מחול - סטאבט מאטר - הגרסה הישראלית

ה"סטאבט מאטר" - קינתה של מריה על ישו הוא אחד מהטקסטים המולחנים ביותר בכל הזמנים – לא פחות מ- 500 מלחינים הלחינו את התפילה הזו מן הברית החדשה.

במסגרת מופע רב תחומי שיעלה ביום שישי הקרוב במסגרת פסטיבל האביב תעלה גם גרסה ישראלית ל"סטאבט מאטר" – ניסיון להביא אותה אל הכאן ועכשיו.

דיאלוג עם התפילה הנוצרית

זוג יוצרים עומדים מאחורי המופע "סטאבט מאטר" - הזמרת והאמנית הרב תחומית אתי בן זקן ובעלה המלחין איתן שטיינברג. המופע מורכב משני חלקים – בחלק הראשון מבצעת בן זקן בליווי הרביעייה הישראלית העכשווית ונגנים נוספים שתי יצירות – "סטאבט מאטר" מאת ויוואלדי וגרסה מקוצרת שתועלה בבכורה ליצירתו של אוסוולדו גוליחוב "הפסיון על פי מרקוס הקדוש".

בחלקו השני של הערב, מבוצעת יצירתם של שטיינברג (מוזיקה) ובן זקן (טקסט, עיצוב ובימוי) "סטאבט מאטר – תפילה אנושית" - המשלבת מוזיקה ותיאטרון. היצירה הועלתה בבכורה בפסטיבל המוזיקה הקאמרית בכגליל העליון 2004, ובפסטיבל האביב תועלה בפעם השנייה. היצירה נכתבה בדיאלוג עם הטקסט של התפילה הנוצרית.

"רצינו סטאבט מאטר שתיגע בנו כישראלים"

כשאתי בן זקן נשאלת מה ליוצרים ישראלים ויהודים ולתפילת הסטאבט מאטר כמקור השראה היא אומרת " נדרש אומץ כדי לפנות לסטאבט מאטר, יש בזה אפילו יומרה. 500 מלחינים הלחינו את הטקסט הזה. אנחנו רצינו לעשות סטאבט מאטר שתיגע בנו כישראלים. ניסינו לחשוב איזה מן דיאלוג אפשר ליצור עם התפילה הזו, שהולחנה כל כך הרבה. רצינו לעזוב את נקודת המוצא הנוצרית ולהתמקד בצד האנושי והאישי, שיכול לגעת בכל דת ובכל מקום. הסבל האמהי הוא כאב של אם בכל פיגוע ובכל מקום שבו חיילים נהרגים. זו מציאות החיים שלנו".

בן זקן ושטיינברג מתקשים לחשוב על דוגמה נוספת ליצירה ישראלית שנכתבה על בסיס טקסט נוצרי, "יש הרבה יצירות קאנוניות בספרות המוזיקה שמלחינים ישראלים לא מתייחסים אליהן כי הן נכתבו לטקסטים נוצריים. עד שנות השישים לא ביצעו בכלל בארץ את היצירות הקלאסיות הנוצריות, כך שלהביא יצירות נוצריות לקהל יהודי לא היה אף פעם מובן מאליו".

- וכזמרת הצלחת להתחבר לטקסט הזה?

"אני באה ממשפחה ספרדית מסורתית ובאמת לא היה לי קל להתחבר לטקסט. הדרך שמצאתי היא להתחבר למקום של התפילה – שהיא אותו דבר אצל כולם – אנשים מתפללים לריפוי, לשלום, לתקווה בכל מקום".

"אגדה כמשל למציאות עכשווית"

- מה על התוכן המוזיקלי?

"המוזיקה שאיתן כתב לא דומה לויוואלדי –יש בה השפעות עממיות, מוזיקה מזרחית, שירי עם שמצוטטים בדייקנות, מוזיקה חסידית, לאדינו – זה עולם מוזיקלי חדש לגמרי. מעין אופרה קאמרית מיניאטורית בת חצי שעה לאדם אחד. בתוך היצירה משולב שיר עם בספניולית הנוהגים לשיר בימי אבל ובלדה באנגלית ממלחמת העצמאות האמריקאית".

- ומה ניסית לומר ככותבת?

" הטקסט הוא מעין סיפור אגדה דמיוני, המסופרת בעברית ובערבית על אם שהבן שלה יוצא לשרת בצבא המלך ואינו חוזר. זה כתוב כמו אגדה, אבל האגדה היא משל למציאות עכשווית – הרי אצלנו החיים נעצרים כשהבן הולך לצבא. בחרתי באגדה כי לא רציתי לומר באופן ברור, ולא להטיף. דרך הסיפור אנחנו מקוים לגעת באנשים בלב. זו יצירה מהבטן שעוסקת בחומרים שקרובים לנו, ולמי שאנחנו, זה לא מרוחק כמו שצופים באופרה כמו נניח `לה טרוויאטה`".

תפילה לטינית בעיבוד לטיני

- הקשר ליצירה של ויוואלדי ברור – אבל למה בחרתם לצרף לתכנית את היצירה של גוליחוב?

"היצירה של גוליחוב מתכתבת עם הפסיונים של באך. גוליחוב הוא אמריקאי ממוצא ארגנטיני והוא הלחין את סיפור צליבתו של ישו בהשראת המוזיקה הדרום אמריקאית – הפסיון שלו מושר בספרדית. גם כאן המלחין לקח תפילות לטיניות מוכרות וניהל איתן דיאלוג בשפה האישית שלו, באופן שמאפשר להתחבר אליו רגשית. גם גוליחוב הוא יהודי, כשפנו אליו לכתוב את היצירה זה היה אתגר בשבילו – מה לו ולסיפור של ישו. זה דומה למהלך שעשינו עם `סטאבט מאטר`.

"היצירה המקורית נכתבה בשנת 2000, ואורכה שעה וחצי. הגרסה שתבוצע במופע היא גרסה מקוצרת ליצירה שנכתבה במיוחד לפסטיבל - ארבעה קטעים שאיתן עיבד לקול ולשבעה נגנים – חברות הרביעייה הישראלית, נגן גיטרה, נגן אקורדיאון ונגן כלי הקשה. הגרסה הקאמרית של היצירה תבוצע בעצם בבכורה".

- תעלו שוב את ההפקה?

אני מקווה שנעלה אותה שוב, אך כל הפקה תיאטרלית מהסוג הזה, שנעשית מחוץ לאופרה הישראלית דורשת הרבה מאוד השקעה וציוד טכני. אני מקווה שתמצא דרך".

המופע "סטאבט מאטר" יעלה ב- 1 באפריל, יום ו`, ב- 13:30, בהיכל התרבות ראשון לציון. לפרטים נוספים