פרסים והצלחה קופתית
 
שני הסרטים הישראליים הבולטים שיצאו כאן השנה זכו שניהם בפרסים בפסטיבלים בינלאומיים נחשבים - בזכות תסריטיהם. "הערת שוליים" קטף את פרס התסריט בפסטיבל קאן, ואילו "בוקר טוב אדון פידלמן" זכה בפרס התסריט בפסטיבל סאנדנס האמריקני.
 
האחרון, אותו ביים יוסי מדמוני, נמצא כעת בשיא הצלחתו. מאחוריו זכייה בפרס הסרט הטוב בפסטיבל קארלובי וארי הצ'כי ובפרס הראשון בפסטיבל ירושלים. מעבר לכך, זה שבועיים ויותר הוא עומד בהצלחה גם במבחן הקהל, וכסרט ארט-האוס מאופק, מסוגנן ומתפייט מסוגו זו בהחלט הפתעה נעימה שבפרק זמן כזה מגיעים אליו כ-35 אלף צופים.
 
בזירה הבינלאומית הסרט ממשיך את מסע ההצלחה והוזמן להשתתף בתחרות הרשמית של פסטיבל טורונטו, בתחרות הרשמית של פסטיבל המבורג, וכן בפסטיבלים בינלאומיים בליטא, הולנד, איסלנד, פסטיבל המפטון שבארה"ב, וכן בפסטיבלים בוונקובר, קנדה, ויאדוליד, ספרד, ריו דה ז'נרו, ברזיל. ובהמשך גם בהודו ובאורוגוואי.
 
ב"בוקר טוב אדון פידלמן" מגלם ששון גבאי את יעקב פידלמן, אחד משני בעלי מחסן לשיפוץ רהיטים בדרום תל-אביב, ששותפו הוותיק והנאמן מקס מלמוד מת לפתע. עם הקראת צוואתו מופתע פידלמן לגלות שמלמוד הוריש את חלקו בעסק לבנו שלו, נוח (נבו קימחי), המעוניין למכור את מחסן הרסטורציה לכרישי נדל"ן ולצאת עם רווח יפה.
 
אלא שאביו מתעקש להמשיך ולהפעיל את העסק, למרות החובות הכבדים. מי שמסתמן כקרש הצלה עבורו הוא אנטון (הנרי דוד), בחור זר המופיע במחסן הרהיטים ומתחיל לעבוד אצלו. הוא מגלה במחסן פסנתר סטאנוויי עתיק יומין, שמכירתו עשויה לשחרר את העסק מחובותיו. אנטון גם יוצר קשר רומנטי עם חווה (שרה אדלר), אשתו ההרה של נוח, מה שישפיע על כל הנפשות הפועלות.
 
אני שואל את התסריטאי של הסרט, ארז קו-אל, 33, מהי הזיקה שלו, אם בכלל, למקצוע של חידוש רהיטים ישנים. "אין לי אמנם שום קשר לרסטורציה, אבל יש לי אהבה והערכה גדולה לאמנים מהסוג הזה, לאנשים שעושים דברים בידיים", הוא משיב.
 
"הקשר העיקרי שלי לנושא הוא רגשי. התחלתי לכתוב את התסריט הזה לפני לא מעט זמן, כאשר עדיין למדתי באוניברסיטת תל-אביב. זה התחיל כפרויקט גמר שלי באוניברסיטה. למעשה, כתבתי ושכתבתי את התסריט הזה במשך חמש-שש שנים, במגמה שיהפוך לסרט באורך מלא, ובשלב מסוים הצטרף המפיק חיים שריר לפרויקט הזה, עוד לפני שהיה לו במאי. ובמרוצת הזמן הזה גם צברתי ניסיון בקולנוע. כתבתי את הסרט 'חמש שעות מפריז' תוך כדי, ועשיתי גם עבודות שונות לטלוויזיה".
 
ואיך בעצם חברת לבמאי יוסי מדמוני?
 
"עבדנו ביחד על הסדרה 'חיים אחרים', ובמהלך ההפקה הראיתי לו את התסריט. כשיוסי נכנס לפרויקט בחרנו בו מתוך ציפייה שישתמש בתסריט הזה ויעלה אותו קומה. אין לי עניין לכתוב משהו כדי שמישהו יבצע אותו ככתבו וכלשונו. מה שמעניין אותי זו האינטראקציה, העבודה המשותפת עם במאי שמביא את האינפוט שלו. הסרט הוא בסיס לעבודה משותפת. ואכן היו לא הערות שונות, שבעקבותיהן לא הייתה לי בעיה לשכתב אותו, ולעשות עם יוסי סיעור מוחות ולדוש כמעט בכל סצנה וסצנה. ושכתבנו אותו כמה פעמים, ועם זאת התסריט במהותו לא השתנה". 


מתוך הסרט "בוקר טוב אדון פידלמן"

"התסריט הוא לחלוטין של ארז", אומר מדמוני. "אבל, מאחר שיש לנו רקע של עבודה משותפת בטלוויזיה, כשהוא בא אליי עם הדראפט הראשון של התסריט, והכיוון שלו היה ללכת על 'להציל את הסדנה', בתור הקונפליקט המרכזי, אני חשבתי שכדאי לא פחות מכך גם לחזק את עניין האבהות הביולוגית והרוחנית במשולש האנושי הזה. לשמחתי, ארז היה מספיק נדיב ופתוח לקבל את הערותיי בנוגע לדברים שיגרמו לי להתחבר יותר לסיפור, ולכן בהחלט אפשר לומר שזה סרט אישי".
 
קו-אל: "הבחירה ביוסי הייתה בין היתר בגלל שהוא תסריטאי בזכות עצמו ועורך תסריטים עם המון ידע וניסיון בתחום. העבודה המשותפת שלנו נועדה להעשיר את היצירה. זו הייתה המטרה העיקרית וכך באמת היה".
 
"אין לי בעיה עם שינויים ושכתובים"
 
לאחר שהתסריט סופי והפקת הסרט מתחילה, האם לך כתסריטאי יש עדיין תפקיד?
 
"האמת היא שבדרך כלל בדברים שאני עושה אני לא נמצא על הסט. אני רק בא לבקר פעם ב... במקרה הזה הייתי המון על הסט, בעיקר כי יוסי רצה. היה לי מאוד נוח להיות שם בתור עוד מישהו שמכיר את הסיפור לעומקו.
 
"אני לא יודע אם לשהייה שלי שם הייתה איזו השפעה על העבודה, אבל הייתי שם המון, הרבה יותר ממה שאני אוהב. בדרך כלל זה מעיק עליי. זאת למרות שאם אני נדרש לשינויים או לשכתובים תוך כדי צילומים, אני זורם עם זה בלי בעיה. אם זה משרת את השחקן, זה נכון בעיניי ואין לי בעיה עם שינויים ושכתובים. אני לא מאמין שכל מילה קדושה.


מתוך הסרט "בוקר טוב אדון פידלמן"
 
"עבודה יוצרת היא דבר דינמי, וחלק מהעבודה אלה השכתובים החוזרים ונשנים. הרי סרט עובד המון שינויים תוך כדי הפקה, עריכה ועבודת הסאונד. זה תהליך שלא נגמר. שלב שאני אוהב להיות מעורב בו יותר הוא העריכה. לא שעשיתי בסרט הזה משמרות עריכה, אבל הייתי בחדר העריכה וצפיתי בסרט אינספור פעמים, תוך כדי עריכה. זה מה שמעניין ומרתק בעבודה הקולנועית".
 
כשראית את העותק הסופי של "פידלמן", זה מה שדמיינת שייצא ממה שכתבת?
 
"כבר בראף-קאט יכולתי לדעת איך הסרט ייראה, פחות או יותר. מבחינת הקצב והסגנון זה בהחלט היה כמו שהתסריט התכוון אליו. הטקסט והסאב-טקסט של התסריט נשמרו מאוד גם הם.
 
"אני לא יכול להגיד שזה כמו שדמיינתי את הדברים כשכתבתי אותם, כי זה אף פעם לא כך. זה לא יכול להיות כך. אני מניח שגם אם אביים בעצמי יום אחד, זה לא יהיה כך. סרט זו יצירה עם המון משתנים, ונתונה לפרשנות אישית של כל אחד מהשותפים למלאכה. לכן רציתי לעבוד עם יוסי, כדי שיהפוך את הסרט ליצירה שלו, במידה מסוימת. ואין לי ספק שזה סרט אישי שלו לא פחות מאשר שלי".
 
וכשמגיעה זכייה כמו זו בסאנדנס, בפרס התסריט, התחושה בטח נהדרת. 
 
"זו הייתה הפתעה מאוד נעימה ומשמחת, בייחוד כשמדובר בהכרה שאתה מקבל מבחוץ, ממקום מקצועי שבהחלט המשבצת שעליה יושב הסרט מתאימה לו. הכל קרה מאוד מהר. סאנדנס זה הפסטיבל הראשון בשנה, אז הגשנו את הסרט למסגרת הזו, התקבלנו וזכינו. זה בהחלט היה אחלה סיפתח לסרט".
 
אתה מופתע מההצלחה המסחרית שלו בקרב הקהל הישראלי?
 
"גם זו בהחלט הפתעה לטובה. לאורך כל השנים שעבדנו על הסרט חיים המפיק שלנו אמר, בהקשרים כאלה ואחרים, שזה לא סרט מסחרי, אבל גם סרטים כאלה צריך לעשות. בסופו של דבר הסרט נעשה, בכל הקשור אליי ואם אני יכול לשפוט גם מצידו של יוסי, מתוך התמסרות מוחלטת והיינו מאוד שלמים מאיך שעשינו אותו. הייתי שלם עם כל הבחירות שנעשו בעבודה על הסרט, ואני שלם לחלוטין גם עם התוצאה. ואם קורה עם זה משהו אחרי זה, כבר מדובר באקסטרה".
 
"ככותב מה שחשוב זה להבין את המהות של הדמות"
 
ברשימת עבודותיו של קו-אל כלולים, בין היתר תסריטי הפיצ'ר "חמש שעות מפריז" של לאון פרודובסקי, סרט הטלוויזיה "כמו דג בלי מים" והסדרה "שלושה", אף הם של פרודובסקי, פרקים לסדרות "מסכים" ו"כוונות טובות", של אורי ברבש, והעבודות עם מדמוני: הסדרה "חיים אחרים" והסרט "בוקר טוב אדון פידלמן".  
 
אתה כותב על נושאים רבים ומגוונים. על קצה המזלג: מסיפור אהבה בין נהג מונית חובב תרבות צרפת ומוזיקאית ממוצא רוסי, ועד גלגולו של בחור שעוזב את הדת כדי לרקוד. הדמיון והמעוף לוקחים אותך למחוזות האלה?
 
"כנראה שכן, לפחות במידה מסוימת, אבל אסור לשכוח שחלק מהפרויקטים האלה מוזמנים, ונושאיהם בעצם הוכתבו לי".
 
כתסריטאי שמנסה להיות אמין באמנותו, אני מניח, איך אתה צולל לתחקירים מקיפים על התחומים האלה שאתה כותב עליהם.
 
"זה משהו שאולי יישמע קצת לא מקצועי אבל זה לא משהו שמאוד חשוב בעיניי. יש כמובן חשיבות לתחקיר, אבל מה שחשוב זה להבין את המהות ואת הרצון של הדמות. ולכן הבחור הדתי שרוצה להיות רקדן, הוא קודם כל אדם שחש זר בסביבה שהוא נמצא בה, והוא זר גם בסביבה שאליה הוא עובר. וגם יגאל, נהג המונית ב'חמש שעות מפריז', הוא זר בסביבה שהוא נמצא בה.
 
"הגיבורים שאני כותב עליהם המהות שלהם גם מובנת לי וגם מעניינת אותי. ב'חמש שעות בפריז' יש רק נוסע אחד במונית. זה נהג מונית שכל היום נוהג, אבל לא רואים אותו עם נוסעים. המפרט של המקצוע הזה לא חשוב במקרה הזה, לצורך העניין. לא הייתי נהג מונית, לא הייתי רקדן, לא הייתי רסטורטור, אבל הייתי רוצה להאמין, ומשום כך גם התיישבתי לכתוב את סיפוריהם, שיש לי חיבור מאוד אישי עם הדבר שמייחד אותם. זה מה שמאפשר לי לכתוב אותם".
 
אתה עובד עם גדי טאוב על מיני-סדרה על הספר שלו, "אלנבי"
 
"זו מיני-סדרה או סדרה של שמונה פרקים, שהולכת להצטלם בחורף הקרוב ולהיות משודרת בקיץ. אנחנו בשלבים די מתקדמים של כתיבה ואנחנו כבר מתחילים ללהק. זו מבחינתי עבודה מיוחדת, לעשות אדפטציה עם סופר, לעבוד יחד איתו על ספרו. למעשה,  זו הפעם הראשונה שבה אני כותב משהו שמבוסס על מקור אחר ולא סיפור מקורי שלי".