בשנה האחת שבה פועלת להקת המחול  Company E שנוסדה ביערות פרו היא נדדה ברחבי העולם והוכרה כשגרירת מחול בחסות בירת ארה"ב ומחלקת המדינה אך רק בפברואר השנה קיימה את מופע הבכורה שלה בוושינגטון, שממנה היא יוצאת להופעותיה.
 
מפתיעה לא פחות היא העובדה שאותה בכורה הייתה על טהרת המחול הישראלי – עם יצירות של אוהד נהרין, יוסי ברג ועודד גרף, שרון אייל וגיא בכר וגם של אנדריאה מילר, שרקדה כאן באנסמבל בת שבע ונחשבת כיום לכוכב מבטיח בשמי המחול של ארה"ב.
 
ואם לא די בכך, ברפרטואר שכבר צברה הלהקה מופיעות יצירות של רייצ'ל ארדוס, דניאל אגמי ורוני כורש הפועל בארה"ב. אפשר בהחלט לומר כי הלהקה היא גם שגרירת מחול שלנו.

פסל חי
 
בתכנית שהביאה עמה הלהקה לסיור שנפתח אמש בהיכל  אמנויות הבמה הרצליה היא העלתה שלוש יצירות אמריקאיות וחתמה בגרסה של יצירה ישראלית שעדיין לא בוצעה כאן -"קילר פיג" מאת שרון אייל וגיא בכר, שנוצרה במקור עבור להקת המחול הנורבגית "קארט בלאנש", עם מוזיקה של אורי ליכטיק, תאורה של אבי יונה בואנו (במבי), ותלבושות של כריסטינה לוקה ובלייר ביגלואו על פי עיצוב מאת אייל ובכר.


"קילר פיג", צילום: פול גורדון אמרסון
 
היצירה הזאת, המתקשרת היטב אל יצירותיהם האחרונות של אייל ובכר ושותפיהם שהועלו בלהקת בת שבע ובאנסמבל, היא גם זו שהציגה את מיטב יכולותיהם של רקדני הלהקה, את הרקע הקלאסי-מודרני המצוין שלהם ששירת היטב את הרעיונות הכוריאוגרפיים.
 
כמו ביצירות האחרות, אם כי בקבוצה של שבעה רקדנים ורקדניות בלבד, בתלבושת שנהב זוהרת, אייל ובכר יצרו מיד עם עלות המסך תמונה של פסל חי, מלוכד, שתנועתו קינטית-אינטימית.
 
אט אט התנועה התרחבה אך המבנה הקבוצתי נשמר כמעט ללא חריגה, ורק בחלק האחרון נוצרה היציאה אל המרחב, אל הנפרד, ואף זאת רק כדי לשוב ולנסות להיות גוף אחד. אלא שהיחידים, משטעמו את טעמה של עצמאות, כבר אינם מתחברים בקלות ומנסים לשמור, לאצור ולו רק סממן בודד של ייחוד. יצירה יפה שאני מקווה כי תועלה גם כאן בביצוע מקומי. 

תנועה נטולת עידון, דואט לירי ויצירה סימפטית 
  
היצירה האמריקאית שפתחה את הערב, ובוצעה כאן לראשונה, היא LAST LOOK של הכוריאוגרף הוותיק פול טיילור. אבל היצירה נוצרה ב-1985, ועקבות הזמן ניכרים בה. דרמטיות מוגזמת, תנועה נטולת עידון, ומוזיקה (של דונלד יורק) שכבר מזמן הרחיקו מבימות המחול. לרגעים היה נדמה לי שהיא מתרחשת בחללית של "מסע בין כוכבים", או בכלא מסוג אחר.


"סיטי דאנס", צילום: ג'ייסון אליס

 
העידון שנעדר ממנה נכח במידה רבה בשתי היצירות הקצרות האחרות, דואט לירי של פול גורדון אמרסון, מייסדה ומנהלה האמנותי של הלהקה, בביצוע ישיר מאוד של קתלין סיידל פילקינגטון, השותפה בניהול האמנותי, והרקדן הפיליפיני המקסים ג'ייסון גרסיה איגנציו. היצירה בוחנת מצבים ומשבי רוח משתנים במרקם יחסים זוגי לצלילי המוזיקה הנפלאה של ארוו פארט. 

היצירה האמריקאית השלישית, SCORCHED מאת קייט וויר, לצלילי שירים של נינה סימון, לאשה דסלה והטנגו- L'ART DE PASSAGE, היא יצירה סימפטית לארבע רקדניות ולשלושה רקדנים הנכווים במרקמי מפגשים חולפים. שמונה דקות של חילופים זוגיים מקריים או מכוונים, פלירטוטים שסופם היעלמות באפלה.


SCORCHED מאת קייט וויר, תמונת יח"צ
 
בסיכומו ובמיוחד עם יצירתם של אייל ובכר זהו ערב מחול קל המתאים לימי הקיץ המתעורר.