"השוטר" (ישראל 2011)
 
דרמה-מתח. סרטו של נדב לפיד, זוכה פרס חבר השופטים של פסטיבל לוקרנו. ירון (יפתח קליין) הוא איש יחידת עילית למלחמה בטרור. הוא מטפח יחד עם חבריו ליחידה את רוח "האחווה הגברית הלוחמת", כשהאנרגיות שלהם מכוונות נגד "האויב הערב".
 
 גם בבילויים החברתיים-משפחתיים המשותפים הפולקלור המרכזי הוא משחקי מאבק גבריים מיוזעים. אשתו של ירון עומדת ללדת בקרוב והוא מסייע לה ככל יכולתו לעבור את התקופה הזו.

מנגד, מתארגנת לה קבוצה של אנרכיסטים צעירים, גברים ונשים, אידיאולוגים לעניין שלהם אף הם, הזוממים אקט לא חוקי אלים כנגד טייקוני הממון במדינה, במטרה להביא למודעות ציבורית את פערי המעמדות במדינה.
 
אחת המנהיגות הבולטות שלהם היא בחורה צעירה (יערה פלציג), מבית בורגני דווקא. הם מנסים לנסח את אג'נדת המאבק שלהם, ויוצאים לאקט ראווה של חטיפת כמה מבני האליטה העשירה של המדינה. ואז נקראת לדגל היחידה של ירון. עם מיכאל מושונוב, מנשה נוי, מיכאל אלוני, גל הויברגר, רונה-לי שמעון, שאול מזרחי, בן אדם. 105 דקות.     
 
יש בסרט אלמנטים מסקרנים, כמו הכוריאוגרפיה האנושית החריגה. אבל בשורה התחתונה זו עדיין רק סקיצה לסרט, תמוהה ומקרטעת, תבשיל שלא הבשיל עד הסוף. 
   

דרמה. סרטו של ג'ונתן לוין, המבוסס על מקרה אמיתי שאירע לחברו של סת' רוגאן, מכוכבי הסרט. אדם (ג'וזף גורדון לויט) סובל מכאבים בגבו, ובבדיקות מתברר שהוא סובל מגידול סרטני נדיר.

הדבר מכניס אותו להם, כמו גם את חברו הקרוב  קייל (רוגאן) ואת חברתו רייצ'ל (ברייס דאלאס הווארד), החיה איתו, אם כי מערכת היחסים ביניהם במצב רעוע. בתמיכתם, ובחיבוקה החונק של אמו (אנג'ליקה יוסטון), המטופלת גם באביו חולה האלצהיימר, מתחיל אדם לעבור טיפול כימותראפי, ובמקביל נכנס לטיפול פסיכולוגי אצל אשת מקצוע צעירה בתחום, קתי (אנה קנדריק), ועם הזמן נקשר אליה. בבית החולים בו הוא מטופל יתוודע אדם לשני חברים מבוגרים יותר שעוברים אף הם טיפול דומה, ונרקמת ביניהם אחווה.

קייל הוא זה שעושה הכול כדי שאדם ימשיך לתפקד בחיים כרגיל, ככל הניתן, כולל דייטים עם בחורות לאחר פרדתו מרייצ'ל. בתוך התהליך הלא פשוט יגלה אדם מהם באמת הדברים החשובים בחיים ומיהם החברים עליהם ניתן לסמוך ברגעים קשים שכאלה. 100 דקות.      
 
סרט אנושי, פשוט, אמיתי ורגיש, שמצליח להימנע מנפילה למלכודות הקיטש והרגש, וגם לא מחמש את עצמו במעטפת צינית.