בשבוע שעבר נפתח מחדש המרוץ לפרס אופיר, זו השנה ה-23. המטרה המרכזית של האקדמיה הישראלית לקולנוע היא כמובן לבחור את הסרט שיישלח לנסות פעם נוספת לזכות באוסקר היסטורי בקטגוריית הסרט הזר.

מספר שיא של 33 סרטים עלילתיים הוגשו להנהלת האקדמיה לקולנוע, והם אמורים להתמודד בכל הקטגוריות. על סמך ניסיון העבר, צפוי שעד מועד ההקרנות לחברי האקדמיה יצומצם מספר הסרטים המתמודדים וכמה יוצרים ימשכו את עבודותיהם מהתחרות השנה, או משום שלא הגיעו עדיין לעותק סופי או מסיבות לוגיסטיות ואסטרטגיות שונות (בנייה על מערכי שיווק מקומיים וחו"ליים ופניות לפסטיבלים בינלאומיים). כך שהמספר אינו סופי, אם כי גבוה מאוד ומעיד על פעילות ערה בתעשייה.

מספר הסרטים המתמודדים במשבצת הדוקומנטרית הוא 39.

פרינג' גרילה

בחירתו של המפיק איתן אבן ליו"ר האקדמיה לפני כמה חודשים, במקום מרק רוזנבאום, הביאה למספר שינויים בסידורי בחירת הסרטים. השנה נפתחת קטגוריה חדשה לסרטים עצמאיים (כאלה שלא מומנו על ידי הקרנות הגדולות ונעשו בתקציב צנוע, של עד מיליון ₪. המסלול ייקרא זמנית "פרינג'/ גרילה", יפעל באופן ניסיוני למשך שנתיים וההשתתפות בו היא אופציית בחירה של מפיקי סרטים עצמאים אלה, שמספרם הולך ורב משנה לשנה, והם יוכלו להשתתף במקביל גם במסלול הרגיל.
 
סרט דל תקציב שבחר במסלול "פרינג'/ גרילה" יתחרה עם שאר הסרטים באופן שוויוני, אך בספירת הקולות בגמר סבב א' של ההקרנות, הסרט שיקבל את מספר הקולות הגבוה ביותר מכל מתחרי מסלול זה, יצורף לחמישיית הגמר כסרט שישי וישתתף בהצבעה בסבב ב', באופן שוויוני. הרעיון הוא לשפר את סיכויי סרט "פרינג'/ גרילה" להיבחר כ"סרט הטוב ביותר" (המסלול יחול רק על קטגוריה זו ולא על הקטגוריות האישיות בהן מתמודדים הסרטים, כמו בימוי, תסריט, שחקנים וכל היתר).
 
חידושים: צפייה און ליין והצבעה אלקטרונית
 
שינוי נוסף של הנהלת האקדמיה הוא בהליך בחירת הסרטים הדוקומנטריים המתמודדים בתחרות האקדמיה, שיהיה החל מהשנה יותר דמוקרטי ופתוח. עד עתה תחרות סרטי התעודה התקיימה בשני שלבים, כשבשלב הראשון צפה בסרטים המתמודדים מספר מצומצם של לקטורים, שבחרו ב-20 הסרטים המצטיינים ורק אלה עלו לשלב ב' והוקרנו בפני חברי האקדמיה. 
 

אודי פרסי ואסיה נייפלד בסרט "חדר 514" (תמונת יח"צ)


השנה בוטל שלב הלקטורים ו-39 הסרטים שהוגשו לתחרות יוקרנו בפני כל חברי האקדמיה (כ-950 איש), לשיפוטם. הדבר ייעשה באתר ייעודי מאובטח לצפייה ישירה און-ליין (סטרימינג וידאו), שיהיה פתוח לצפייה במהלך חודשיים וחצי.
 
היו"ר אבן מסר בעבר שתקוותו היא שגם מפיקי הסרטים העלילתיים ייעתרו לרעיון הקרנת סטרימינג של סרטיהם לחברי האקדמיה, ובכך סביר שיצפו בהם מספר רב יותר של חברים, מאשר אלה המטריחים עצמם להקרנות בסינמטק, כמעט מדי יום במשך חודש – מטלה לא פשוטה הגוזלת מהחברים זמן רב בשעות שהוכתבו להם.
 
כך יעלה גם אחוז ההצבעה (העומד בדרך כלל על כ-50%). אבל ספק גדול אם הרעיון יתקבל על ידי המפיקים. יצוין כי בשנה שעברה הוקרן בשלב ההצבעה השני סרטו של רועי ורנר "2 בלילה" לחברים בערוץ סטרימינג, אבל הוא היה הסנונית היחידה בקטגוריה העלילתית. 
 

רותם זיסמן כהן, רועי אסף ואיציק גולן בסרט "המשגיחים" (תמונת יח"צ)


בגמר צפיית חברי האקדמיה בסרטים העלילתיים והתיעודיים, תיערך הצבעה בקרב כל החברים, שתוצאותיה – חמשת (או יותר) העולים לשלב הגמר בכל הקטגוריות - יתפרסמו לראשונה במסיבת עיתונאים שתתקיים באוגוסט.
 
הסרטים שייבחרו לעלות לשלב הגמר, הן בתחום העלילתי והן במשבצת התיעודית, יוקרנו בפני חברי האקדמיה שנית לאחר ההכרזה, בסינמטק תל-אביב.
 
עוד שינוי אליו נערכת האקדמיה הוא מעבר לשיטת הצבעה אלקטרונית, שתתבצע באתר מאובטח וסגור ובהצבעה אישית ואנונימית. זאת במקום משלוחי מעטפות ובהן טפסים שמולאו ידנית.    

הסרטים העלילתיים   
 
ברשימת הסרטים העלילתיים שהוגשו השנה ישנם כמה שכבר נחשפו לקהל הרחב בהקרנות מסחריות (או סינמטקיות) בבתי הקולנוע, או במסגרת פסטיבלי הקולנוע השונים הנערכים במרוצת השנה ברחבי ארץ.
 
ועם זאת, הם לא הוגשו עדיין לשיפוט חברי האקדמיה, ולפיכך רשאים להשתתף בתחרות. כאלה הם "ד"ר פומרנץ", של אסי דיין, "איש בלי סלולארי", של סאמח זועבי, "ג'ו + בל", של רוני קידר, "טייארה" של טומי לאנג (שהוא היחיד מבין היוצרים שמגיש לתחרות השנה שני סרטים בקטגוריה העלילתית. האחר הוא "זוג או פרד"), "העפיפונים של ארמנד הגרסה הבינלאומית", של משה זאבי, "טאקע מאמע" של אריאל כהן, ו"ריח פועלים" של גודיס שניידר.
 
בין הסרטים האחרים, ישנם כמה של במאים בעלי קבלות רבות, או כאלה שמאחוריהם כבר סרט  אחד. ברשימה: "העולם מצחיק" של שמי זרחין, "רווקה פלוס" של דובר קוסאשווילי, "הסיפור של יוסי" של איתן פוקס (שפתח לאחרונה את פסטיבל טרייבקה) "בלדה לאביב הבוכה" של בני תורתי, "הדילרים"  של עודד דוידוף, "לרדת מהעץ" של גור בנטביץ', "החיים בינתיים"  של ענר פרמינגר ו"התפוררות" של תאופיק אבו ואיל.

הסרטים הדוקומנטריים
 
גם בקטגוריה הדוקומנטרית נכללים סרטים בעלי "פרופיל גבוה", הן מהקרנותיהם המסחריות, או מהשתתפותם בפסטיבלים מוקדמים, בהם "דוקאביב", או הקרנותיהם בטלוויזיה (יס-דוקו, ערוץ 8 וכו').

מדובר, למשל, ב"עדות" של שלומי אלקבץ, "שישה מיליון ואחד" של דוד פישר, "עיראקנ'רול", של גילי גאון, "שלטון החוק" של רענן אלכנסדרוביץ', "החולמות" של אפרת שלום-דנון "הצלמניה" של תמר טל, "לאה גולדברג בחמישה בתים" של יאיר קידר.

 
ואפשר גם לציין את סרטו של אורי ברבש (שבדרך כלל לא יוצר בז'אנר הזה), "באר חלב באמצע עיר", ואת סרטו של יריב מוזר (ששיגר סרט גם לנישה העלילתית, כאמור), "גברים בלתי נראים".  
 
שאר הסרטים התיעודיים (39, כאמור) המתמודדים על פרסי האקדמיה השנה הם:
 
 "א' תחסל אותם" של לוי זיני וגידי וייץ, "אהבותיה של ליא קניג" של טלי אוחיון, "אני והזילבר" של רועי זילבר, "בני דודים לנשק" של נעמי לבארי, "הגבר הזה הוא אני" של שירי שחר, "הלוואי שתמותי" של עמליה מרגולין, "המעבדה"  של יותם פלדמן, "הן אפשר (חיים חפר – הסיפור מאחורי השירים)", של איתן אורן, "מבעד לעיניים – יוני המנחם" של יעל קלופמן, "השוק הצהוב" של שני חזיזה, "זכות אבות" של ישרי הלפרן, "חוני המעגל: אחריי המבול" של עוזי יהב, "ילדי היטלר" של חנוך זאבי, "יום אחד אחרי השלום", של מירי וארז לאופר, "ילדת פלא", של הראלה הודיה מויסה, "ימי הזהר", של זהר וגנר, "כפרות סבבה סה-טו" של אהוד שגב, "לא תרקוד" של אייל סלע ויוחאי שלום חדד, "לילה לבן" של עירית גל, "ללא נקודה סופית" של שלמה סלוצקי, "מותרות" של דוד אופק, "מי רצח את אבא?" של ליאורה עמיר ברמץ, "מערבולות", של רוני ליבנה וקובי דוידיאן, "נובמבר 08'" של דניאל סיון, "סינמה ג'נין" של מרכוס וטר, "ספורים" של דנה דורון ואוריאל סיני, "צללי פלסטין" של דיוויד גולן, "קפה אירופה"של ציפי טרופה, "רווח" של סיגלית בנאי, "שלום בלפסט" של איתמר הנדלסמן סמית', אימון דבלין, איתי לב, ו"תלויים באוויר",של רמי א. כץ.