עיריית רחובות ומכון ויצמן למדע מזמינים את בלייני העיר ואורחיהם ל"בירה, מדע ומצב רוח", אירוע המתקיים זו השנה השלישית.

30 מדענים ותלמידי מחקר ממכון ויצמן למדע ייצאו לברים, מסעדות ובתי-קפה ברחובות, שם יחלקו עם הבליינים את ההתרגשות המלווה את הפעילות המדעית בחזית הידע האנושי.

כיצד אנחנו לומדים וזוכרים

המוח שלנו מקנה לנו את התחושה שיש לנו זיכרון לגבי דברים שקרו בעבר, אולם האם רישומי העבר אכן צרובים במוח? הדוקטורנט אורי לבנה יספר על מחקריו, העוסקים בשינויים שחלים במוח בשעה שאנחנו רוכשים זכרונות חדשים, ויעלה שאלות באשר למה שאפשר ללמוד מכך על טיבו של הזיכרון האנושי. פלורה בר,רח' פקריס 3, פארק המדע, 057-9442055.

תאים נודדים בזרם הדם

כיצד ומדוע תאי סרטן מתחילים לנדוד בדרכם ליצירת גרורות? כיצד אפשר למנוע מהם לצאת למסע ההרסני? פרופ' אברי בן-זאב מביא חדשות ועדכונים אחרונים מחזית המאבק בין המדענים לתאים הקטלניים. קפה השקמה, רח' הרצל 171, 08-9467486.
האם הגודל קובע?

מהי ננו-טכנולוגיה? במה שונים התקנים, מכונות וחוטים זעירים ממקביליהם בעולם ה"גדול"? כיצד הצליחו מדעני מכון ויצמן למדע "לגדל" ננו-צינורות וננו-חוטים ולעצב אותם לפי רצונם? אילו יישומים יתאפשרו הודות לתגלית זו? פרופ' ארנסטו יוסלביץ יציע תשובות. מא ביסטרו, רח' הרצל 226, קומה 2, 057-9442863.


תמונת יח"צ

אנרגיה סולרית: מהמעבדה לתעשייה

מה הם עקרונות הפעולה של תאים פוטו-וולטאים? כיצד עובדים מפעלים תרמו-סולריים? ומה היא תרומתה של ישראל למאמצים לפתח שיטות יעילות לניצול אנרגית השמש? השיחה עם עומר כורך תפתח בכימיה ובהנדסה של האנרגיה הסולארית, ותגלוש גם לאקולוגיה, כלכלה ופוליטיקה עולמית. הברזייה, רח' הרצל 203, 9109966-08.
אנרגיה גרעינית, חלום או חלום בלהות?

הפקת אנרגיה מהיתוך גרעיני היא "החלום הרטוב" של האנושות. לעומת השימוש המזהם בדלקים מתכלים, זוהי אנרגיה נקייה וזמינה בשפע; לעומת השימוש המקובל כיום באנרגיית ביקוע גרעיני, היא בטוחה, ואינה יכולה לשמש לייצור כלי נשק הרסניים. מדוע מקור אנרגיה זה עדיין לא זמין? השיחה עם פרופ' מיכאל הס תסקור את התפתחות הרעיונות של הפיזיקה הגרעינית ואת השימוש בה בהקשר להתפתחות הפיזיקה של המאה ה-20. טוק-טוק, רח' אופנהיימר 10, פארק המדע, 057-9375262.

זורם בעורקים, נוגע בלב: גרסת העובר

התהליך שבו תא בודד – ביצית מופרית – הופך לעובר מושלם הוא אחד מפלאי הבריאה. מה הקשר בינו לבין תאי גזע, אבולוציה, התחדשות רקמות וסרטן? פרופ' אלדד צחור יספר על ביולוגים התפתחותיים ממכון ויצמן למדע המתחקים אחר המנגנונים העדינים והמתוזמנים היטב של ההתפתחות העוברית, ובעיקר התפתחות הלב, ומקווים להשתמש בידע הזה כדי לרפא ואף למנוע מומי לב מולדים, מצד אחד, וכדי למצוא דרכים לעודד חידוש רקמות באנשים מבוגרים, מצד שני. קפה לנדוור, רח' אופנהיימר 2, פארק המדע, 947287508-.

מחשבים ננו-ביולוגיים ורפואה

בשנת 2001 הציגו מדענים ממכון ויצמן למדע מחשב ננו-ביולוגי המסוגל לבצע חישובים פשוטים. הקלט, הפלט וה"תוכנה" של המערכת – שהוכתרה על-ידי ספר השיאים של גינס כמחשב הזעיר בעולם – עשויים מולקולות ואנזימים שונים. בהמשך הצליחו המדענים, וביניהם ד"ר תום רן, לתכנת את המחשב כך שיזהה מולקולות ביולוגיות הקשורות בגידולים סרטניים, וישחרר תרופה שתבלום אותן. החזון לעתיד הוא שמחשבים כאלה יפעלו בתוך גופנו, יזהו מבעוד מועד מאפיינים של מחלות, ויבלמו אותן בעוד מועד. טרומן,רח' אופנהיימר 10, פארק המדע , 057-9441624.


הגנטיקה של החרדה

הקשר בין חשיפה למצבי לחץ לבין התנהגות חרדתית ושינויים באכילה ברור כמעט מאליו לכל מי שמצא עצמו אוכל כמויות גדולות של שוקולד לפני מבחן חשוב, אך המנגנונים הביולוגיים העומדים בבסיס הקשר הזה אינם ידועים. ד"ר אלון חן חוקר את הגנים המאפשרים לגוף להתמודד עם מצבי לחץ, ואת השיבושים בפעילותם, הגורמים לתופעות כמו דיכאון, אנורקסיה ותסמונת פוסט-טראומטית. דבלין, רח' המדע 1, פארק המדע, 947050408-, 052-8365324.

מתורת היחסות ועד אופטיקה קוונטית

שתי התיאוריות הגדולות של הפיזיקה, תורת היחסות ותורת הקוונטים, מנבאות תופעות מוזרות עד כדי כך שהן נדמות כבלתי אפשריות. כמה מהתופעות הקוונטיות נראות כל-כך דומות לקסמים, עד שאיינשטיין עצמו לא האמין בקיומן. אך תופעות אלה מוכחות היטב, ומעצבות את חיינו. במעבדת האופטיקה הקוונטית במכון מתכוונים המדענים לנצל את הפרדוקסים המוזרים של תורת הקוונטים כדי לגלות חלקיק אור אחד (פוטון) בלי להרוס אותו, ולבצע חישוב קוונטי עם חלקיקי אור. עם ד"ר ברק דיין. סזאר,רח' פקריס 3, פארק המדע, 057-9442764.

על אבולוציה מואצת ואנזים שמפרק גז עצבים

התפתחויות הדרמטיות בתחום הביולוגיה המולקולרית וההנדסה הגנטית מאפשרות כיום ליצור תנאים שבהם מתרחשת אבולוציה מואצת של מולקולות ביולוגיות בתוך מבחנה. עקרונות האבולוציה הטבעית – קיומן של מוטציות אקראיות ומנגנון סלקציה שבורר את המוטציות המועילות ומשמר אותן – הם למעשה "אלגוריתם טבעי" שאפשר לרתום לשימושים ביוטכנולוגיים ורפואיים. השיחה עם אלון ולנר תציג מחקרים בגישת "האבולוציה המכוונת", המאפשרים פיתוח אנזימים יעילים – כמו אנזים המסוגל לנטרל גז עצבים בדם, וכן הבנה טובה יותר של מנגנונים אבולוציוניים. המבורג,רח' המדע 1, פארק המדע, 1700-507-073.

מחשבים צופים עתידות

האם מחשבים יכולים ללמוד ולחזות את העתיד? האם הגנים שלנו מאפשרים לחזות את עתידנו?
מה יהיה ערך מניה בעוד שבוע? מה סל הקניות שלנו אומר עלינו? וכיצד היתה נשמעת יצירה סודית של באך? מחשבים כאלה, שיודעים לצפות את העתיד על סמך נתונים קיימים, יוכלו אולי גם לבדוק את הגנים שלנו ולקבוע כיצד הם משפיעים על זהותנו, על תכונותינו ועל עתידנו. עם אוהד מנור. B.B.B, רח' ויסגל 2 , פארק המדע, 08-9348820.


כיצד "קוראים" את ספר הגנום האנושי

לפני כעשור הושלם פרויקט הגנום האנושי, שבמהלכו פיענחו אלפי מדענים מכל קצוות תבל את הצופן הגנטי. לראשונה נחשפו כל ה"אותיות" בספר המסתורי המהווה את הבסיס לכל תכונה, איבר ופעילות של גופנו. אך כיצד אפשר לקרוא בספר כשאיננו יודעים היכן מלה אחת מסתיימת ואחרת מתחילה? כיצד אפשר להבין את משמעותן של המלים ללא מילון המתרגם אותם לשפתנו? וכיצד נדע מהם החלקים החשובים בעלילה, ועל אילו פרקים אפשר לדלג? מדענים מתחומי מדעי החיים ומדעי המחשב חוברים יחדיו למחקר מרתק שמטרתו לענות על שאלות אלה, ואחרות. עם שירה גבאי. התחנה, רח' אופנהיימר 2, פארק המדע, 052-3400020.


בין רובוטים לבני-אדם

מהי סקרנות? האם עיקרון מתימטי פשוט יכול להסביר התנהגות סקרנית של בעלי-חיים, ילדים ואנשים בוגרים? האם אפשר ליצור באמצעות עקרונות אלה רובוטים סקרניים שיהיו דומים, מבחינה זו, לאנשים? עם ד"ר גורן גורדון. ניוטון, רח' המדע 2, פארק המדע, 072-2230534.


ננו-פיזיקה ושאלות יסוד בתורת הקוונטים

כאשר יוצרים מעגלים אלקטרוניים זעירים ומקררים אותם לטמפרטורה הקרובה לזו של האפס המוחלט, האלקטרונים אינם מצייתים עוד לכללי "העולם הגדול", אלא לחוקי העולם הקוונטי. באופן זה אפשר לפתוח צוהר לפיזיקה הבסיסית של מכניקת הקוונטים וללמוד על התכונות הבסיסיות של החומר. בשיחה עם אמיל וייס יתוארו מחקרים בתחום זה, שנעשים במרכז למחקר תת-מיקרוני במכון ויצמן למדע. דה לה פה, רח' יעקב 26, 08-9390792.


איך נוצרו החיים מתוך החומר הדומם

ישויות חיות מתאפיינות ביכולתן לשכפל את עצמן, אבל כיצד התפתחה היכולת הזאת? על-פי התיאוריה, על כדור-הארץ הקדום התחוללה אבולוציה כימית, שבעקבותיה נוצרו בתחילה מולקולות שהיו מסוגלות לשכפל את עצמן. לפי תפיסה רווחת, המולקולות המשתכפלות הראשונות היו RNA. תיאוריה חלופית של מדעני מכון ויצמן, וביניהם הדוקטורנט עומר מרקוביץ, מעלה את האפשרות שהחיים נוצרו כתוצאה מאבולוציה של מבנים העשויים מחומרים דמויי שומן. עונות, רח' הרצל 213, 08-8666778.

מוליכות-על: פיזיקה קוונטית על השולחן

מוליכות-על היא תופעה הפותחת צוהר אל העולם המוזר של הפיזיקה הקוונטית. השיחה עם ליאור אמבון תציג את התופעה ואת מקורותיה, וכן את האפשרויות היישומיות הטמונות בה: החל ברכבות מרחפות ומכשור רפואי מתקדם, ועד למיקרוסקופ ייחודי שמפתחים במעבדות מכון ויצמן למדע. המעבדה, דרך הרכבת 1, פארק המדע, 08-9468495.

לומדים לכתוב בשפה הגנטית

תחומי מחקר חדשים כמו ביולוגיה סינתטית והנדסה מטבולית מאפשרים לנו להשתמש בידע שצברנו כדי לכתוב ולקדד בעצמנו הוראות הפעלה גנטיות חדשות. מחיידקים המייצרים דלק ועד צמחים שמזהים חומרי נפץ – בעתיד הקרוב נוכל להנדס מערכות ביולוגיות שלמות לתועלת האדם. עם ניב אנטונובסקי. הרצל בר, רח' הרצל 209, 057-9442104.

האם מיזוג גרעיני הוא הפתרון למשבר האנרגיה?

מיזוג גרעיני הוא תהליך עתיר אנרגיה המתרחש בליבתו של כל כוכב ומספק כמעט את כל צורכי האנרגיה של היקום. זה עשרות שנים מנסים מדענים לחקות את התהליך שבו מתרחש מיזוג של גרעיני אטומים קלים לגרעינים כבדים יותר, במטרה לייצר כמות אנרגיה אדירה וכמעט בלתי מזהמת, ללא שימוש בדלקים מאובנים. השיחה עם גיא רוזנצווייג תציג את תהליך המיזוג, את הדרכים שבהן מנסים מדענים מרחבי העולם לייצר מיזוג מבוקר במעבדה ואת הקשיים והאתגרים, לצד היתרונות הגדולים.
לה-מורס, רח' הרצל 203 (קומת קרקע), 08-9363634.

מראה מראה שעל הקיר

כאשר אנו יוצרים במשותף, בקבוצה, מתקבלת לעתים תחושה נפלאה של יצירה הרמונית. האם אפשר לחקור תופעה זו ואף לכמת אותה? בעזרת הפשטה של "משחק המראה", שבו שני שחקנים עוקבים זה אחר תנועתו של האחר, אנו חוקרים את ההבדלים בין תנועה שבה יש מוביל ומובל לבין תנועה הנוצרת באימפרוביזציה משותפת של שחקנים. עם יובל הרט. 203, רח' הרצל 203, 052-340020.

פיזיקה של מערכות מורכבות: מכוס בירה ועד רעידות אדמה

רוב התופעות הפיזיקליות סביבנו – כוס נשברת, גלים בים או חריקת בלמי המכונית – מתרחשות במערכות המכילות כמות עצומה של חלקיקי חומר. כיצד פיזיקאים מתארים וחוזים תופעות אלה? מהן הצלחות העבר ואתגרי העתיד? כיצד שאלות אלה משפיעות על חיינו? עם ד"ר ערן בוכבינדר. פפרדלה, רח' המדע 3, פארק המדע, 08-9364422.

אבחון מחלות באמצעות אפים מלאכותיים

מחלות רבות קשה לאבחן באמצעים קונבנציונליים, אולם הן "מכריזות על עצמן" באמצעות סמנים ביולוגיים סמויים. ד"ר דוד מרגוליס עובד על פיתוח מולקולות פלואורסצנטיות הפולטות אור בנוכחות סמנים אלה, וכך מאפשרות לאבחן את המחלה. אחד מכיווני המחקר הוא פיתוח אפים מלאכותיים. וינונה, רח' הרצל 219, 057-9443353.

לחיות עם המדע

האם יש הבדל בין הוראה "רגילה" להוראת מדעים? מהי הוראת מדע "אותנטי"? כיצד ניתן לשלב את עקרונות החקר, דרך החשיבה המדעית הביקורתית ולמידה פעילה בחיי היומיום של תלמידים? איך ידע מדעי תורם לשיפור באיכות החיים? וכיצד יכול החינוך המדעי להתאים את עצמו לעולם המודרני ולשינויים המתרחשים בו? עם תום ביאליק. אייל מאפים טובים, רח' הרצל 210, 08-9315895.

פיזיקה קוונטית במקומות הקרים ביקום

התופעות שאנו פוגשים בחיי היומיום נשלטות על-ידי חוקי הפיזיקה הקלאסית, אך כאשר מקררים מערכת לטמפרטורה קרה מספיק, קרוב לאפס המוחלט, היא מתחילה להתנהג בדרך שונה לגמרי ממה שאנחנו מכירים – בהתאם לחוקי הפיזיקה הקוונטית. בעולם הקוונטי, חלקיקים יכולים להיות בו בזמן בשני מקומות שונים, או בשני מצבים שונים. ד"ר ניר נבון יסביר כיצד אנחנו מגיעים בניסוי לטמפרטורות נמוכות כל-כך, ואיך נראה העולם הקסום של הפיזיקה הקוונטית. אטמוס בר, רח' הרצל 203, 054-2499700.
מדוע תאים סרטניים אינם מתים?

תאי הגוף הבריאים עוברים תהליך של הזדקנות, המתקדם במקביל לחלוקות התא, אך תאים סרטניים אינם מזדקנים באופן דומה, ולמעשה יכולים לחיות לנצח. השיחה תציג את הסיבות לכך, ואת האפשרות להשתמש במנגנונים הסרטניים כדי ליצור אדם שאינו בן תמותה, כמעט. עם כפיר אומנסקי. פקה-פקה, רח' הרצל 207, 052-4064433.

מפעלי חלבונים על שבב

אפשר לדמות את התא לאוסף של "מפעלים", שכל אחד מהם מייצר מרכיב חיוני אחר: מפעל לייצור אנרגיה, מפעל לייצור חומר גנטי, ועוד. כל המפעלים האלה ערוכים ומסודרים בתוך התא, כך שיש חשיבות למיקומם היחסי ולדרכי ההתקשרות ביניהם. כדי להבין את החשיבות של פרמטרים שונים, מרכיבים מדענים את המפעלים מחדש מחוץ לתא, על גבי שבבים, שם הם יכולים לחקור אותם. שבבים אלה הם גם הצעד הראשון בייצור תא מלאכותי. עם ד"ר שירלי שולמן-דאובה. ארומה, רח' הרצל 218, 947705608-.

העתיד האמיתי של החלקיקים המדומים

האם המסע הארוך של מזעור ההתקנים האלקטרוניים מתקרב לסיומו? מה יקרה אם וכאשר נחצה את הגבול אל העולם הקוונטי? כיצד יפעלו מחשבים במציאויות מקבילות? האם יש באמת "חלקיקים מדומים"? והאם ייתכנו זרמים חסרי מטען ונושאי אנרגיה? עם פרופ' מוטי הייבלום. עץ התות, רח' הרצל 194, 057-9442118.

סליחה, מה השעה?

כל תא ותא בגופנו מכיל שעון ביולוגי פנימי, המאפשר לו לדעת מה השעה. מדוע הגוף זקוק למנגנון זה? כיצד שעונים אלה מווסתים את התנודות היומיות בחילוף חומרים, בעייפות וברגישות לכאב? ומה הקשר לסרטן, סכרת והזדקנות? עם טל שמיע. אייסברג, רח' אופנהיימר 2, פארק המדע, 08-9363369.

חשמל זורם בכפות ידיך (ובכל שאר הגוף)

התאים בגופנו טעונים במתח חשמלי, וגם מוליכים זרמים חשמליים ללא הפסקה. זרמים אלה עומדים בבסיסם של תהליכים רבים, כמו העברת מידע עצבי, פעולת השרירים, תנועה, חלוקת תאים, ואפילו מוות מתוכנן של תאים. ארז גרטי ידון בתהליכים שונים שבהם מעורבים זרמים חשמליים, ויענה על שאלות כמו מדוע שוקו חם מתוק יותר משוקו קר, איך הצלופח מתגונן מפני טורפיו, מדוע סוסי מירוץ נתקפים בשיתוק פתאומי ועוד. בלאק בר בורגר, רח' המדע 6, פארק המדע, 936123008-.
מסע בין כוכבים, גרסת המדע

האם רק חלקיקים קטנים "חיים" בעולם הקוונטי שחוקיו שונים מהחוקים בעולם ה"רגיל"? מה הקשר בין זה לטכנולוגיה פורצת דרך של מחשבים שמסוגלים לבצע הרבה מאוד חישובים בעת ובעונה אחת? והאם תיתכן טלפורטציה בסגנון "מסע בין כוכבים"? עם אפי שחמון. לול, רח' הרצל 202, 077-6630128.
מפגש חידות וחידודי מוח

היתרון הענק של מתימטיקאים הוא שכלי העבודה העיקרי שלהם, מוחם, מלווה אותם לכל מקום. לפיכך, המקומות האהובים ביותר עליהם לעבודה הוא ברים ובתי-קפה, שם הם נוהגים לחוד חידות, להציב אתגרים ולפתור אותם על גבי מפיות. שעה קלה עם קונווי, ארדש וחבריהם, על בעיות מתחום המתימטיקה היצירתית. עם ד"ר יוסי אלרן. קפה ג'ו, רח' חיים פקריס 2 פינת אופנהיימר, פארק המדע, 057-9381855.


אירועי "בירה, מדע ומצב רוח" יתקיימו ביום רביעי, 25 ביולי 2012, ב-20:30.