"אשת הברזל" (אנגליה 2011) 
 
דרמה. סרטה של פילידה לויד. שרטוט דיוקנה, האישי והפוליטי, של מרגרט תאצ'ר (מריל סטריפ), ראש ממשלת אנגליה לעבר, אישה חזקה, משפיעה ובעיני רבים שנויה במחלוקת, שאחזה בהגה השלטון במדינתה במשך יותר מעשור.
 
הסרט נפתח עם תאצ'ר כאישה מזדקנת שכבר לא כל כך מחוברת למציאות, ומרבה לנהל דיאלוגים וירטואליים עם בעלה המנוח דניס (ג'ים ברודבנט). אחר כך מתוודע הצופה למרגרט הצעירה (אלכסנדרה רואץ'), בתו של בעל חנות מכולת, המסייעת לו בעבודתו בעודה מגלה סקרנות בלתי נלאה בכל הכרוך בחיים הציבוריים.

היא נכנסת לפוליטיקה ונאבקת בעולם גברי מזלזל שיתאמץ להדיר אותה ממרחב הפעילות הפוליטית ובעיקר מעמדת קבלת ההחלטות במדינה. אבל במהלך מבריק, עם שותפים במפלגה השמרנית, רצה תאצ'ר לראשות הממשלה וזוכה. בהמשך תעצב את המדינה בדרכה ועל פי תפיסותיה, תשנה לחלוטין את המדיניות הכלכלית ותהמר על מלחמת פוקלנד רבת הסיכונים, ממנה תשוב עטורת תהילה. 105 דקות.
 
קשה לראות בסרט ביוגרפיה אמינה ומדויקת של תאצ'ר. לויד נוטה לה חסד, בעיקר לא בוחשת יותר מדי בכלכלה הקפיטליסטית והאנטי-חברתית שהנהיגה, ואשר העלתה את האינפלציה וגרמה לאבטלה בשיעור חסר תקדים כמעט. יחד עם זאת, הסרט כנרטיב עשוי מצוין וסטריפ עושה בו ללא ספק את תפקיד חייה.            
  

 
"שמות של אהבה" (צרפת 2010)
 
דרמה-קומדיה. סרטו של מישל לקלרק. באיה (שרה פורסטייה) היא צעירה יפה ממוצא אלג'יראי, חופשייה, ליברלית ומשוחררת, המנסה לשנות באמצעות אקט האהבה את דעותיהם של הגברים שלא חושבים פוליטית כמוה, כלומר שמרנים או ימניים. היא עושה איתם סקס ומנסה לשכנע אותם שהם טועים בעמדותיהם.

כשהיא פוגשת במקרה בארתור מרטן (ז'ק גמבלין), גבר בשנות ה-40, היא חושבת שהוא חבר בארגון ימני ומתאמצת גם במקרה לשנות את דעותיו. כרגיל, דרך המיטה. באיה וארתור הם הפכים כמעט בכל - בדעות, בדת ובאורח החיים - אבל את האהבה המתלקחת ביניהם קשה לעצור. אלא שהיא מפתיעה אותו כל פעם מחדש באופייה הנועז ובמהלכיה המפתיעים, והוא לא משוכנע שיוכל לשרוד את היחסים האלה. עם קרול פרנק, זינדין סואלם, מישל מורטי. 95 דקות.    
 
סקסי, מצחיק, מפתיע. כל מה שאפשר לבקש מסרט.  

"כרוניקה בזמן אמת" (ארה"ב-אנגליה 2012) 
 
דרמה-פנטזיה. סרטו של ג'וש טראנק. אנדרו (דיין דיהאן) ומאט (אלכס ראסל) הם בני דודים בני עשרה הלומדים יחד בתיכון. השניים הם בני נוער רגילים, עם תחביבים סטנדרטיים, ואנדרו משיג מסרטת וידיאו ומתחיל לתעד באובססיביות את פעילויותיהם וחייהם.

בסופה של מסיבה השניים, יחד עם סטיב (מייקל ב. ג'ורדן), חבר לשכבה, מתפתים להיכנס לבור ממנו בוקעים קולות מוזרים ונחשפים שם למשהו שמעבר להבנתם. בהמשך יתברר שהדבר המוזר והחריג אותו ראו גרם להתגלות של יכולות טלקינטיות אצלם. והתכונות האלה, למעשה כוחות על, רק הולכות ומתחזקות. הם מסוגלים להזיז חפצים באמצעות מחשבה, אחר כך לרסק מכוניות בכוח הרצון ובסופו של דבר אפילו לעוף לגבהים. אבל בפיתוח הכוחות האלה טמונים גם סיכונים נוראיים, שעלולים להוביל לאסון. 86 דקות.
 
הסרט משתמש בשפה הקולנועית של "מסרטת החובבים המתעדת" (נוסח "פרויקט המכשפה מבליר", "קלוברפילד", "פעילות על טבעית") והביצוע סביר ואמין למדי. גם השחקנים עושים עבודה טובה. עם זאת הסרט לא מחדש דבר בז'אנר ונשאר בעיקר תרגיל טכני מוצלח.   
  

  
"הנרי הנורא" (אנגליה 2011)
 
הרפתקאות-ילדים. סרטו של ניק מור. הנרי (תיאו סטיבנסון) הוא מנהיג "כנופיית היד הסגולה" וילד מזיק ופרוע שזוכה בכינוי "הנרי הנורא". הנרי החליט להקדיש את שנות ילדותו המעצבות למאבק בשלטון המבוגרים, אך נראה שהפעם הוא עומד לנחול תבוסה.

הכול מתחיל כשהנרי נכשל שוב בהגשת שיעורי הבית שלו ומייצר שרשרת של אירועים שתוביל למהלכים בלתי צפויים מבחינתו, כמו כריתת ברית מפתיעה עם מודי מרגרט (סקרלט סטיט), השכנה המעצבנת שממול, ועם אחיו הנודניק, "פיטר המושלם" (רוס מארון). עם ריצ'רד אי. גרנט, אנג'ליקה יוסטון. מוקרן בתלת ובדו-מימד בדיבוב לעברית ובדו-מימד גם באנגלית, עם כתוביות. 90 דקות.