איש תיאטרון במלוא מובן המילה
בשלהי שנות השמונים עלה בתיאטרון הקאמרי להיט הענק הווסט-אנדי של ווילי ראסל "אחים בדם". עלילת המחזמר עוסקת באמא ממעמד הפועלים בליברפול שנאלצת למסור את אחד מילדיה כדי להבטיח לו חיים טובים יותר.
בהפקה הישראלית, שכמו דומותיה ברחבי העולם זכתה להצלחה מקיר לקיר, כיכבה שלומית אהרון, ולתרגום היה אחראי הפזמונאי והמתרגם המופלא אהוד מנור ז"ל.
בימים אלה, 22 שנים מאוחר יותר, מפציע "אחים בדם" שוב בתיאטרון הרפרטוארי, הפעם בבית ליסין, בכיכובה של מיה דגן המצוינת, בבימויו הרענן של גלעד קמחי ועם תרגום חדש ומבריק מאת דניאל אפרת, שגם משחק בהצגה.
אפרת הוא איש תיאטרון במלוא מובן המילה. בן 30, בוגר בית הספר לאמנויות הבמה בית צבי ובנו של המוזיקאי המחונן עובד אפרת, דניאל אפרת התנסה כמעט בכל אספקט אפשרי בתחום התיאטרון – תרגום מחזות ובעיקר מחזות זמר, כתיבה, משחק ובימוי.
למרות גילו הצעיר יחסית הוא זכה לעבוד כמעט בכל התיאטראות המוכרים בארץ, אך ההצלחה הגדולה ביותר הרשומה על שמו עד כה היא התרגום הכמעט מופתי של המחזמר "אביב מתעורר", גם הוא בתיאטרון בית ליסין, עבורו זכה אפרת בשני פרסי תיאטרון.
אז מה אתה קודם כל, מתרגם, כותב, שחקן או במאי?
"אני מגדיר את עצמי כמשרת של התיאטרון, זו האהבה הגדולה של חיי. כל הגישה שלי באה מאהבה כלפי המקצוע ובתוך זה אני מנסה לעשות כל מה שאני יכול – לכתוב, לביים, לתרגם ולשחק. כל התחומים מאתגרים אותי ומרתקים אותי באופנים שונים והם תורמים זה לזה ומשפיעים זה על זה. זה כיף גדול ואני מקווה להמשיך".
"אחים בדם" (צילום: דניאל קמינסקי)
מחזמר לאנשים שלא סובלים מחזות זמר
מה מושך אותך לתרגם מחזות זמר?
"משהו תמיד משך אותי לתחום של השפה, ובעיקר כשזה קשור במוזיקה ובקשר בין השפה למוזיקה. תרגום, בעיקר של מחזות זמר, זה אתגר מאוד תובעני. הרבה יותר קל לדעתי לכתוב שיר לבד מאשר לפעול בתוך מסגרת נוקשה ומוכתבת מראש.
"אבל דווקא מתוך המגבלות האלה יוצאים הרעיונות הכי יצירתיים, הבחירה בשורה מסוימת לפראזה מוזיקלית, בחרוז ספציפי, זה המקום שבו באה לידי ביטוי היצירתיות בעבודה שיש בה גם היבטים טכניים. בכל מקרה, המחבר של 'אחים בדם' טען שזה מחזמר שמיועד לאנשים שלא סובלים מחזות זמר".
מה זאת אומרת?
"בהתחלה ראסל כתב אותו כמחזה בלי שירים, וטען שמה שחשוב במחזה הזה הוא לא ההפקה הראוותנית, הפעלולים והתלבושות, אלא הסיפור עצמו. הוא אמר שגם אם תהיה באמצע ההצגה הפסקת חשמל, ההצגה תוכל להמשיך. בכלל, יש בהצגה הזו אלמנטים של טרגדיה יוונית".
טרגדיה יוונית?
"כל העניין בהצגה הוא ה'סטורי-טלינג', אמנות הסיפור. לכאורה מדובר פה במלודרמה, אפילו בטלנובלה – שני אחים שגדלים בלי לדעת שהם אחים, כל אחד מהם גדל בקוטב קיצוני אחר, ולמרות זאת הגורל מפגיש ביניהם שוב ושוב.
"מה שנפלא ב'אחים בדם' זה האופן שבו הוא כתוב. הדמויות נבחנו לעומק, בפרטי פרטים, והן מאוד אנושיות. הקהל מפתח אמפטיה והזדהות אפילו עם האמא המאמצת, מפני שהיא פועלת מתוך מצוקה של עקרות. המספר בהצגה הוא ממש דמות מתוך הטרגדיות היווניות. הוא, כמו המקהלה, מתריע בפני זעם האלים ומפנה את תשומת לבו של הקהל לנקודות שדוחפות את העלילה קדימה, אל הסוף הטרגי והידוע מראש".
לקשר שלך עם "אחים בדם" יש היסטוריה די ארוכה, לא?
"בדרך כלל כשאני מקבל חומר חדש אני בוחן ולומד אותו מכל הכיוונים, ופה לא היה כמעט צורך בזה, זה חומר שאני מכיר בעל פה. כשהייתי בן 17 כתבתי עבודת גמר על המחזה ב'תלמה ילין', וביקשתי מאהוד מנור, כותב הנוסח העברי של 'אחים בדם', שיהיה המנחה שלי. הוא עזר לי כל כך והיה באמת נשמה ענקית. לכן, כשציפי (פינס) פנתה אליי וביקשה שאכתוב תרגום מחודש, ניגשתי לעניין ממש בחרדת קודש.
"בהתחלה ניסיתי ליזום מהלך של שיתוף פעולה עם משפחתו של מנור ולעשות תרגום משולב, אבל זה לא צלח. בסופו של דבר הוחלט לעשות תרגום חדש וזה מה שעשיתי. היו דברים שנאלצתי לעשות מעקפים במוח בשבילם, כי היה לי קשה להיפרד מהמקור".
"אחים בדם" (צילום: דניאל קמינסקי)
ואת התפקיד של שאתה מגלם כשחקן בהצגה כבר ביצעת פעם בבית צבי?
"גם זה כמו לחזור לשורשים. עשיתי כבר בבית צבי את התפקיד של סמי, אחיהם הבכור של התאומים שהופרדו. לכאורה הוא לא הטייפ קאסט שלי בכלל, הוא קשוח ואגרסיבי, אבל מאוד שמחתי לחזור אליו. נחמד לשחק דמויות שרחוקות ממך ושבעתיים נחמד להיות חלק מהצוות גם על הבמה ולא רק מאחורי הקלעים".
אתה נהנה להיות חלק מקבוצת הצעירים של בית ליסין?
"מאוד. אני שייך לקבוצה מיום הקמתה, לפני שלוש שנים בערך. הגרעין המרכזי של הקבוצה מורכב מבוגרי בית צבי, שמכירים המון זמן, כולל הבמאי גלעד קמחי. זו מסגרת שתענוג לעבוד בתוכה. לפני כן שיחקתי בתיאטרונים אבל הרגשתי כמו בורג קטן במערכת גדולה. כאן זו מערכת שבנויה סביבנו ובשבילנו. זה מה שתמיד חלמנו שיקרה אחרי שנסיים את בית צבי, שנמצא תיאטרון שהוא בית ומשפחה".
ההצגות הקרובות של "אחים בדם" עולות החל מיום רביעי, 7 בדצמבר 2011 ב-20:30 בתיאטרון בית ליסין בתל-אביב.
לרכישת כרטיסים