עושר גירויים לילדים

יוזמה מבורכת של עיריית בת ים הובילה אותי ואת קטנתי לרחוב רוטשילד בבת ים, בו מתקיים "פסטיבל בת-ים הבינלאומי לתיאטרון ברחוב 2012".

את הכניסה, שער גדול הצמוד ל"מצבה" (נקודת ציון בת ימית ידועה, שום קשר למובן המקורי של המילה) אי אפשר לפספס, ודרכו נכנסים למדרחוב ארוך המציע חוויה פסטיבלית מאורגנת היטב הכוללת  מבחר עשיר ומגוון של מופעי תיאטרון, מחול, מיצגים, ואירועים שהמילה "שונה" ו"אחר" מתאימה להם כמו כפפה ליד.

מהתבוננות  בתוכנייה המחולקת במקום נדמה היה לי שרק אחד המופעים  יתאים לגיחה עם ילדים אבל שיטוט בן מספר שעות המחיש שהפסטיבל כולו, על עושר הגירויים שבו, מתאים לילדים הרבה מעל למצופה.

בשלוש השעות הבת ימיות שלנו הספקנו קמצוץ מן המבחר המחכה לקהל שיפקוד את המקום ביומיים הקרובים.

את ההתגודדות הראשונה פגשנו ברחבת בנק הפועלים, מול "שוד הבנק הגדול", מופע של תיאטרון הפלייבק "הדים".

מטבע הדברים,  בפסטיבלים מעין אלה אתה מצטרף כקהל להצגות בשלבים שונים ולא בהכרח מהרגע בו התחילו, כך שייתכן שזו הסיבה ששוד בנק לא ממש ראינו שם.



המנקים (תמונת יח"צ)

מה שכן קיבלנו זו חווית רחוב אמיתית, בה מתבקש הקהל לזרוק סיפורים קצרצרים המומחזים בדרכו המיוחדת של תיאטרון הפלייבק, כשכל אחד מהמשתתפים מגלם חלק אחר באישיותה של הדמות המובילה. "כאילו שהם שודדים את הסיפורים שלנו", מבהירה לי הקטנה.

מצוידות במפה נוחה להתמצאות המשכנו לפינת הרחוב הבאה, בדיוק לשפיץ של סיום המופע שאמור היה להיות חוויה קרקסית אינטימית, אך התפתח למה שנדמה כמופע העממי ביותר משלל המופעים שנתקלנו בהם והוביל את הקהל לריקוד שהזכיר לנו חתונה המשפחתית.

"מה היה קרקסי בזה?" שאלה הקטנה בשם שתינו. התשובה התגלתה כשינוי בתכנייה – לא הראשון להערב – שהוביל לכך שראינו את המופע "בת ים", במקום את "טנייז פרדייז".

מכאן ואילך פגשנו מגוון של  מופעים המציעים חוויה לא קונבנציונלית, מעניינת ומאתגרת, כך שגם אם דברים לא תמיד התרוממו, הם נשארו בגדר הצעה שונה שמצריכה אותנו לחשוב ממקומות אחרים מאלה שאנחנו מורגלות בהן.



75 פלוס (תמונת יח"צ)

התחושה הברורה היא שהאמנים שפגשנו הם אכן אמני רחוב, ולא אמנים שמופיעים ברחוב, כך שהמופעים כולם מבוססים על אלתור ועל שיתוף הקהל כאג'נדה, ומדליקים את הילדים שעדיין אינם מתוכנתים על חיפוש היגיון ונענים לגירויים הניצבים מולם.

בין האטרקציות שגרמו לילדים רבים להתקהל ולרוץ סביבן תמצאו את "המנקים", חבורת מנקי רחוב שמשחקת עם הקהל ומנקה מתנדבים מתוכו תוך כדי שירה, ואת "75+" של להקת פאדוניטו מספרד, המציגה חבורת שחקנים שמגלמים זקנים על כסאות גלגלים ענקיים, ניצבים על קביים ונישאים לגובה.

ההליכה בעקבותיהם הובילה אותנו למופע שעליי אישית עבד חזק מכולם, "הכל יכול לקרות" של ג'רום ארוש. אווירה כובשת של קברט שנדמה, איכשהו, שאין מקום מתאים לו יותר מאשר בין חבלי הכביסה בחצר האחורית של השכונה, עם סיפור על מלחמה שנגמרה ודמיון שמתחיל.



בת הים (תמונת יח"צ)

"מה לגדולים כאן?" תמהה הקטנה שנהנית מהאודם המרוח על שפתיו של ארוש, אחרי שהודעתי לה שהמופע הזה יתאים יותר לי מאשר לה, ומשתלבת היטב בין הקהל המתגודד מולו, סביבו ומעליו, על מעקות הבתים והחצרות המקיפות את המתחם הקטן.

לקראת סוף הערב פגשנו בחניון העצמאות את הדיווה המתוקה אניטה ששרה שירים ממחזות זמר והציעה מופע שלא הרגיש כל כך לילדים, כפי שהובטח לנו בתכנייה. בהמשך הסתבר שגם כאן הוחלף מופע במופע אחר שלא נדע לנקוב בשמו.

רק כשחזרנו הביתה שמתי לב שעברנו פסטיבל שלם בלי שהותקפנו במסחרה הרגילה של חטיפים, ממתקים וכל צעצועי הפסטיבלים המיותרים שבהם אנחנו מותקפות בכל אירוע אחר שהמילה "פסטיבל" מוצמדת אליו. ראוי לציון.

פסטיבל בת ים לתיאטרון ברחוב 2012 מתקיים בין התאריכים 4-2 באוקטובר החל מ-16:30 לאורך רחוב רוטשילד בבת ים - החל מכיכר המגינים (המצבה) ועד לטיילת הים. כ לפרטים: 03-5556350. הכניסה חופשית.