מאסטר אחד ותכנית מגוונת

בית האופרה בתל אביב הוא אולם גדול שלא פשוט למלא. ישנם עוד אולמות גדולים- כמו ההאנגר שמתאים למופעי עמידה של סטארים בעלי שיעור קומה בינלאומי, היכל התרבות היקר מאוד לשימוש והרבה מקומות קטנים, היכולים להביא אורחים פחות מפורסמים. גם אולם הסינמטק התל-אביב, הפעיל מאוד בפסטיבל הג'אז השנתי, אינו יכול להכיל כוכבי ענק. בקיצור- אחריות גדולה נופלת על כתפי הנהלת המשכן לאמנויות הבמה לייצר שנה אחר שנה  אטרקציות במחירים לא זולים.

המנהל המוזיקלי ניצן קרמר, הרוח החיה במשכן זה שנים רבות, בונה בדרך כלל על שילובים: מבצעים שלא ניגנו בעבר יחד ושקרמר מפגיש ביניהם ויוצר הופעות מקור. עוד שני אלמנטים קבועים אצלו הם התייחסות לעולם המוזיקלי של הפופ הישראלי בעיבודים שונים והשענות על מספר מוזיקאים חשובים מאיטליה שהפכו לחבריו האישיים.

פה לדעתי ישנו שימוש יתר בפסנתרנים טוני פנצ'לה וסטפנו בולאני, הסקסופוניסט רוברטו אוטאביאנו, ומספר נגני חטיבת הקצב המתלווה אליהם. מדובר אמנם במאסטרים וביוצרים נכבדים אבל אחוז הופעותיהם במשכן לאורך השנים הוא בלשון המעטה, גדול מדי. ברורה לי שאיפתו של קרמר ליצור צוות מגובש המוכן לקחת חלק בהרפתקאות- אבל יתכן והגיע הזמן לגוון, למשל לפנות לנגנים מאנגליה וצרפת.

עם זאת התכנית השנה בהחלט מגוונת ומשביעת רצון וכוללת מאסטר ותיק אחד שרק בגללו כדאי להיות מנוי לסדרה – הפסנתרן קני בארון.

בארון יתארח בקונצרט השני  בסדרה  (13 בפברואר 2012) בחברת הטריו שלו הכולל את  קיושי קיטאגאווה בקונטרה בס וג'ונתן בלייק בתופים. בארון נולד ב-1943 ומגיל 16 הופיע כמקצוען. תקליטו הראשון יצא ב-1973 ומאז יצאו עוד 40.  אין טעם למנות את האמנים אותם ליווה כי זה יישמע כפרק בהיסטוריה של הג'אז. הוא מלחין פורה, נאמן למסורת של טריו הפסנתר הנותן חופש לשאר חברי הטריו וממש אסור להחמיץ אותו.

טוני פנצ'לה, צילום: יח"צ

יחסי איטליה-ישראל

גישה אחרת, של  מחווה לעבר הג'אזי הלא כל רחוק, באה לידי ביטוי בקונצרט הראשון בסדרה (2 בדצמבר 2011).  כאן חושף קרמר את הפורמט הלא שגרתי של דואו גיטרה ופסנתר. הכלים שמנעדיהם לעתים חופפים דורשים הקשבה, דיוק ודמיון: שני הצמדים שבהם מדובר הם ווס מונטגומרי –האגדה של הגיטרה יחד עם וינטון קלי- וירטואוז שמת יחסית צעיר ו-גרנט גרין וסוני קלארק  פעלו בשנות הששים והשבעים עם פריחת הגיטרה הפאנקית והמוזיקה המודאלית.

מי שמייצג אותם הוא צמד אשר בו כל נגן ראוי להיחשב כהמשך או כיורש של הותיקים. הפסנתרן טוני פאנצ'לה עליו כתבנו רבות והגיטריסט הוותיק ג'ושוע  ברקסטון. זה צמד מסקרן ומאתגר. בתוספת בס ותופים אנו אמורים ליהנות מניצוצות שיעופו בין פסנתרן וגיטריסט, שונים לחלוטין במוזיקה שלהם- אבל מאוחדים בהצדעתם לעידן הקודם של הג'אז.

בקונצרט השלישי  בסדרה (23 במרץ 2012) שלושה נגנים אך בעצם שני דואטים: ה"ישראלים" בתכנית הם אמנים בינלאומיים מפורסמים: ענת כהן סקסופוניסטית, מלחינה  ומעבדת שחיה בניו יורק והופיעה באילת כחלק מ"האחים כהן" ועומרי מור- ההבטחה של הפסנתר הישראלי מזה מספר שנים.

 סטפנו בולאני  ינגן דואטים עם שניהם. בולאני –פסנתרן שמוכר לנו בעיקר מהופעותיו במשכן מסוגל להתאים את עצמו הן לאופי הלטיני-חם של ענת כהן (שהיא פרפורמרית נהדרת והדיסקים לא חושפים את יכולתה הבימתית) והן לנגינה האתנית- וירטואוזית של עומרי מור. אם כי אני חייב שוב לציין שהייתי שמח במקרה זה לראות פנים פחות מוכרות.

בחלקו הראשון של הקונצרט ינגנו בולאני וכהן קטעים מהרפרטואר הברזילאי, האיטלקי והישראלי.

הקונצרט  הרביעי בסדרה (20 באפריל 2012 ) הוא על טהרת האיטלקיות אך חלק מהרפרטואר יכיל סטנדרטים ישראליים:  שלישיית מירקו סיניורינה תנגן שירים כאלה ושירים מקוריים בהשפעה מוזיקה של דרום איטליה בחלק הראשון.  בחלק השני יצטרף אליה  הנגן הבכיר רוברטו אוטאביינו, המוכר היטב לנגני הג'אז הישראלים: גם הוא לא ימנע מלתבל את הופעתו בשירים ישראלים. אני מאמין שיש פה כוונה מובהקת להגיע אל לב המאזין הישראלי אל המוזיקה המוכרת לו, ואני תוהה אם ב-2011 זהו עדיין מדד משפיע.

ב-1 ביוני 2012  יתקיים מופע סיום אמביציוזי ומקורי שאחראים לו שלושה יוצרים . הראשון הוא עומר קליין, פסנתרן מבריק, רגיש   ומלודי, שיצירתו מושפעת בין השאר מהלחן וההרמוניה הישראלית החדשה. קליין הוציא  דיסק בחברת "צדיק".

המוזיקאי שני הוא  מרטי ארליך, המנגן בכל סוגי הסקסופונים ובכלי נשיפה נוספים ופועל בניו יורק. אליהם מצטרף רלף אלסי . חצוצרן  בינלאומי בעל גישה לירית, ניסיון ונגינה לצד גדולי ג'אז בארה"ב.  יחד עם בס ותופים, יוקדש חלקו הראשון של הערב לעיבודי  מלודיות ישראליות של עומר קליין.

פה אמנם אין חידוש אבל לאחר ההפסקה יוקרן סרט דוקומנטרי בשם Order from chaos, ("סדר מתוך התוהו") העוסק במסע של ניצול שואה אל עברו הרחוק והקרוב. שלשת היוצרים כתבו סוויטה שתלווה את הסרט.  זהו סוג הפרויקטים שהייתי שמח לראות במשכן: מאמץ מולטי-מדיאלי לתת חוויית ג'אז מזווית שונה ואני יודע כי את המופע הזה- לא אחמיץ.

הקונצרט הראשון בסדרה יתקיים ביום שישי, ה-2 בדצמבר  2011 ב-21:30 במשכן לאמנויות הבמה בתל-אביב. לפרטים נוספים ולרכישת כרטיסים בטל': 03-6927777. מידע נוסף וכרטיסים: http://www.israel-opera.co.il/