חילוף משמרות לא רשמי
תוצאות טקס פרסי אופיר ה-23, שהתקיים ביום שישי אחר הצהריים בחיפה, קבעו כמה תקדימים ועובדות.
ראשית, לראשונה תייצג אותנו במוקדמות אוסקר הסרט הזר יצירת קולנוע המגיעה מהמגזר החרדי ועוסקת בו, "למלא את החלל". הבמאית רמה בורשטיין היא חרדית חוזרת בתשובה החיה בתל-אביב.
שנית, אמנם חברי האקדמיה הישראלית לקולנוע אינם מצביעים כמקשה אחת, קשה לדבר שם על דילים או על קבוצות שמשתפות פעולה זו עם זו כדי לקבוע מראש את זהות המנצחים, אבל מתוצאות הצבעתם ניתן ללמוד כמה דברים. למשל, שכנראה היה להם עניין ברענון גלריית הזוכים ובבחירה הפעם בכאלה שאינם "חשודים מיידיים". כאילו הוכרז על חילוף משמרות לא רשמי – ועל העלאתם למרכז הבמה של אנשי קולנוע חדשים בזירה.
רובם המכריע של הזוכים חבקו את הפסלון לראשונה. אפילו יצחק צחייק הוותיק, עורך "רוק בקסבה", זכה לראשונה בקריירה בפרס, אחרי לא מעט מועמדויות קודמות. בקטגוריית הבימוי הועדפה בורשטיין החדשה על פני שמי זרחין וערן קולירין הוותיקים.
פרס השחקן הראשי הוענק לרועי אסף, הטרי יחסית בסצנה, כשהוא גובר על אורי גבריאל ואלי פיניש בעלי הניסיון והקרדיטים. הדס ירון הצעירה, השחקנית הראשית הטובה ביותר בפסטיבל ונציה, זכתה גם כאן כשהיא משאירה מאחור את הבולטת בקטגוריה, אסי לוי, שכבר רשמה אי אלה זכיות. שלא לדבר על העדפתה של התסריטאית בורשטיין על פני אסי דיין וזרחין. אכן מהפך.
ועדיין, קשה לנתח את הפער הדרמטי שחל בין ההצבעה הראשונה, בה הוביל "העולם מצחיק", עם 15 מועמדויות , כשאחריו "למלא את החלל", עם 13, כשבתום הצבעת שלב ב', "למלא את החלל" זכה בשבעה פסלונים, בהם החשובים ביותר, הסרט והבימוי, ו"העולם מצחיק" כמעט נמחק, כשהוא מצליח לגרד זכייה אחת בלבד, בקטגוריה החדשה – ליהוק (אורית אזולאי).
האם הבאז שעשתה הקרנת "למלא את החלל" בפסטיבל ונציה הביאה לסחף הגורף? לא בטוח. הרי הצבעת שלב ב' של חברי האקדמיה הסתיימה יומיים לפני טקס הסיום של ונציה, בו נודע דבר זכייתה של ירון.
ואולי חברי האקדמיה הנכבדים, שבחירתם בשנים האחרונות הוכיחה את עצמה (ארבעה סרטים הגיעו לחמישיית הגמר באוסקר הסרט הזר בחמש השנים האחרונות: "בופור", "ואלס עם באשיר", "עג'מי" ו"הערת שוליים") הגיעו למסקנה שהעולם החרדי האקזוטי ידבר יותר ללבם של חברי האקדמיה האמריקנים מאשר מיתולוגיית הקפיטריה בטבריה של הגשש החיוור? אלה ספקולציות בלבד כמובן, אבל ייתכן שטמון בהן גרעין של אמת.
על כל פנים, בטקס שבלוני להחריד, שאותו לא הצילה אפילו החינניות של שלמה בראבא המנחה, שחזר ומיחזר לעייפה את חוויותיו במפגשים עם כוכבי הוליווד בשנה שעברה כנציג "הערת שוליים" - הגם שהציג זאת הפעם כטיפים לחבר'ה הפרובינציאליים הבאים שיגיעו לשם מכאן.
שלוש פעמים עלתה בורשטיין, 45, לבמת הטקס באולם קריגר בחיפה. בראשונה, כדי ללקט את פרס התסריט, בשנייה: כדי לאסוף את פרס הבימוי ובשלישית, כדי לחבק, יחד עם המפיק אסף אמיר, את פרס הסרט הטוב, שיאפשר לה להיות הנציגה שלנו לאוסקר הסרט הזר.
ארבע פעמים נוספות עלו נציגים אחרים של הסרט כדי לקבל פרסים בזכותו: הדס ירון (שחקנית ראשית), עירית שלג (שחקנית משנה), אסף סודרי (צלם) ואתי בן בון (איפור). בסך הכל הוענקו לסרט, כאמור, שבעה פרסים.
הדס ירון ועירית שלג (צילום: שי מהלאל)
זרחין, הגיבור הטרגי של האירוע, יכול אולי להתנחם בכך שסרטו הוא המצליח ביותר השנה (צפו בו יותר מ-200 אלף צופים). ב"למלא את החלל" יזכה הקהל המקומי לצפות לראשונה בפסטיבל הסרטים בחיפה, שיתקיים בחול המועד סוכות, ויציאתו המסחרית לבתי הקולנוע מתוכננת לסוף אוקטובר.
זרחין בנה על "העולם מצחיק", סרטו הטוב ביותר עד עתה, והיה משוכנע שהוא המועמד הטבעי להגיע לאוסקר. אבל קרה לו מה שאירע לפני שנתיים ל"הדקדוק הפנימי", של ניר ברגמן, שהיה המועמד המוביל ערב חלוקת הפרסים, עם 13 קטגוריות, ולבסוף לא זכה באף אחת מהן (ו"שליחותו של הממונה על משאבי אנוש", של ערן ריקליס, נשלח להוליווד אך לא צלח את שלב הסינון הראשון.
עבור זרחין זו פעם שנייה, בעצם, שהוא כושל רגע לפני חציית קו הגמר. הראשונה הייתה כשסרטו "אביבה אהובתי" זכה בפרס אופיר ב-2006 יחד עם "אדמה משוגעת", של דרור שאול. אז נקבעה הצבעת שלב ב', השרירה וקיימת עד היום, ו"אדמה משוגעת" זכה להישלח לאוסקר.
אנשי "למלא את החלל" היו יכולים אולי להבין מהעובדה שהטקס נערך ביום שישי ב-13.30 (כדי שלא יחללו שבת) ושודר ב-22.30, שסרטם הוא המנצח הגדול - אבל כל העולים לבמה מטעמו היו מופתעים מזכיותיהם.
זה התחיל עם עירית שלג, זוכת פרס שחקנית המשנה, שהייתה שותפתה של בורשטיין לפרויקט מראשיתו. "זה רגע חשוב ומרגש מבחינתי", ציינה השחקנית החוזרת בתשובה, גרושתו של משה איבגי ואמה של דאנה איבגי. והודתה "לרמה אהובתי" וכן "לכל אנשי הצוות המופלאים שהפכנו להיות משפחת 'למלא את החלל'".
בורשטיין, שעלתה לקבלת פרס התסריט, הודתה מצידה תחילה לשלג, "שהתחילה איתי את המסע הזה כשאנחנו שתינו יושבות בין הסירים במטבח ואומרות: אולי נעשה איזה סרט? היא ממש הייתה איתי לאורך כל הדרך וזה ממש מדהים שהגענו לכאן".
בסרטון הפרזנטציה של "למלא את החלל" אמרה בורשטיין שהסרט "הוא על משפחה חרדית בתל-אביב. בחורה בת 18 מוכנה להשתדך וכל עולמה מתהפך כי האחות נפטרת. זה בעצם סיפור אהבה מורכב בינה ובין האלמן של האחות.
"מה שהניע אותי לעשות את הסרט זה דווקא כאב, כי הרגשתי שדווקא העולם החרדי האורתודוקסי החסידי הוא מאוד אילם, אין לו קול בכלל בתרבות. והוא עשיר ועתיק וחזק ומורכב ועוצמתי. היה מאוד חשוב לי להביע את הקול הזה, אז באתי קצת מגויסת. לא מצד תורה ומצוות, אלא מצד זה שמתחת לאפנו, והסרט מתרחש בתל-אביב, יש עולם שלם, פשוט לא כל כך מוכר".
השחקנית הראשית הדס ירון (כולה בת 22 וזהו סרט שני שלה, הקודם היה "למראית עין", בהיותה בת 16), לא הצליחה להתגבר על התרגשותה, בכתה ובקושי הצליחה להודות למי שצריך.
כשעלתה בורשטיין לקבלת פרס הבימוי, אמרה "לזה באמת לא התכוננתי. הסרט הזה והיכולת לעשות אותו זה כל כך לא היה תלוי בי. המסע הזה מתחיל מ'נורמה הפקות', אסף אמיר הוא בפירוש האבא של הסרט והצליח עם הסבלנות שלו ללכת עם המגבלות שלי, שזה לא פשוט".
ובפעם השלישית והחשובה מכולן, כשהצטרפה בורשטיין לאמיר, גמל לה זה על דבריה. "אני רוצה להודות לנשים שעשו את הסרט הזה. הסרט על העולם החרדי נעשה בעיקר על ידי נשים. היו כמה גברים שעזרו אבל האנרגיה בסרט היא קודם כל נשית. עברתי במשך כמה שנים מסע מרתק ומורכב. אני חילוני, אני אתיאיסט, אבל עבדתי מול רמה ומצאתי את המקום המשותף לשנינו. היו לי שיתופי פעולה בעבר, אבל רמה מהבחינה הזו היא עולם ומלואו. לעבוד איתך זו הייתה הנאה גדולה".
זוכים נוספים
פרט להישגי "למלא את החלל", היו עוד זוכים בטקס, על שמו של שייקה אופיר, שבמלאת 25 שנה למותו הציג אלי פיניש, מכוכבי "העולם מצחיק", רטרוספקטיבה בקטעים מצולמים מהקריירה העשירה שלו.
שני במניין הזכיות הוא "בלדה לאביב הבוכה", סרטו של בני תורתי, שצבר ארבעה פרסים: עיצוב אמנותי (איל אלחדד), עיצוב תלבושות (דבורה אוחנה), המוזיקה המקורית (מרק אליהו) ופס הקול (דוד ליס וגיל תורן).
עוד סרט הבוחן את נושא האמונה, "המשגיחים", של מני יעיש, צבר שני פרסים חשובים: השחקן הראשי (רועי אסף) ושחקן המשנה (גל פרידמן). אסף חלק בדבריו כבוד לשניים עליהם גבר בקטגוריה שלו, אורי גבריאל ובייחוד יוסף כרמון, שפוסטר של הצגה שלו – כך סיפר - תלוי בחדרו.
רועי אסף וגל פרידמן (צילום: שי מהלאל)
פרס העריכה ניתן ליצחק צחייק ("רוק בקסבה", של יריב הורוביץ) ופרס הסרט הדוקומנטרי ל"הצלמניה", של הבמאית תמר טל והמפיק ברק הימן.
את פרס מפעל החיים העניק לתסריטאי אלי תבור העניק זאב רווח, ששיחק בכמה מהסרטים שלהם חיבר תבור תסריטים.
"בואו נחשוב תרבות וכלכלה ולא רק פוליטיקה"
שחקנים הוותיקים רבקה גור ויוסף כרמון, כוכבי הסרט "חיותה וברל", התייצבו מאחורי הדוכן כדי להגיש את פרס הסרט הטוב, פרץ הקהל בתשואות אדירות וקם על רגליו לכבודם למשך דקות ארוכות.
כן התנהל ויכוח בין נציגי היוצרים וחברי האקדמיה עם שרת התרבות והספורט, לימור לבנת בדבר הכוונה לשנות את חוק הקולנוע ואת הקריטריונים של תקציבי הקרנות התומכות בקולנוע הישראלי.
יו"ר האקדמיה, איתן אבן, אמר: "בואו נחשוב תרבות וכלכלה, ולא רק פוליטיקה. בואו לא ננסה להמציא את הגלגל, אלא למנף את מה שיש". גם יונה יהב, ראש העיר המארחת ומיוזמי חוק הקולנוע, ביקש: "אל תגעו בחוק הקולנוע, רק תיטיבו איתו. יש לנו הזדמנות לפרוץ גבוה מאוד. חוק הקולנוע הוא הבסיס לכל זה".
אלי תבור (צילום: שי מהלאל)
השרה לבנת הגיבה בתורה על הדברים: "כמעט 11 שנים מאז נחקק חוק הקולנוע הישראלי. הרבה הישגים, הרבה כבוד. אבל אחרי זמן כזה צריך לעצור לרגע, זה ממש מתבקש, להסתכל לאחור, להפיק לקחים ממה שהיה ומאלו תחומים הוזנחו, ויש תחומים שהוזנחו וזקוקים עתה להשקעה מיוחדת כדי שיוכלו להתקדם. אני יודעת ששינוי כזה מעלה באופן טבעי חששות מסוימים אצל חלק מהיוצרים. אני יכולה להבטיח לכם שקולכם יישמע ואתם תקבלו את ההזדמנות לפרוש את הטיעונים שלכם בפני המועצה".
זכות המילה האחרונה בנושא ניתנה לאמיר, מפיק הסרט הזוכה. "הקולנוע בישראל צומח מהשטח", אמר ללבנת. "חוק הקולנוע צמח מהשטח, השטח עושה אותו, השטח מוכיח שכל גווני הציבור בישראל מקבלים ייצוג בקולנוע. זה בדיוק מה שהמועצה רצתה לגרום לו. ומה שעובד - לא מתקנים אותו. אפשר לכוונן, לא צריך לתקן. מי רוצה לקחת על עצמו את האחריות הזו?".
מכל מקום, דרכו של "למלא את החלל" לגמר אוסקר הסרט הזר, בטקס שייערך ב-24 בפברואר 2013 בלוס-אנג'לס – עדיין ארוכה.
יותר מ-60 מדינות מכל רחבי העולם מגישות מדי שנה את סרטיהן לתחרות. ועדה מצומצמת מטעם האקדמיה האמריקנית מבצעת סינון ראשוני ומעלה לשלב הבא רק תשעה סרטים נבחרים. מתוכם נבחרים חמשת הסרטים שיתמודדו בגמר, ובעת הטקס עצמו מוכרז הזוכה הגדול. כאמור, בחמש השנים האחרונות הגיעו לחמישיית הגמר ארבעה סרטים ישראליים. האם "למלא את החלל" יהיה הזוכה הראשון?