מחול - בלילות הקיץ החמים- שיר אהבה למתי

לא כדאי להחמיץ את מופע המחווה של תאטרון הספריה למתי כספי ושיריו הגדולים בגרסה בימתית ססגונית, מרנינה מרגשת ויפהפייה

תמונות באלבום

"מתי כספי נחשב על ידי רבים לאחד המוזיקאים המוכשרים הפועלים בישראל. יצירתו מקיפה קרוב לאלף שירים, מהם שנכתבו לאמנים אחרים ומהם שביצע בעצמו. יצירתו המוזיקלית ידועה במורכבותה, במיוחד במהלכים ההרמוניים הייחודיים. עם זאת, שיריו כתובים במתכונת הפופולרית של הזמר העברי, והיו בהם רבים שהפכו ללהיטים והותירו חותמם לאורך השנים".

את הטקסט הזה, המופיע בפתח הערך של כספי בוויקיפדיה אני מביא כלשונו משום שארבעת המשפטים המרכיבים אותו ממצים בדייקנות לקונית את מכלול תרומתו הייחודית של מתי כספי לזמר הישראלי מאז שהחל לכתוב כשהיה בן 15, ואחר כך בלהקת פיקוד דרום, ובהמשך ללא הפוגה כמעט ללא הפוגה.

המחווה של תיאטרון הספריה נהנית כמובן מהאוצר הזה שהוא גם ליבת המופע שערך וביים אלון אופיר ועיבד אמיר לקנר. המחמאה הראשונה לשניהם היא בבחירת 26 השירים שבחרו מתוך האוצר הבלום, שמלווה את החברה הישראלית כ-45, והשפיע על רבים וטובים.

המחמאה השנייה היא שהחליטו לא ללכת בעקבות המחוות לשיריהם של יאיר רוזנבלום ב"מיקה שלי", של צביקה פיק ב"מרי לו" ושל שלמה ארצי ב"לילה לא שקט", והניחו לשירים שנבחרו להוליך עלילה של תמונות באלבום של גן עירוני מלבלב, כפי שצולמו בלחנים של כספי ובשירתם של נתן זך, אהוד מנור, תרצה אתר, חנוך לוין, יעקב גלעד, יענקלה רוטבליט, יורם טהר לב, רחל שפירא, יהונתן גפן, דן מינסטר, יצחק לאור ועידית חכמוביץ.

"בלילות הקיץ החמים" (מקור: אתר ביה"ס בית צבי)

לא לחינם הדגיש מתי כספי בדברי ההערכה שלו למופע, בסיומה של הבכורה החגיגית, כי הגרסה הבימתית של אופיר עשתה צדק למשוררים והכותבים כי "הטקסטים הם שבעים אחוזים מאיכות השיר", ולא לחינם החמיא בלקוניות האופיינית שלו לעיבודים המוזיקליים של לקנר, כי נהנה מאוד מבחינה מוזיקלית. ולא לחינם שיבח בהומור האופייני שלו את הביצועים כמי שהאירו לו את יפי יצירתו ש"אולי כדאי ששוב יכתוב אותם".

כי כן, מופע המחווה הזה היה מקסים ויפהפה מרגע הכניסה לאולם תיאטרון רמת גן כשאל הבאים נשקפת התפאורה הנהדרת של אבי שכוי שכמו העתיקה אל הבמה את גן מאיר בתל אביב, במבט מהכניסה ברחוב המלך ג'ורג' לעבר הבימה עם הפרגולות בואכה רח' טשרניחובסקי. את הגן הבימתי הזה העשירו עשרות התלבושות הצבעוניות היפות בעיצוב של לירון מינקין.

אחר כך מפתיחה ועד סיום נשפכה על הגן הזה התאורה הצבעונית של דולב ציגל, שידע לתאר בפנסיו גוונים של בוקר, צהריים ערב ולילה שלאורם ואפלתם, בין ענפי העצים ועל הספסלים, ולרגלי המזרקה המפכה מים חיים, נרקמו פרקי ה”עלילה”: סיפורים אנושיים של אכזבות ותקוות, כאב, וגם חיוך והומור, וכמובן זכרונות של אהבות, הרבה אהבות.

ביצועים ומבצעים מרגשים

המופע נפתח – וגם הגיע לסיומו - עם שירו של נתן זך "לא טוב היות האדם לבדו", שנתן את הטון הכללי לערב המרגש. החלק הראשון נערך בקו קליל יחסית עם כמה הצצות לעבר שירים כבדים כמו "בצער לא רב, ביגון לא קודר" שאופיר ביים כדואט של שתי נשים הנפגשות מעל קברו הטרי של בעלן, במשחקן הנסער של רויטל זלצמן וניצן אשל שבהמשך הפליאה בביצוע של "שיר היונה" של שמרית אור, שבוצע במקור על ידי נתנאלה, שכמו כספי נכחה בהצגת הבכורה.

דניאל אפרת, שחקן נפלא בכל רגע ובכל מחווה, ואדיר מור הזכירו נשכחות ב"ילדותי השנייה", אוהד יהודאי, בקולו הנמוך מאוד, ונועה גודל בקולה הגדול, שרו "מקום לדאגה" וגלעד שמואלי, הזמיר שבחבורה, יחד עם מונה מרקוביץ הרטיטו בשיר "היא חזרה בתשובה".

"בלילות הקיץ החמים" (מקור: אתר ביה"ס בית צבי)

מהשירים הקלים יותר בוצעו בחלק הראשון הלהיטים "כלבלב הו בידי בם בם" ו"מי כאן ראה את באני", “נח" ו"נחליאלי", “הנה הנה" ו"אמור שלום", והוא נחתם בביצוע מקסים של "מה זאת אהבה", שהשאיר תהייה להפסקה, מה כבר נקבל בחלק השני.

ומה שאופיר ולקנר והלהקה העניקו לקהל הוא חלק שני שכולו רגש, וכל ביצועיו ומבצעיו מרגשים עד דמעות. זה התחיל עם "מערבה מכאן" אנרגטי של הבנות, והמשיך אל שמונה ביצועים סולניים מרטיטים, החל ב"סליחה" בביצועו של אדיר מור, דרך גרסה מדהימה של "לקחת את ידי בידך" בביצוע עוצר נשימה של נועה גודל כאשה נבגדת.

אחריה, כגבר הבוגד המתייסר, גלעד שמואלי ריתק את הקהל עם "ברית עולם" האחד והיחיד, ורויטל זלצמן רעננה את הקדרות עם "עוד יום", לפני שהלהקה שרה את שיר הנושא של הערב. מונה מור הייתה בכל גופה וקולה "נערת רוק", ואוהד יהודאי כאב ב"לא ידעתי שתלכי ממני", והמשיך עם ניצן אשל ונועה גודל עם "חלומות שמורים".

שיאיו הדרמטיים של הערב, לפני חתימה, היו "ילד אסור, ילד מותר", של יעקב גלעד, בביצוע כואב ומכאיב, מרגש ונרגש של דניאל אפרת. הלהקה הצטרפה אליו ב"איך זה שכוכב" של נתו זך, וניצן אשל שבה להרטיט עם "אישה" של עידית חכמוביץ.

"בלילות הקיץ החמים" (מקור: אתר ביה"ס בית צבי)

התשואות הסוערות והנרגשות שליוו את הסיום נענו בהצגת הבכורה החגיגית בביצוע מיוחד של "מישהו" כמחוות תודה אישית נוגעת ללב של אלון אופיר ואמיר לקנר, שהתיישב ליד הפסנתר.

שני אלה נכנסו לעומק אל עולם השירים של כספי, פענחו אותם מחדש, עיבדו את צליליהם – וראוי בהחלט לשבח את קבוצת הנגנים שהתניעה את השחקנים – ויצרו מופע שהוא תיאטרון-זמר משובח בכל מרכיביו, ומחווה ראויה ליוצר ייחודי.