סיפורו היפה של מאיר שלו הופך להצגת יחיד שתופסת תאוצה אחרי חציה הראשון
סיפור מלא לב
את "הטרקטור בארגז החול", ספרו של מאיר שלו, יש להודות כי לא קראנו, בתי ואני, אך שמו של הסופר היווה, ללא ספק, את אחד ממוקדי המשיכה להצגה על פי הספר, וייתכן כי הציפיות המוקדמות היו הסיבה לרגשות המעורבים עימם חזרה לפחות אחת מאיתנו הביתה מההצגה.
על במת האולם הקטן של מוזיאון תל אביב תפאורה של נוף העמק, רקע לסיפורו של הטרקטור האדום המלווה את חייו של הדוד אהרון, מושבניק על פי כל תווי התקן של ההתיישבות העובדת, כולל החולצה הכחולה והערכים של ארץ ישראל הישנה והטובה, שגורמים לקטנה לפלוט לעברי בהנאה, "הוא מדבר מצחיק!".
הכל כרגיל בחייהם של אהרון ושל הטרקטור הנע בין חברי המושב, תוך שהוא מעורב בעבודות חקלאיות ובחיי החברה של המושב, עד הרגע בו מחליט המושב להוציא ישן מפני חדש, ולהביא טרקטורים חדשים ומבהיקים במקום הטרקטור האדום הוותיק והדוד אהרון המזדקן, מן הסתם, גם הוא.
כוחה של ההצגה הוא בסיפור מלא לב המאפשר לילדים להתמודד עם קונפליקט הזקנה וההתיישנות, ובקסמו האישי הרב של אסף אלברשטיין, מי שגם עיבד את הסיפור לתיאטרון ועיצב את התפאורה. כשחקן יחיד הוא נושא את הסיפור על גבו, יוצר קשר מצוין עם הילדים שמולו ומעורר אצלם אמפטיה גדולה שגורמת להם לענות לו, להשתתף ולהישאר מעורבים לאורך כל ההצגה.
מקסימים במיוחד הם הרגעים בהם נוסע הטרקטור הקטן על הבמה - בסוף ההצגה יוזמן גם אחד הילדים לנסיעה ביחד עם אהרון על גבי הטרקטור- השירים המצחיקים בהם מלווה אהרון את שגרת יומו, והתמונה בה הוא ממחיש את עבודתם בשדות כשהוא נוסע אל מאחורי שולחן התפאורה ומציג במקומו טרקטורון קטנטן ואהרון זעיר הנוסעים על השדות המוקטנים לאורך ולרוחב.
"הטרקטור בארגז החול" (מקור: אתר תיאטרון קמגולם)
אסף אלברשטיין, אגב, הוא גם האיש העומד מאחורי תיאטרון "קםגולם", המציג את עצמו כקרקס נודד של שחקן או שניים ובובות, העובד בתקציב מינימלי ומוזמן לגנים, כמו גם לאולמות, לא נתמך ולא מסובסד, כפי שכתב בחוברת אותה חילק בתום ההצגה, ואשר זו ההצגה הראשונה מביתו שאליה אנחנו נחשפות.
"תיאטרון לילדים סקרנים", מוסיף התיאטרון ליד שמו, וכפי שמובטח מאותה חוברת, אכן עולה מההצגה תחושה רעננה של שפה תיאטרונית שונה מעט מזו שמוכרת לנו, אך זו אינה נעדרת נקודות תורפה, המורגשות במיוחד בחציה הראשון של ההצגה.
חלק זה סובל מדלות סיפורית מסוימת ותחושה כי נמתח יתר על המידה ללא מבנה ברור וללא התקדמות ממשית בעלילה, מה שיצר בחצייה הראשון של ההצגה פיזור מסוים ותחושה של מריחה, שנדמה כי לא הפריעה, כאמור, לקהל הילדים, להתחבר רגשית למתרחש מולם.
"הטרקטור בארגז החול", על פי ספרו של מאיר שלו, גילאי 8-4, 50 דקות, תיאטרון "קםגולם".עיבוד לתיאטרון, עיצוב תפאורה ומשחק: אסף אלברשטיין, בימוי ועיצוב תאורה: איתמר מורנו, לחנים ופסקול: אמיר ברנד, בובות: אלכס מרגולד, ציורים: גליה לרך, טרקטור ותפאורה: דידי אלון.