כאן טלי" (lay down sally) של אריק קלפטון עם אורון כסולן; את "שועלונת" (פוקסי ליידי) של ג'ימי הנדריקס עם עופר קורן, נגן הבס, כסולן אנרגטי, ביצוע שכלל הצגת רוק'נרול של נגינה על השולחנות ועמידת ראש לוליינית של אלתרמן; ו"תבלי אתי ת'לילה" (let’s spend the night together) של הרולינג סטונס; ואת "איש אינו מושלם" ("ככה העולם/ אפילו הדגים שבים/ יודעים/ אלה החיים") - במקור "joy to the world" של "ליל שלושת הכלבים" - שמציג על דרך ההומור כמובן, את חברי הלהקה ומשתתפי המופע.

עסקת חבילה נהדרת

להדרנים ("אני אמן חסר כריזמה", מתבדח עידן עם צופיו. "נכון שאתם רוצים שנמשיך?") שמרו אלתרמן והחברים את צליל הנשמה של מוטאון (סבנטיז למי שלא היה בסביבה) עם "מותק", הכיסוי שלהם ל"my girl" (של הפיתויים), כולל מעידה לשונית עוקצנית בכיוון מרגול, ואת הרוק השוצף של ה"טרוולינג ווילבוריז" הנהדרים עם "זהירות שביר" (handle with care), כשאורון מיטיב לחקות את הוד סולניותו של רוי אורביסון הזכור לטוב.

אחלה תרגומים, ויותר מזה - אחלה של בחירה. מגוונת ואקלקטית. שירים טובים, שלא מיוחסים או מיוחדים לז'אנר מסוים או לתקופה מסוימת. מבחר מוזיקלי שמציע ומדגים - ועוד איך - בקיאות בחומר ושליטה במגוון סגנונות, מה שמרכך קצוות ומקהה קוצים והופך את המפגש לחוויה מפנקת שאינה תלויה בגיל, בידע, במוצא ובטעם. מצד אחד, בהירות הסאונד ושלמות הבאלאנס הכרחיות, כיון שעם כל הכבוד למוזיקה, עדיין המלה היא החשובה במופע. מצד שני, ומניסיון ההופעה הזו, ככל שהמופע מופרע יותר (מלשון הפרעות ותקלות), הוא יוצא מופרע יותר, כשאיכויות הסטנד-אפ והאלתור נכנסים לפעולה. אז גם נכנסת יותר נשמה והמופע יותר מרגש, מהנה ומצחיק.

בכל מקרה, מבחינת הקהל זו עסקת חבילה נהדרת: גם שירים מוכרים, גם מוזיקה שמנוגנת ברמה הכי גבוהה, גם מלא קסם, בידור וצחוקים. ואפשר להבין את התשואות והבקשות ל"עוד ה-פעם! עוד ה-פעם!". במחשבה נוספת" לא מפתיע כלל שהאולם בתמונע היה מלא. אם לעידן אלתרמן והמג'יקל מיסטרי טור, יהיה אוויר בריאות ובלוח הזמנים שלהם, זה מופע לריצת מרתון. עקבו בלוח המודעות. בכל מקרה ב-3 באוקטובר, יום הולדתו ה-40 של אלתרמן, "אלט שיפט" יגיע לזאפה תל אביב, למופע שהכנסותיו לטובת "כנפיים של קרמבו", עמותה לטובת ילדים ובני נוער עם מוגבלויות.

המג'יקל מיסטרי טור: אורון קוריצ׳ונר - גיטרה ושירה; קובי סנדהאוס - קלידים ושירה; עופר קורן - בס ושירה; שיקו פלדמן – גיטרה; אספיס רייז – תופים.

עידן אלתרמן והמג'יקל מיסטרי טור. Alt Shift. תמונע תל אביב. חמישי 18 באוגוסט 2011.