מופע מחול תאטרון מקורי וייחודי לרגל יום ההולדת ה-
70
ליומן של אנה פרנק
כוראוגרפיה ישירה ותפאורה מרשימה
בדברי ההקדמה של שרת התרבות והספורט, ח"כ לימור לבנת, היא העריכה כי יותר מכל מחקר ומאמץ להנחיל את תודעת השואה ברחבי העולם עשה זאת היומן האישי של אנה פרנק. אמרה ולא נותרה באולם. אולי משום שלדבריה חוותה אחר הצהרים "כמעט תאונה", שנראה כי ערערה מעט את שלוותה, אולי משום שעניינים אחרים חשובים יותר חייבו אותה לפרוש.
משום כך היא, שלא כמו יצחק נבון, הנשיא החמישי של ישראל, שגריר הולנד בישראל וקהל רב הכולל תלמידות בתי ספר, החמיצה את הניסיון המעניין להפיק מדפי היומן יצירת מחול תאטרון מקורית בהפקה מרשימה של "תאטרון ארצי לילדים ונוער", המיועדת להגיע אל בתי הספר, וגם לקהל הרחב.
הכוונות במקרה הזה גם ראויות וגם הניבו מופע מרשים שמצליח לבטא את סיפור החיים במהלך השהות בת השנתיים של משפחת פרנק וידידיה בדירת המסתור באמסטרדם.
הכוריאוגרפיה שיצרו עופר זקס ומריה בריוס ישירה מאוד, כמקובל ביצירות שיש להן עלילה לינארית ברורה, שמשתמשת בפרטים ידועים, או ברורים גם למי שעדיין לא קרא את היומן.
חבל רק שלמעט ציון שמה של אמילי מגינצ'י שרקדה מצוין את תפקידה של אנה, וריגשה גם במשחקה, לא צוינו שמות תשעת הרקדנים המקצועיים האחרים שהיו טובים ומרגשים כמוה, וגם לא שמה של השחקנית שקראה בהקלטה פרקים מהיומן.
תמונת יח"צ
הכוריאוגרפיה והבימוי של עופר זקס ומריה בריוס, שגם עיצבה את התלבושות המתאימות ואת האבזרים, היטיבו להשתמש בחלל הבמה, שעוצבה על ידי בתיה ומיכאל פיק כדירת המסתור בעליית הגג ובהתאמה נכונה ליצירת מחול.
מבחינות רבות התפאורה שלהם ראויה לשבחים מיוחדים בזכות הרעיון המרכזי שאת קירות הדירה מכסים בהדרגה מסכים שעליהם הודפסו צילומים של דפי היומן. בהמשך המעצבים והיוצרים השכילו לפתוח את הדירה ואחר כך להפוך את המקום למחנה ריכוז שדגל צלב הקרס הגדול תלוי ברקע שלו.
את העיצוב הזה השלימו התאורה המרשימה של זיו וולושין שיצרה דימויים דרמטיים, והקרנות הוידיאו הטובות שהוכנו על ידי סטודיו פיקסל. את היצירה ליווה פסקול מוזיקלי עשיר מיצירות של בלוך, פנדרצקי, דבוז'ק, גורקי ובעיקר של כליזמר קול שמחה.
תמונת יח"צ
צ'אווס נגד "אנה פרנק"
סיפורה של היצירה הזאת מחבר את סיפורה של אנה פרנק עם רדיפתם של יוצרי המופע, הכוראוגרפים עופר זקס ומריה בריוס, על ידי נשיא ונצואלה קרלוס צ'אווס ושליחיו. מישהו בלשכתה של השרה לבנת לא עשה כנראה שיעורי בית ולא עדכן אותה בסיפור שיכלה להשתמש בו היטב בנאומה.
זקס ובריוס הקימו את בלט קרקס, שהייתה להקת הדגל של ונצואלה, וממשלו של צ'אווס התגאה בה והרעיף עליהם שבחים ותמיכה כמייצגים את תרבות המדינה. במהלך השנים ביקרה להקתם בארץ ארבע פעמים. אך כל היחס הטוב השתנה כאשר צ'אווס שינה את עורו, סגר את שגרירות ישראל והוליך תעמולה אנטישמית.
אז גם הורה הממשל שלו לבטל את ההכנות להעלאת המופע "אנה פרנק" ולהפיק במקומו מופע על סבל הפלסטינים. זקס ובריוס הבינו את האיום עליהם כאשר חיילים הגיעו לתאטרון. השניים החליטו להימלט וב- 2010 עלו לארץ, כשהם מצליחים גם לחלץ מקרקס מעט מהתלבושות, התפאורה והאבזרים.
תמונת יח"צ
יצירתם "אנה פרנק" היא הצדעה אישית שלהם לסיפורה של אנה פרנק וליומנה ששרד אחריה, וגם ביטוי מרגש כשלעצמו של קורותיהם והיחלצותם מטירופו של צ'אווס ושליחיו.
13/06/2012
:תאריך יצירה
|